האם יעילות החיסונים תישמר עם החזרה המלאה לשגרה? לפי המחקרים שנעשו עד כה, החיסונים שפיתחה חברת פייזר נגד קורונה יעילים בכ-95% במניעת הידבקות בנגיף. עם זאת, כלל המחקרים, גם לפני מבצע החיסונים וגם לאחר שכבר חוסנו מיליונים בישראל וברחבי העולם, נעשו בתנאי ריחוק חברתי, עם עטיית מסכות, ובמקביל לתחילת התפשטות הווריאנטים - כך שייתכן שהיעילות של החיסונים בפועל נמוכה יותר מהנתונים שהוצגו במחקרים. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"המספרים המרשימים של יעילות החיסון נמדדו תחת תנאים של מסכות וריחוק חברתי. כלומר יעילות החיסון שנמדדה היא סכום ההגנה הביולוגית של החיסון וההגנה הנובעת מהתנהגות הציבור", הסביר פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן. לדבריו, "אם ההתנהגות החברתית תשתנה, סביר להניח שגם היעילות תרד, אולי אפילו משמעותית בנוגע לסיכוי של אדם מחוסן להידבק".

הוא הוסיף כי "המחקרים מצביעים על כך שמספר המתחסנים שנדבקו בנגיף קטן יחסית, אך נתונים אלו נמדדו תחת תנאים של ריחוק חברתי. המספר הזה עשוי לעלות כשלא נשמרים כללי ריחוק חברתי". לדברי פרופ' סגל, גם אנשים מחוסנים צריכים להמשיך לעטות מסכות, לפחות בשלב הנוכחי. "הסיכון להדבקה של מחוסנים ולא מחוסנים יעלה אם נשנה את ההתנהגות שלנו ונסיר את המסכות, עדיין לא הגענו לחסינות עדר".

פרופסור ערן סגל (צילום: החדשות12)
"אם ההתנהגות החברתית תשתנה, סביר להניח שגם היעילות תרד". פרופ' ערן סגל|צילום: החדשות12

הסוגיה שמדאיגה כעת את בכירי משרד הבריאות, היא היווצרות וריאנטים עמידים לחיסון, שיגבירו את הסיכוי להדבקה חוזרת של מחלימים או מחוסנים. נכון להיום, הנתונים לא מצביעים על מגמת עלייה בשיעור הנדבקים בקרב מחוסנים.

מנתוני מחקר שנעשה במכבי שירותי בריאות, עלה כי רק 0.06% מהנבדקים שקיבלו את מנת החיסון השנייה נדבקו בקורונה. מדובר ב-254 מבוטחים שנמצאו חיוביים מתוך קבוצה של יותר מ-416 אלף מחוסנים שחלף שבוע מאז שקיבלו את מנת החיסון השנייה. כולם סבלו מתסמינים קלים בלבד, ארבעה אושפזו בבתי החולים במצב קל.

"יש פגיעה באפקטיביות של החיסונים"

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' גבי ברבש, ציין כי המחקרים על יעילות החיסון נעשו בתקופה שבה לא נפוצו המוטציות שקיימות היום. "המחקרים של פייזר ומודרנה התנהלו בסביבה שונה, שבה לא היו הווריאנט הבריטי והדרום אפריקני. היום אנחנו מתמודדים עם וריאנט שמדביק ב-50% יותר, וזה יכול להשפיע על יעילות החיסון".

הוא הסביר שאין בשלב זה שינוי מהותי בהתנהגות הציבור בישראל היום בהשוואה למצב שהיה לפני חצי שנה, ולכן השינוי העיקרי הוא כניסת הווריאנטים. פרופ' ברבש ציין כי זו "סביבה שונה מהותית מזו שבה נעשה הניסוי". וקבע כי "בשלב זה אי אפשר להעריך בכמה אחוזים זה מפחית את יעילות החיסונים, אבל יש פגיעה באפקטיביות".

תל אביב, קורונה, מסכה, רחוב, ישראל, סגר, הגבלות (צילום: מרים אלסטר פלאש 90, פלאש/90 )
"סביבה שונה". המחקרים נערכו בתנאי ריחוק חברתי|צילום: מרים אלסטר פלאש 90, פלאש/90

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, פרופ' נדב דוידוביץ, הסביר כי "הנתונים של פייזר ושל מחקרי משרד הבריאות וכללית התבססו על התנאים כפי שהם עכשיו, כשאנשים עוטים מסכות ושומרים מרחק".

הוא הוסיף כי אי אפשר לקיים מחקר בתנאים אחרים: "זה לא אתי לבקש מקבוצת מחקר להוריד את המסכות ולבדוק מה ההבדלים בהדבקה". בכל אופן, פרופ' דוידוביץ ציין כי להערכתו זה לא היה משנה בצורה דרמטית את יעילות החיסון.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי היעילות בהפחתת תחלואה קשה ומוות איננה קשורה במאפיינים חיצוניים של שמירת כללי הריחוק החברתי. "הסיכוי שמתחסנים יחלו באופן קשה או ימותו הוא זניח", הבהיר פרופ' דוידוביץ. "בכל זאת צריך להמשיך לעטות מסכות, כי עוד לא הגענו לחסינות עדר ואנשים מחוסנים עדיין עלולים להדביק אחרים ולסכן אותם".

הוא סיכם את דבריו בכך שעדיין לא ניתן לקבוע מה תהיה השפעת הווריאנטים על יעילות החיסון, ולכן: "עדיף לקיים אירועים בשטחים פתוחים ולא בחלל סגור, וכל עוד אין חסינות עדר - להגן על עצמנו בדרכים נוספות".