לחץ נוסף על מתנגדי החיסונים: ישראל וארה"ב עמלות בימים אלה על הסכמי הכרה הדדיים במתחסנים לצורך כניסה, בדומה להסכם המתגבש של ישראל עם האיחוד והאירופי. אמש (שלישי) פרסמנו במהדורה המרכזית כי לקראת 3 באוקטובר, התאריך שבו פוקע תוקפו של התו הירוק למי שיכול להתחסן בחיסון השלישי ולא עשה זאת, ישראל פועלת שארה"ב ויתר המדינות יגדירו ישראלים כ"מחוסנים" בהתאם לסטטוס שקבע משרד הבריאות.
הנושא הזה עלה השבוע בדיונים בהשתתפות אנשי משרד הבריאות וראש הממשלה. המשמעות של המהלך הוא כי מרגע שייכנסו לתוקף ההסכמים ההדדיים עם ארה"ב ואירופה – לא יוכנסו אליהן ישראלים שלא השלימו את החיסון השלישי.
בתוך כך, התעוררה ביקורת על רשימת צעדי ההכבדה שדיווחנו עליהם לראשונה השבוע על ישראלים שבחרו שלא להתחסן, בין אם בחיסון הראשון או שלישי. גורם בכיר במשרד הבריאות הבהיר: "סרבני החיסונים הם שמפרידים בינינו לבין הבסת הווריאנט, אבל לא יהיו מגבלות על ביטוח רפואי או על טיפולים רפואיים לאנשים שאינם מחוסנים".
עם זאת, ראש הממשלה, וגם אחרים במערכת הבריאות, כן סבורים שצריך להקשות על אנשים שבוחרים לא להתחסן. אפשר להניח במידה רבה של ודאות שכשיתכנס הקבינט - לא מעט אמוציות יהיו סביב הנושא הזה.
במקביל למאבק במתנגדי החיסונים, ראש הממשלה נחוש לטפל גם בתופעת הבידודים ההמוניים, ומנסה לרתום את משרד הבריאות והחינוך לפתרון פשוט ומובן. בנט ביקש להציג לו מודלים ממערכות חינוך אחרות בעולם, וכרגע נעשתה עבודה השוואתית מול בריטניה, גרמניה וארה"ב. בימים האחרונים רה"מ גם שוחח עם הורים ומורים כדי להבין מהם היכן וכיצד נוצרים צווארי הבקבוק.
רה"מ אמר בשיחות סגורות כי "הורים צריכים לעבוד וילדים צריכים ללמוד, צריך להחליף בידודים המוניים בבדיקות אנטיגן אינטנסביות". העיקרון שנשקל: הילד המאומת - לבידוד, בזמן שהשאר נבדקים פעם ביום, במשך שבוע.