בעוד ישראל נמצאת בעיצומו של גל תחלואה רחב היקף, עולות לא אחת השאלות לגבי שיטות הפעולה הנכונות והיעילות ביותר כדי לצמצם את שיעורי ההידבקות. הדעות חלוקות, והנושא הכלכלי תמיד נמצא על הפרק – במטרה להשאיר את המשק בפעילות, ולא לחזור להשבתה אותה חווינו בתחילת ההתפשטות. שורה של מומחים מציגים בפני N12 את הצעדים הנדרשים, לשיטתם, כדי לשפר את המצב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"עשויים להגיע בקלות ובמהירות למצב של אובדן שליטה"
"העלייה בתחלואה נובעת מפתיחת המשק", טען ד"ר מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם בחיפה. הוא הוסיף שפתיחת המשק גרמה לציבור להאמין שה"איום נעלם", כלשונו. "עד שיימצא חיסון – אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הקורונה", הדגיש. ד"ר הלברטל התייחס גם לסוגיית ההתמודדות של מערכת הבריאות עם העלייה בתחלואה: "קיימת עדיין גמישות לספוג זאת, אבל בקלות ובמהירות אנחנו עלולים לעבור למצב של אובדן שליטה".
מנכ"ל רמב"ם סיפר על האתגרים שמלווים את בתי החולים: "העומס בבתי החולים גדול מאוד. מערכת הבריאות מורעבת במשך שנים, זו התמודדות קשה מאוד". נראה שמשבר הקורונה רק העמיק והדגיש את המצוקה שאותה חווים צוותי הרפואה: "חוסר המשאבים למערכת החל עוד לפני שהגיעה הקורונה". הוא מספר על חוסרים בכוח אדם ובתקנים לרופאים ולאחיות, מחסור במכונות הנשמה – גם היום, לאחר שתוגברו בגלל המגפה.
ד"ר יחזקאלי: "הדבר החשוב ביותר - הגנה על האוכלוסייה הפגיעה"
ד"ר יואב יחזקאלי, מרצה בתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב וממקימי צוות הטיפול במגפות, אמר ל-N12: "העלייה הייתה צפויה עם כניסתן של ההקלות לתוקף. היא נובעת מפתיחת בתי הספר, ממגע קרוב של אנשים אחד עם השני ומחוסר הקפדה על ההנחיות".
הוא ציין כי בשלב זה – הדבר החשוב ביותר הוא ההגנה על האוכלוסייה הפגיעה: הקשישים, בעלי מחלות רקע ושל אנשים בסיכון. "זו אחריות אישית של כל אחד לשמור על קרוביו שבסיכון", אמר. "זה צעד לא מעשי להכניס את כל הקשישים להסגר, אבל המדינה צריכה לאפשר למבוגרים ולאנשים בסיכון לא ללכת לעבודה ולקבל על כך פיצויים".
לשיטתו, הטלת סגרים היא צעד נחוץ: "ההחלטה על סגר מקומי במוקדי התפרצות היא נכונה, תוך דאגה לאוכלוסיה במקומות האלו, לתנאי מחיה ראויים ולמזון". אך ד"ר יחזקאלי מביע את חששו מפני עירוב של נושאים שלא מן העניין בתהליך קבלת ההחלטות: "אני חושש מפני שיקולים פוליטיים שימנעו סגר מאזורים מסוימים שבהם יש מוקדי התפרצות. השיקולים חייבים להיות מקצועיים ולא פוליטיים". הוא הוסיף שלדעתו – משרד הבריאות צריך לשתף יותר מומחים מבחוץ, ולא לפעול רק בפורומים המצומצמים, שיכולים להיות "מקובעים מבחינה מחשבתית", כלשונו.
ליקוי נוסף עליו הצביע ד"ר יחזקאלי הוא נושא ההסברה – האופן שבו מועבר המידע, אשר פגע ביכולת לגייס את הציבור למאבק בנגיף לאורך זמן. "זה לא נעשה בצורה מספיק טובה", אמר. "השיטה היא שימוש באמצעי הפחדה כמו קנסות ועונשים". לטווח הארוך – הוא חושב שפחד לא יספיק, ודרושה הפנמה של הציבור בצורך בשמירה על ההנחיות. "מדוע דיוני קבינט הקורונה צריכים להיות חסויים?", תהה, "חוסר השקיפות הזה פוגע באמון הציבור".
ד"ר פלדמן: "מי שמפר את ההנחיות - משחק ברולטה רוסית"
גם ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית, התייחס למצב הנוכחי: "מאז הסגר הכללי הקודם, הקפיץ השתחרר יותר מידי. הציבור צמא לחזור לשגרה אבל המשמעת אינה הצד החזק של עם ישראל, לא נשמרים הכללים ואנו חווים כעת את התוצאות".
ד"ר פלדמן הוסיף: "מי שמפר את ההנחיות משחק ברולטה רוסית. הכלל 'יהיה בסדר, לי זה לא יקרה' לא תופס כאן. בסוף זה יקרה ויכאב". הוא הדגיש את כללי השליטה במגפה, שלדבריו לא השתנו מאז ימי התנ"ך, והם: שמירה על מרחק ועל היגיינה.
"יש יחס ישר בין התחלואה בקורונה לבין ההקפדה על משמעת", הסביר ד"ר פלדמן. "במדינות ממושמעות כמו שוויץ ואוסטריה לא הביאה פתיחת המשק לעליה משמעותית בתחלואה". הוא שיתף כי הוא תומך בהטלת סגרים מקומיים על אזורי התפרצות, ככלי להורדת התחלואה: "בגל הראשון, הסגר המקומי בבני ברק הוכח כאפקטיבי והתחלואה ירדה".