מה באמת הסיכוי להידבק בקורונה כשנמצאים באוויר הפתוח? פוליטיקאים שונים מכנים את ההפגנות נגד הממשלה שנערכות לאחרונה "מדגרות קורונה" וראש הממשלה נתניהו אף טען שהמפגינים "מפיצים מחלות". גם בארה"ב נשמעו אמירות דומות, כשד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון האמריקני למחלות מידבקות, יצא גם כן נגד המפגינים בגל המחאה שפרץ בארה"ב. אלא שמחקרים בעולם מעמידים בסימן שאלה את הקביעות הללו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
למרות החשש, שבועות אחרי הפגנות המחאה על מותו של ג'ורג' פלויד בארה"ב, לא נמצא כל קשר בין הפגנות באוויר הפתוח לעלייה בתחלואה. בנוסף, מחקר יפני שנערך בימים הראשונים של מגפת הקורונה, הראה ששהייה במקום סגור מגדילה את הסיכוי להידבק. לפי המחקר, אנשים ששהו במקום סגור נדבקו פי 19 יותר מאשר אלו ששהו בחוץ.
מהיכן נובע ההבדל בשיעורי ההידבקות בין מקומות סגורים ופתוחים? כדי להידבק יש צורך בכמות מינימלית של טיפות שיעברו מהמדביק אל הנדבק. זה קורה כשהחולה מתעטש, משתעל, צועק, שר, מתפלל, מדבר או נושם. הדבקה תלויה בכמות הנגיף שננשם על ידי האדם הנדבק בזמן מסוים.
אם מדובר בחלל סגור וצפוף - סיכויי ההדבקה עולים. אם במקום הסגור גם קיים מיזוג אוויר (ללא מסננים מתאימים) הוא מסייע בפיזור הנגיפים. ככל שנמצאים קרוב יותר לחולה, במשך זמן ארוך יותר - וכאשר החולה גם משמיע קולות חזקים יותר, כמו שירה או צעקות כאמור - הסיכוי להדבקה הופך לגדול יותר.
מנגד, באוויר הפתוח הסיכוי להדבקה קטן הרבה יותר, וזה כולל הפגנות. הסיבה לכך היא שהטיפות עם הנגיף מתפזרות על פני שטח גדול והתנועה המתמדת של האנשים במרחב מקטינה את זמן החשיפה למנה המדביקה.
זה לא שאין סיכון בכלל, אבל הפגנה היא לא מדגרת קורונה. גם תפילה המונית באוויר הפתוח היא לא מדגרה. ודאי שלא פינת המשחקים בגן הציבורי, ובטח שלא אכילת אבטיח בחוף הים.
זו גם הסיבה שמדינות רבות לא מחייבות את מי שבריא לעטות מסכות בחלל הפתוח; בניו זילנד אין דרישה למסכה כלל, לא בפנים ולא בחוץ. בדנמרק ובמדינות סקנדינביה ההנחיה למסכה היא רק בתחבורה הציבורית כשלא ניתן לשמור מרחק. בצרפת נדרשת עטיית מסכות בחללים סגורים בלבד. בגרמניה - בחנויות ובמרכולים.