120 רופאים ומדענים, בהם דמויות מוכרות כמו חתן פרס נובל פרופ' מייקל לויט, חתמו על מכתב שקורא לממשלה להימנע מסגר. בכיר הרופאים הקלינאים שחתמו עליו, מנהל חדר המיון בבית החולים לניאדו ד"ר אמיר שחר, טוען שסגר נוסף יהיה מהלך היסטרי וחסר אחריות, ושהמגפה היחידה שיש פה היא מגפה של בדיקות. מנגד, פרופ' גבי ברבש מציג עמדה הפוכה ומזהיר מפני גישת "חסינות העדר", שלדבריו היא אינה אחראית, פוגעת באמון הציבור במקבלי ההחלטות ועלולה להוביל לאלפי מתים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפני יותר משלושה עשורים הקים ד"ר שחר מחדש את חדר המיון במרכז הרפואי שיבא וניהל אותו במשך שנים ארוכות. מאז הספיק לעבוד תקופה ארוכה בשב"כ, לצאת לפנסיה ולחלות בסרטן הדם. לפני כשנתיים, כשהחלים, הוצע לו לנהל את המיון בבית החולים לניאדו, וכך מצא את עצמו בגיל 71 בקו החזית של המלחמה בקורונה, כשהוא עצמו בקבוצת סיכון.
כעת טוען ד"ר שחר, ממייסדי מקצוע הרפואה הדחופה בישראל, כי מדינות שהטילו סגר לא הצליחו בבלימת המגפה יותר ממדינות שלא השתמשו בצעד הזה. לדבריו, כלל אין הוכחות לכך שסגר מפחית את שיעור התמותה, ולפעמים – כפי שכתבו הרופאים במכתבם - באופן פרדוקסלי הוא אפילו גורם לתמותת גבוהה יותר, כי הוא מאריך את משך הזמן שבו אוכלוסיות בסיכון חשופות לנגיף.
"בתי החולים לא קורסים, ההיסטריה מיותרת לחלוטין"
ד"ר שחר מייצג גישה שהולכת ותופסת תאוצה לאחרונה, ולפיה שיאה של המגפה כבר מאחורינו, וכעת היא פשוט "עוד מחלה" שצריך ללמוד לחיות איתה. הקריסה של בתי חולים בגל הראשון התרחשה רק במעט ערים בודדות באיטליה, ספרד וארצות הברית, וגם שם זה קרה בגלל ניהול כושל, אותה הסיבה שלדעתו – שלחה אותנו לסגר מיותר בגל הראשון.
"אנחנו לא קורסים תחת העומס", אמר בריאיון למהדורה המרכזית. "אנחנו יודעים איך לטפל בחולים הקשים, התמותה לא חריגה ביחס למחלות ויראליות אחרות, וההיסטריה מיותרת לחלוטין. ההתייחסות לנגיף ולאיום שכביכול נשקף ממנו יצאה מכל פרופורציה. אני חושב שכשהעולם יסתכל אחורה וישאל את עצמו 'איך התנהלנו בשנת 2020?'- יסתכלו על זה בתמיהה, יגידו איזה טיפשים היינו".
עוד הסביר ד"ר שחר: "קורונה היא מחלה חדשה. איך אני אומר ביחד עם חבריי - צריך לתת לה את הכבוד, רק שהיא פוגעת במתי מעט, החלשים, והיא לא מהווה איום על האנושות, וחבל שבגללה סוגרים את העולם. ההתנהגות הייתה חרדתית, לא מבוססת עובדות". לדבריו, המרוץ בגל הראשון אחר 3,000 מכונות הנשמה נבע מבהלה חסרת בסיס: "היועצים שנתנו עצות היו לא מקצועיים, לא היה שום תסריט שעל פיו יהיו 3,000 מונשמים בישראל".
