בין כל ההנחיות החדשות המתעדכנות, לבין חיי היומיום, פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, הגיע אלינו למערכת לעשות לכם קצת סדר בבלאגן. למה לא סוגרים בתי ספר? מה יקרה לענף המלונאות בארץ? והאם חיות המחמד שלכם יכולות להידבק גם הן? כל התשובות לשאלות ששאלתם אותו בשידור חי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעקבות ההנחיה לצמצום אירועים - מה עושים? מה המטרה של ההנחיה הזאת שפוגעת בכלכלה ובאנשים פרטיים שרוצים להתחתן?
צריך להבין את ההיגיון שאומר שככל שיש מגע בין יותר אנשים, כך הסיכון להתפשטות מהירה גבוה יותר ולכן כאשר יש סיכון צריך לנהל אותו בהתאם למשאבים ולגודל הסיכון. הסיכון גדול. מדינות שלא הפרידו בין בני אדם הייתה שם התפרצות. בווהאן הייתה חתונה של 100 אלף זוגות לפני הבידוד והיו להם אלפי מקרים תוך שבועות ומערכת הבריאות קרסה. אמנם ישנה פגיעה קשה באורח החיים, אבל כל ההתנהלות חייבת להיות במחשבה שאם לא ננהל את הסיכון ואם לא נגביל את ההתפשטות של המחלה, אנחנו עלולים לעמוד בפני אסון.
למה לא סוגרים בתי ספר? האם מסוכן להמשיך להפעיל אותם?
יש הבדל מהותי בין לסגור בתי ספר, מהלך שמשתק חלק גדול מכח העבודה במשק, ומקשה על ההורים - יש מחיר חברתי כבד לכך. אולי זה יקרה אבל צריך לשמור את זה רק למקרה שנזדקק להנחיות מחמירות יותר. אלה התותחים הכי כבדים במלחמה הזאת. יש הבדל גדול בין לומר לאנשים - עצוב נורא אבל החתונה תהיה מוגבלת למשפחה קרובה. אני מניח שההגיון הוא להפעיל את הצעדים לפי החומרה בהתאם לגודל הסיכון להתפתחות מהירה.
המורים עצמם נמצאים גם בסיכון גבוה, מה הדברים שעליהם שצריך לשים עליהם דגש?
כל אחד צריך להיות אחראי - אם הוא או הילד מפתח חום, נזלת, שיעול או קוצר נשימה הוא לא הולך ללימודים וכך נישמר. חגורת הבטיחות פה היא שבסך הכל המחלה היא קלה אצל ילדים ואצל מבוגרים צעירים. מרבית המורים והתלמידים הם ילדים, ומבוגרים צעירים והם לא בסיכון גבוה. אם הייתה אוניברסיטה לגימלאים הייתי אולי עוצר את הלימודים כי הם אוכלוסייה בסיכון. הסיכון לא מספיק כדי להשבית את מערכת החינוך. אני חלוק על יו"ר הסתדרות המורים. המורים אינם בסיכון מוגבר יותר בבית הספר מאשר בגן שעשועים או בסופר, ומערכת החינוך היא מרכיב חיוני במשק הישראלי. חייבים להמשיך כל זמן שאין חובה לסגור את בתי הספר.
"הסיכון לא מספק את השבתת מערכת החינוך, שומרים את זה למצב חמור יותר"
אם ילדים לא בסיכון אז מה אנחנו מונעים? ילד יכול להדביק את ההורים או את סבא וסבתא?
ילדים הם בסיכון הדבקה בדיוק כמו מבוגר, ילד שנדבק המחלה שלו קלה, אבל הם מנוע שמגביר את ההדבקה. אם יש ילד או שניים חולים בגן בתוך כמה ימים כל המשפחות של ילדי הגן חולים.
באיזה מקרים מאשרים החרגה המגבלות באירוע?
אם יש אירוע קריטי וחשוב ביותר וניתן לפקח שאנשים לא יגיעו חולים וישטפו ידיים, אז יאשרו אותו. איך מחליטים מה מאושר ומה לא? מקבלי ההחלטות מחשבים מספר גורמים ומפעילים שיקול דעת.
בתי מלון ריקים, מדוע לא שוכרים חדרים ממלון והופכים אותו למקום של מבודדים?
בתוך מלון יכולה להיות הדבקה, צריך צוות מיומן שיודע ללבוש ולפשוט את אמצעי המגן. זה לא פשוט וזה מתאים לאחיות, רופאים ואנשי צוות רפואי. רבים מהנדבקים מהאונייה היפנית, למשל, היו אנשי צוות האונייה והם לא ידעו לעשות את זה ולכן הם היו בסיכון. דבר שני, תמיד יש חשש שתהיה הדבקה בתוך המלון בגלל מערכת האיוורור וחדר האוכל.
