הוא מבהיר שהמחלה אינה קשה כפי שהיא נתפשת, קורא תיגר על ניהול המשבר, מותח ביקורת על האופן שבו נאספות הבדיקות ומתנגד לסגר כפתרון: ד"ר אבי מזרחי הוא לא עוד רופא שמביע דעות אופוזיציוניות להחלטות שמקבלת הממשלה בניהול משבר הקורונה, אלא מישהו שחי את המשבר בעצמו. הוא עומד בראשות מחלקת הקורונה של בית החולים שמיר אסף הרופא, ונפגש מדי יום עם החולים, וברוב המקרים עם החולים שבמצב הקשה. ואולם, ההיכרות האינטימית שלו עם המחלה לא גורמת לו ליישר קו עם שאר המומחים, אלא להפך. ביום חמישי השתתף ד"ר מזרחי בהפגנה נגד הממשלה ואמר דברים חריפים במיוחד נגד קבלת ההחלטות ומהותן. ד"ר מזרחי מדגיש שהדברים שאמר מייצגים את דעתו בלבד ולא את עמדת בית החולים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"כשיש שתי תרופות המשפיעות באותו אופן, בוחרים בתרופה עם תופעות הלוואי הנמוכות ביותר, התרופה הזולה והבטוחה ביותר", אומר ד"ר מזרחי בשיחה עם N12, תוך שהוא ממשיל דוגמה זאת לבחירה של הממשלה להטיל סגר שני על כלל האוכלוסייה, תרופה בעלת עלות יקרה במיוחד. "הבחירה בסגר היא איננה הבחירה הנכונה לטיפול במחלת הקורונה. סגר גורף מאריך את משך המגפה ולא ישנה באופן משמעותי את התחלואה והתמותה מהמחלה. מה שהוא משנה זה רק את הקצב".

"הסגר הוצג כמשהו ש'אין ברירה' אלא לבחור בו, אך זו לא הצגה נכונה של הדברים, יש עוד אלטרנטיבות לטיפול במגפות. אפשר לעשות סגר סלקטיבי ולהגן על האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה. אני מדמה את המגפה לשבר ברגל - במידה רבה גם שבר ברגל אנחנו לא יודעים כיצד לרפא, אנחנו מקבעים אותה ונותנים לעצם להחלים מעצמה. אין היגיון לעטוף את כל הגוף בגבס כדי שהרגל תחלים. אפשר לעשות זאת, הרגל אכן תחלים, אבל זה בזבוז אדיר של אנרגיות ומשאבים. באותה מידה הסגר במתכונתו הנוכחית אינו הגיוני וברגע שנשתחרר ממנו - התחלואה שוב תעלה".

ד
ד"ר אבי מזרחי

לדבריו, הדמוניזציה שנעשתה למחלה גורמת לתגובות לא פרופורציונליות של הציבור להידבקות בנגיף: "התקבל אצלנו חולה שהתלונן על קוצר נשימה. כשבישרנו לו שיש לו אירוע לבבי, הייתה לו ממש שמחה על הפנים ואשתו חשה הקלה ואמרה 'יופי, חשבנו שיש לו קורונה'. אומנם המחלה היא נוראה אבל הרוב הגורף של חולי הקורונה מחלימים. כשמתבשרים על קרוב משפחה שנדבק ונזקק לאשפוז - המשפחות עוברות תהליך של אבל ופרידה שלא לצורך".

כאמור, גם על האופן שבו מבצע משרד הבריאות את בדיקות הקורונה יש לד"ר מזרחי ביקורת חריפה: "מדיניות הבדיקות של משרד הבריאות שגויה מבחינה רפואית ואפידמיולוגית. בדיקות היום הן בדיקות סקר, כלומר בודקים כמות מאוד גדולה של אנשים שהם לא חולים, א-סימפטומטים, וכשעושים בדיקות סקר יש לכוון באופן מדויק את קבוצת הדגימה, אחרת הדבר לא יעיל, מיותר ובזבזני". 

"זה גורם להטיה ולהסקת מסקנות שגויה. אם נחליט לשלוח את כל אזרחי מדינת ישראל לעשות בדיקות סי-טי בדרייב-אין, אל נתפלא אם נגלה מגפת גידולים שתחולל בהלה רבה, אך הן יתגלו כחסרי משמעות. עלות בדיקת קורונה עומדת על כ-200 שקלים. משרד הבריאות רוצה להגיע ל-100 אלף בדיקות ביום כלומר 20 מיליון שקלים ביממה נזרקים על אוכלוסייה שאנחנו יודעים מראש ש-95 אחוזים ממנה יימצאו שליליים".

אסף הרופא (צילום: באדיבות קבוצת אורתם-מליבו)
בית החולים אסף הרופא|צילום: באדיבות קבוצת אורתם-מליבו

השינויים התכופים באוכלוסיית הנבדקים לקורונה, גורמת לדבריו לשגיאות סטטיסטיות שניתנות לתמרון: "אין סטנדרטיזציה ולכן אי אפשר להבין מה מצב התחלואה או אחוז המאומתים האמיתי במדינת ישראל על סמך המדיניות הקיימת. הראשונים שהבינו את זה מהר מאוד היו הערים החרדיות, ששלחו תושבים בריאים להיבדק, שינו את האוכלוסייה הנבדקת וכך העיר הפכה ברגע מאדומה לירוקה. גם מתווה בדיקת הגננות בעייתי: משרד הבריאות שלח את כל הגננות להיבדק. ומה השבוע? עוד פעם לבדוק? הן הרי יכולות להידבק בנגיף בכל שלב - לכן צריך לבדוק את כל האוכלוסייה כל הזמן, אחרת אין משמעות לבדיקה נקודתית".

ואיך בכל זאת יש להתייחס לנתוני התחלואה? "צריך להסתכל על מספר החולים קשה ועל התמותה - היא זו שמשקפת בצורה מדויקת יותר את מצב המחלה", אומר ד"ר מזרחי. "על נתוני התמותה יש להסתכל מתוך פילוח של שכבות הגיל. ממספרי התמותה בישראל לשנת 2020 עולה כי אחוז התמותה הכללי בשנה הזו לא עלה בצורה משמעותית מהשנים הקודמות. גם מקרב החולים שנפטרים, לא כולם מתים אך ורק בעקבות ההידבקות בקורונה. המושגים כל כך מורכבים שכל ניסיון לפשט אותם ולקבל החלטות על סמך הדברים האלו בלבד עלול להיות מוטעה".