"יש אינטרס להציג את המצב כקיצוני"
בישראל, כידוע, הגיל הממוצע של נפטרי הקורונה הוא 81, ולרובם מחלות רקע, לעיתים מחלות רקע קשות. אבל כל עוד מדובר בחולה שנדבק בקורונה, הוא ייספר כנפטר קורונה. "אנשים בני 90 ו-100 נפטרים לא בגלל קורונה, אלא נפטרים כי יש להם מחלה", אמר על כך ד"ר שחר. "אני חושב שצריך היה יותר לשתף את הנתונים, כולל הנתונים של סיבות הפטירה".
בין דבריו של ד"ר שחר הוא השמיע גם טענה די נדירה - הוא סבור שחלק מבהלת הקורונה נובעת משיקולים כספיים של בתי החולים. "אנחנו יודעים שיש אינטרסים להציג מצבי קיצון", אמר. "אני לא בין מקבלי ההחלטות כיום, ניהלתי דברים קודם לכן, אבל כשאתה רוצה להשיג משאבים - אתה מביא את הדברים לרמת קיצון".
ד"ר שחר דוחה את הטענות שהעלייה המחודשת במספר החולים מסכנת את בתי החולים, ומציע שם אחר למה שנהוג לכנות גל שני: "זה המגפה של הבדיקות. הבדיקות הן מחולל של התחלואה. עזוב, חד משמעית, הבדיקות מייצרות אותנו כמדינה חולה. אם לא נעשה אף בדיקה, החולים הקשים יגיעו. כל השאר - יעברו את המחלה, יפתחו חיסוניות ותיגמר המגפה".
פרופ' ברבש: "בגישה הזו - נספק עבודה לחברה קדישא"
מן העבר השני של המשוואה, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' גבי ברבש טוען כי מדובר בגישה מסוכנת ובלתי מבוססת. "אני חושב שהאמירות האלה אינן אחראיות", אמר הערב במהדורה המרכזית. "לכל אחד מותר להביע דעה, אבל הייתי מצפה מכמה מהחתומים על העצומה שיסתתרו בפינות שלהם אחרי אמירות פה באולפן לפני 3 ו-4 חודשים שהמגפה הזאת נגמרת לבד, ועכשיו שוב חוזרים עם אמירות חסרות אחריות שיוצרות תחושת אי אמון במערכת ובהחלטות שמתקבלות על ידי גורמים מקצועיים".
פרופ' ברבש הציג את הטענה כי יש להביא להדבקה חופשית בקרב צעירים ולהגן על אוכלוסיות בסיכון, כדי ליצור חיסוניות עדר - והסביר מדוע היא מוטעית: "ראשית, למדנו בכל העולם, גם בשוודיה, שאי אפשר לבודד את המבוגרים. שנית, גם אנשים צעירים חולים במחלה קשה מאוד. זו לא שפעת, ואף אחד לא רוצה לפגוש בנגיף הזה, גם אם הוא בן 20 או 30. אגב, התמותה בקרב בני 59-20 עלתה בחודש האחרון פי שניים, מ-16 ל-30".
"בשיח על חיסוניות עדר הם מצטטים מאמר שעדיין לא עבר בקרת עמיתים", הוסיף פרופ' ברבש. "שבו מדובר על זה שמספיק 20% מהאוכלוסייה בשביל חיסוניות עדר. יש השערות כאלה בעולם הרפואה, אבל אף אחד לא יודע וזו אחת מהחידות שקשר לנגיף. לבסוף, אף אחד לא מבטיח שנהיה כמו שוודיה ולא נגיע למצב של ניו יורק – שם מתוך 9 מיליון בני אדם מתו קרוב ל-18 אלף".
לבסוף אמר פרופ' ברבש: "העצומה והגישה הזו יושבת על קרקע מאוד נפוצה בציבור הישראלי שאומרת 'אנחנו יכולים לחיות עם 500 נפטרים בחודש, רק תנו לנו את החיים שלנו בחזרה'. רק שאם מאמצים את הגישה, אנחנו נקריס את בתי החולים, נספק עבודה לחברה קדישא ובעוד חצי שנה נגלה שהחיסוניות הזו לא שווה כלום וצריך לחזור על הכל מהתחלה. זה לא אחראי".