מה התסריט הטוב ביותר והרע ביותר מבחינת תקופת הזמן להנחיות המגבילות הללו?
אני לא אוהב את המילה פאניקה, כולנו הולכים לעבודה, הילדים הולכים לבתי הספר, יש אוכל וצפוי שלא יהיה מחסור. קשה לנו כי אנחנו מבטלים חתונות ונזהרים על ההורים, אבל החברה מתפקדת ואנחנו לא צריכים פאניקה. אם נקפיד על הכללים לא נהיה איטליה. התרחיש הטוב הוא שנמשיך להקפיד על הכללים ותהיה הדבקה, אבל יהיו אמצעים לטפל בה, הצעירים יישארו בבית והמבוגרים יגיעו לבתי החולים ויהיו לנו האמצעים לטפל בהם ונעבור כמה חודשים קשים יחסית. לא נדע כמה זמן, תתכוננו לשגרת חיים חדשה שיכולה להימשך שבועות או חודשים, אולי זה יירגע בקיץ ואולי יתחדש שוב בחודש לאחר מכן. אנשים צריכים להתרגל כי הטבע יוכיח לנו שהוא חזק ואנחנו צריכים להתמודד איתו ולא להיבהל אלא להתאים את החיים למצב חדש.
קורונה זה בעצם השפעת החדשה?
ייתכן שבעוד כמה שנים סטודנטים לרפואה יסתכלו על קורונה כגורם לדלקת ריאות. אנחנו לא יודעים אם הוא כאן כדי להישאר איתנו או שהוא ייעלם. הסארס והמארס שונים מהווירוס הזה, התחושה שלי, וזאת רק תחושה, היא שהוא דומה לשפעת והוא יישאר איתנו כגורם לדלקת ריאות, רבים מאיתנו נידבק. יש מומחים לסטטיסטיקה שצופים שלפחות חצי מהאוכלוסייה תידבק. רובנו הגדול נעבור את זה כשפעת וחלקנו נזדקק לטיפול קשה.
"אנחנו צריכים לראות מתי סוף ההתחלה, וזה יימשך כמה שבועות או חודשים וייתכן שאף יותר"
אם נגיע לנקודה שבה נוכל נחזור לשגרה, איך נוכל לדעת?
אנחנו צריכים לראות מתי סוף ההתחלה, ואנחנו רק התחלנו. זה יהיה כאשר תהיה רמת תחלואה קבועה, בתי החולים יחזרו לתפקד בשגרה, ואנשים יתרגלו לא ללכת לבית ספר ועבודה כשחולים, חברות שיכולות לעשות עבודת מחשב מהבית, וזה יימשך כמה שבועות או חודשים וייתכן שאף יותר.
חוץ מחיסון, יש עוד משהו שעובדים עליו שיכול לעצור או להאט את התפשטות הנגיף?
כל הצעדים הם צעדים היסטוריים. ההסגר היה קיים במאה ה-14 כשאירופה הותקפה על ידי הדבר, אז ערי נמל אמרו לאוניות לחכות 40 יום. אמצעי הבידוד, הפחתת ההתקהלויות, הכפפות והמסכה נבדקו וידוע שהם מפחיתים את ההדבקה.
אם מישהו שחלה - מתי יודעים שהוא הבריא והאם הוא עלול להדביק שוב?
יש נוהל לפיו משחררים את החולים ומוודאים שכאשר הם חוזרים לתפקד הם לא מסכנים את סביבתם. ככל שיהיו יותר חולים - ההיגיון ומה שלמדנו יהיה יותר משמעותי. אם למדנו שמספר ימים אחרי שהתסמינים חלפו אז הסיכון נמוך, אז נגיד ששבוע לאחר המחלה או פחות אפשר לצאת. ההנחיות של המשרד כרגע אומרות: אין לך קורונה, יש לך מחלת חום ושיעול אז אתה נשאר בבית כמה ימים. איך נשמור על טווח ביטחון? לאחר חלוף התסמינים חכה עוד ימיים ותנוח ואז תחזור לעבודה. עם כל מחלה שיש בה נזלת ושיעול אין לחזור לעבודה עד שעברו יומיים מאז חלפו התסמינים.
בעקבות החולה ששב וחזר לבית החולים ורק לאחר שהתעקשו לבדוק אותו הוא נמצא חיובי - זה לא משהו שהיה צריך לעשות לפני כן?
