אחד הכלים המרכזיים במלחמה בקורונה הוא החקירה האפידמיולוגית, ניסיון לברר היכן היה כל חולה, עם מי בא במגע, ולהכניס אותם לבידוד כמה שיותר מהר - לקטוע למעשה את שרשרת ההדבקה. בכירי משרד הבריאות מבינים את היטב את החשיבות והפצירו בה לאורך כל תקופה המשבר. ובכל זאת, המערך דל בכח אדם שכבר חודשים עובד מסביב לשעון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המשימה המרכזית הוטלה על האחיות האפידמיולוגיות במחוזות השונים של המשרד. בשבועות האחרונים שמענו על הקושי באיתור אזרחים, על המחסור בכוח אדם, ועכשיו - אפשר לראות לראשונה, ממש מבפנים כיצד פועל המערך הזה. לשמוע את חוסר שיתוף הפעולה מצד החולים ולתאר את המירוץ הסיזיפי, וחסר הסיכוי.
בחודשים האחרונים, ההמולה פה הפכה קבועה. לשכות הבריאות אמורות לעסוק בבריאות הסביבה, פיקוח על תברואה ומזון, חיסונים, אבל עכשיו - הכל קורונה. "לדעתי משרד הבריאות פשוט בלחץ", סיפרה איריס אביטל, אחות במערך. "אנחנו צועקים על כוח אדם - יש כאוס". לכל צליל שמשמיע הטלפון של איריס יש משמעות, ולכל המתנה שלה יש מחיר. עד שהשיחה לא תענה, בחוץ ימשיכו להסתובב אנשים שהיו במגע עם חולי קורונה, רק שהם - עדיין לא יודעים את זה.
5 אחיות אפידמיולוגית מוצבות במרפאה בהה ביקרנו ואחראיות על מחוז מרכז. בכל ישראל אגב, יש 27 אחיות בלבד - שאמורות לבצע יותר מאלף חקירות ביממה. "ככה, מהבוקר עד הלילה, כולל שישי ושבת, אני יושבת פה", אומרת קטי, אחת האחיות. "אנחנו כבר באפיסת כוחות, לא יודעת איך נשרוד עוד ועוד, אנחנו כבר זוחלים על ארבע".
כדי שאולי יהיה סיכוי לעמוד בקצב, במשרד הבריאות צמצמו פעילות בטיפות החלב ודרשו ממאות אחיות כמו איריס לעבור לחקירות ולהיצמד לטלפון. "יש אנשים שאם מופיע טלפון חסוי, הם לא עונים", סיפרה. "למעט מאוד אנשים יש את אפליקציית מגן - הרוב שואלים מה זה. אתמול מישהו צעק עליי שהוא יגיש נגדי תביעה".
"אני עובדת יותר מ-12 שעות ביום, אני לא יכולה יותר"
רק אחרי 3 חודשי עומס, במשרד הבריאות שלחו תגבורת, וגם היא, חלקית וזמנית - סטודנטים שיסייעו לאחיות. אוריה סנדר, אחת הסטודנטיות סיפרה: "זה מפחיד, זה באמת מלחיץ. עדיף לנסות לצמצם את הפער כמה שיותר מאשר שהוא יגדל, וחייבים לעשות את זה, באמת שחייבים". ומי שיצטרך להדריך את הסטודנטים בימים הראשונים ולפקח עליהם הן אותן אחיות שטובעות ממילא בחקירות. רינה טיורי, אחות לבריאות המשפחה שהועברה למשרד האפידמיולוגי: "זה מעט מדי, זה לא מענה ראוי. אנחנו צריכים אחיות שיגיעו לעזור לנו בשוטף".
בצוהריים, תוך כדי העבודה, בשיחת וידאו של ועד האחיות, אפשר לחוש את התסכול בשאר הארץ. "אני לא יכולה יותר לבוא לעבודה", סיפרה איריס. "אני עובדת יותר מ-12 שעות ביום, אני לא יכולה יותר". בזמן שקצב ההדבקות הולך ועולה בדרך לאבדן השליטה, הקצב של מערכת הבריאות, דיי סטטי. יממה תחלוף עד שבעל תסמינים יישלח לבדיקה, 3 ימים יעברו עד שתגיעה תשובה, יומיים נוספים עד שתסתיים החקירה האפידימיולוגית. 6 ימים, זה יותר מדי זמן - מול אויב מהיר וזריז.
רינה טיורי היא אחות בטיפת חלב כבר 28 שנים, וכעת גויסה למלחמה בקורונה. הפנים שלה משדרות ייאוש, האצבעות ממשיכות לחייג. גם הסטודנטים שהגיעו רק השבוע, הבינו מהר את חומרת המצב. טל קונן, סטודנטית לרפואה סיפרה: "זה קשה לנסות לשכנע את האיש שאתה לטובתו בסופו של דבר".
אתמול גם במשרד הבריאות הודו שיש חשש לקריסת המערך האפידמיולוגי כולו, וכשהגל השני כבר מציף אותנו, נותר רק לשאול האם בכירי המדינה, שהתרכזו בטפיחות על השכם ומחמאות הדדיות במקום להיערך בזמן, יצליחו כעת להציל את המצב או שהציבור ישלם על כישלונם.
משרד הבריאות מסר בתגובה: מחודש מרץ ועד היום בוצעו יותר מ-25 אלף חקירות אפידמיולוגיות, 4000 מתוכן רק בשבוע האחרון. אנו מתגברים ומשפרים כל העת את המערך כדי לקצר זמנים ולקטוע את שרשרת ההדבקה. בנוסף ל-300 אחיות שעברו הכשרה פורמלית, הוכשרו 200 סטודנטים שהתחילו לעבוד בשבוע האחרון. בנוסף, בכוונתנו לגייס סטודנטים נוספים ולתגבר את מערך האחיות. יחד עם זאת, זה לא תחליף להתנהגות האוכלוסייה ולשמירה על הכללים.