פרופסור אלי וקסמן, ראש הצוות המייעץ למל"ל ולראש הממשלה בנושא המאבק בקורונה, הציג אתמול (ראשון) תחזית עגומה במיוחד לשרי הממשלה: אבדן מוחלט של שליטה במגפה, 300 חולים קשים כבר בשבועות הקרובים, ואפשרות לקריסת המערך האישפוזי בישראל. בראיון למהדורה המרכזית הסביר מדוע הגענו עד הלום – ומהם הצעדים שעלינו לנקוט במהרה כדי להיחלץ מהמשבר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"אנחנו איבדנו שליטה במגפה", אמר וקסמן. " גם מבחינת מספרי החולים, וגם בכך שהם מפוזרים בכל הארץ, איננו יודעים מהם מקומות ההדבקה של רוב החולים ולכן איננו יכולים לשלוט בהתפרצות. מספר החולים המאומתים היום אומר שגם אם נבלום אותה, יצטברו לנו במהלך 3 השבועות הקרובים 300 חולים במצב קשה. אם נבלום אותה רק בעוד שבוע יצטרפו 600, ולאחר שבוע נוסף כבר 1200 – זה אומר סכנה ליכולת מערך האשפוז של מדינת ישראל, וסכנה להקרסת המערך הזה".

מלבד הגעה לסגר מלא, הסביר פרופ' וקסמן, עלינו לפעול בשני כיוונים: "הראשון, מכיוון שאיבדנו את השליטה במגפה לא נוכל לבלום אותה - אלא דרך צעדי ריחוק חברתי. יש להפעיל מיד צווי ריחוק חברתי שמכוונים להקטנת סיכונים גדולים בפעילויות שהעלות לכלכלה איננה גבוהה. כלומר, למנוע כל התקהלות של מעל 20 איש, ואת כל פעילויות החברה והפנאי. בבתי הספר של החופש הגדול אפשר לעצור כיתות גבוהות, נניח מכיתה ד', ולהשאיר את הכיתות הנמוכות – כיוון שהן משפיעות על היכולת של ההורים לעבוד ובעלות מחיר כלכלי".

מחלקת הקורונה בשיבא תל השומר (צילום: יוסי זליגר, פלאש/90 )
מחלקת הקורונה בבית החולים שיבא: סכנה לקריסת המערך |צילום: יוסי זליגר, פלאש/90

אחת הסוגיות שמטרידות את פרופ' וקסמן יותר מכול היא חוסר היכולת של משרד הבריאות לקטוע את שרשראות ההדבקה: "במצב של היום כשיש 1,000 נדבקים אין לנו יכולת לקטוע את שרשראות ההדבקה, גם אם היה מערך מתפקד כזה, והוא איננו קיים. אנחנו עומדים בפני משבר לאומי ואזרחי הגדול ביותר שעמדנו בפניו".

"כדי לנהל אותו, צריך להפעיל את יכולות הניהול והביצוע הגבוהות ביותר שיש לנו. נדרשת יכולת הפעלה של גופים מבצעיים רבים בלוחות זמנים הדוקים, איסוף מידע בזמן אמת, קבלת החלטות בזמן מהיר, ויכולת מימוש שינויים בזמן מהיר. כל היכולות הללו אינן קיימות כיום, 4 חודשים לתוך המשבר והן טרם נבנו. הדרך הנכונה היא להחיות את מרכז השליטה שנבנה על ידי הצבא בתוך משרד הבריאות, שבהמשך יועבר כולו למשרד הבריאות".

"כרגע הדרך היחידה לעשות זאת בצורה יעילה היא להחזיר את המשל"ט, ולהעמיד בראשו אלוף בכיר שינהל את האירוע, לרתום את כל המשאבים של הצבא ולהנחות את כל הגופים הביצועיים במשרד הבריאות ומחוץ לו כמו משטרה, פיקוד העורף, רשויות מקומיות וכולי".

הקורונה בישראל (צילום: יונתן סינדל, פלאש/90 )
נדרש: צווי ריחוק חברתי|צילום: יונתן סינדל, פלאש/90

אם לא נעשה זאת במהירות, אמר וקסמן לראש הממשלה, "תוך כשבועיים ניאלץ להטיל סגר. צריך להבין שהחלופות שבפנינו הן או לנקוט פעולה מהירה עכשיו לדיכוי הקצב במטרה להימנע מסגר כולל בהמשך. יהיה לזה מחיר כלכלי, והממשלה תצטרף לפצות את מי שיפגע מכך".

לשאלה כמה מידע יש כיום למשרד הבריאות, ענה פרופ' וקסמן כי "חלק מהבעיה של חוסר בגוף תחקור יעיל ומתפקד היא העובדה שאין מידע. זה חלק מהבעיה בחוסר יכולת לטפל בה. אם יוקם אותו גוף וייצר יכולת אמיתית לאיסוף מידע וקטיעת שרשראות הדבקה מהירה – הדבר חשוב לא רק לגל הנוכחי אלא גם להמשך – לאחר שנוריד את מספר החולים ל-100 ליום, גוף מהסוג הזה יכול לדכא התפרצויות ולאפשר לנו לחזור לפעילות שגרתית כמעט מלאה. אם לא נבנה את הגוף הזה - אנחנו דנים עצמנו לגל שלישי, רביעי וחמישי".

נשאלת השאלה אם אלו הן המלצות המומחים – איך ייתכן שכל זה לא קרה עד כה? "אני חושב שנדרש שינוי תרבותי וארגוני מאוד לא פשוט במשרד הבריאות. השירות לבריאות הציבור אינו רגיל לטפל במשברים, הוא לא גוף ביצועי. להטמיע שינוי כזה משמעותי היה קשה, ונתקל בהרבה התנגדויות. אני מקווה שהתוכנית שהובאה תתממש, והגוף הזה יוקם מאוד מהר".