מגפת הקורונה שינתה לחלוטין את אורח חיינו בשנה האחרונה. גם אם לא נדבקנו בנגיף, סקר של משרד הבריאות מגלה כיצד המגפה השפיעה על הבריאות הגופנית והנפשית שלנו: נמצאים יותר בבית, אוכלים פחות בריא, פחות מקפידים על הכושר הגופני ומעדיפים שלא לפנות לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. וגם: עם כל הדיבורים על הקורונה, מה קרה לשפעת השנה? בריאיון ל"סדר עולמי", פרופ' ליטל קינן, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות, חשפה את נתוני הסקר והסבירה מדוע לא דווח השנה על מקרי שפעת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אני לא יכולה להגיד שהייתה ירידה באבחון של מחלות כרוניות, בטח לא על סרטן", מציינת פרופ' קינן. "ממש לאחרונה שחררנו נתונים של סרטן עבור שנת 2018 וזה בדיוק אותו דבר כמו בשנים הקודמות אז אני חושבת שלא כאן הבעיה. השאלה היא האם אנשים שהיו צריכים לקבל טיפול קיבלו אותו, ובאמת מדובר יותר על החולים הכרוניים".
לדברי פרופ' קינן, מנתונים של אגף המידע של משרד הבריאות עולה כי ישנה ירידה של 20% בפניות לחדרי המיון בין החודשים מרץ לדצמבר 2020. "זו ירידה לא קטנה", היא מציינת. "הירידה הזאת הייתה בכל קבוצות הגיל. החלק המעניין הוא שהיא הייתה יותר במרכז ופחות בפריפריה. אז אם זה היה יותר במרכז אז אפשר להבין מתוך זה שאולי חלק מהפניות במרכז בדרך כלל הן לא פניות הכרחיות למרכזים לרפואה דחופה (חדרי המיון), אבל בפריפריה כנראה הפניות האלה הם כן מוצדקות ועדיין גם שם הייתה ירידה".
אוכלים פחות בריא ועולים במשקל
עוד עולה מהסקר, מציינת פרופ' קינן, כי בערך 25% מהאנשים שהיו צריכים לקבל טיפול רפואי בקהילה נמנעו מללכת לקופת חולים - ואפילו לא השתמשו באמצעים הדיגיטליים.
ההשפעה של הקורונה על חיינו לא מתבטאת רק בכך שאנחנו נמנעים מלפנות לטיפול רפואי, אלא גם באורח החיים שהפך להיות פחות בריא. אוכלים פחות בריא ומעשנים יותר. "בערך שליש מהאנשים עלו במשקל בסקר שעשינו", אומרת פרופ' קינן. "רבע אמרו שהם אכלו יותר, ולא יותר פירות וירקות אלא יותר מזון פחות מועיל".
בנוסף לכך, מנתוני הסקר עולה כי יותר אנשים דיווחו על שעות מסך, בערך ב-40 אחוז יותר מהרגיל. "ראינו גם שאנשים שעשו פעילות גופנית הורידו את משך הפעילות הגופנית שלהם וגם את העצימות של הפעילות הגופנית", מסבירה פרופ' קינן. "ראינו דבר יותר מדאיג, ראינו שגם אחרי שהקלו על המגבלות האלה בתום הסגר הראשון אז אנשים לא חזרו לעשות את מה שהם היו רגילים לעשות. השאלה היא אם הרגל כזה שהשתנה והשתבש ולא חוזר לעצמו לא יהיו לו השלכות בעתיד, וזה בדיוק החשש".
"הקורונה תפסה את מקומה של השפעת"
ומה קרה לשפעת השנה? להיכן היא נעלמה? פרופ' קינן מסבירה שלמעשה השנה לא הייתה שפעת בישראל באופן רשמי. "יש פה ושם מקרים אבל הם ספורדיים", היא מבהירה. "אנחנו לא מדברים על ההתפרצות העונתית שאנחנו רואים בכל שנה".
"הסיבות לזה הם כי קודם כל זה נגיף שמועבר באמצעות טיפות ואנחנו כרגע מתמגנים מפני נגיף דומה ולכן אנחנו גם ממוגנים כנגד השפעת", היא מסבירה. "אחד מהדברים הכי חשובים הוא שבשפעת הילדים הם המנוע להעברתה דבקות, הם נדבקים ומדביקים, ובתי הספר היו סגורים רוב השנה הזאת, גם התעבורה הבינלאומית בעצם הפסיקה, גם זה היה סוג של זרז, ואנשים התחסנו יותר לשפעת".
באופן מפתיע, לפי נתוני משרד הבריאות, למרות הקורונה, בחודש ינואר לא הייתה עודף תמותה יחסית לשנים קודמות. "כנראה הסיבה בינואר היא שלא הייתה שפעת", אומרת פרופ' קינן. "כי ינואר זה שיא השפעת בשנים קודמות ויש תמותה משפעת וסיבוכיה – אז זה לא ראינו השנה והקורונה תפסה את מקומה".