כשמדובר באירוע מתגלגל, כשרב הנסתר מהגלוי, חייבים החלטות הגיוניות, וההחלטות היו הגיוניות. בשלב בו אנו נמצאים לא ניתן לבדוק כל אדם עם חום ושיעול, מבחינת זה שהבדיקה מסובכת וגם מבחינת כח האדם הקיים. הגיוני שיגיעו מספר אנשים ויפוספסו. אנחנו דוחים את התפרצות המחלה בקהילה אבל אנחנו לא נצליח למנוע את זה ועכשיו אנחנו מתחילים לזהות מקרים, מעט מאוד בינתיים, אחד או שניים - שלא ניתן לזהות בוודאות ממי הם נדבקו.
העברה בקהילה היא יותר מהירה?
ודאי, כי כשיש בן אדם שמסתובב בקהילה כשהוא חולה, אז הוא מדביק. אם הוא היה נענה להנחיות היו פחות הידבקויות ולכן אומרים במשרד הבריאות: אתם חולים? לא משנה אם אין לכם קורונה - תישארו בבית.
עובדי נמל התעופה שאומרים שלא הכניסו אותם לקריטריונים אבל הם חשופים לכול מי שחוזר מחו"ל - למה זה לא מטופל?
נעשה תהליך של למידת לקחים והקריטריונים משתנים ומתרחבים. כשניתן יהיה לעשות 5,000 בדיקות ביום, נוכל לבדוק יותר אנשים. יגידו את זה גם נהגי הרכבות ונהגי האוטובוס ומי שהיה בסופר והשתעלו לידו. את ההרחבה צריך לעשות בשיקול דעת וזה קורה, כבר היום ומחר שומעים על יותר קריטריונים.
זה לא מאוחר מדי? אם החולה שהה בקהילה - הוא הספיק להדביק יישוב שלם:
כשמתמודדים עם אירוע כזה גדול אפשר תמיד להסתכל אחורה. המחליט צריך להחליט על פי מה שנמצא מולו באותו רגע. הוא לעולם לא יוכל לעשת החלטה של 100 אחוז ואפס טעויות.
"חיות מחמד הן לא מנוע משמעותי להתפרצות המחלה, ולא מהווים סיכוי מהותי"
חבר של מישהו החלים מסרטן, האם הוא עדיין בקבוצת סיכון וצריך להיזהר?
יתר זהירות טוב לכל אדם שאינו בריא לחלוטין אבל צריך לבחון כל מקרה ספציפי לגופו, כל בנאדם צריך לפנות לרופא שלו. אדם שהייתה לו מחלה קשה כמו סרטן יכול עדיין להיות מדוכא חיסון. לגביי מושתלי איברים - הם לעולם נחשבים מדוכאי חיסון, הם צריכים להישאר בבית ככל האפשר, להקפיד על שטיפת ידיים, ולשקול טוב מגע עם ילדים קטנים שפחות שמים לב לתברואה.
מה לגבי הנחיות משרד הבריאות על ספינות שמעבירות סחורה? ומה לגבי בעלי חיים?
מהמידע שידוע לנו הווירוס אינו שורד זמן על משטחים. הוא יכול לשרוד כמה דקות בערך על משטח. אם אדם חולה השתעל על משטח ואני נגעתי בו ואז בעצמי אני יכול להידבק - אבל ברגע שעוברות מספר דקות אני לא יכול להידבק, וזה מה שידוע לי כרגע. ולכן סחורות הן בטוחות. לגבי בעלי חיים ייתכן שהם מהווים גורם סיכון אבל אני לא רואה אותם כמנוע משמעותי של ההתפרצות בתוך הקהילה. אנשים חולים שיוצאים וילדים שמתעטשים יותר מסוכנים מכלב שנדבק. מצאו את הווירוס בנחיריים של כלב שהמשפחה שהוא אצלה הייתה חולה, אבל מנוע הווירוס זה לא כלבים חולים.
מישהי שואלת - אני אמורה ללדת בקיסרי בשיבא בקרוב ואני לחוצה:
קןדם כל לגבי ניתוח בשיבא - בית החולים שיבא נערך באופן מלא להפריד בין חשודים בקורונה למטופלים הרגילים, הם בטוחים לחלוטין ואין שום סיכון. האם הווירוס מסכן נשים בהיריון? ממה שאנחנו יודעים הוא אינו נחשב מסוכן במיוחד לנשים בהיריון. כל אישה בהריון חולה ואם יש להן מחלה, זה יכול לגרום לסיבוך במקרים נדירים.
אישה בהריון נחשבת כאחת שמערכת החיסון שלה רגישה?
נשים בהיריון יש להן מערכת חיסון שונה וישנם וירוסים יותר מסוכנים בהריון. כמו שפעת, מומלץ לנשים בהיריון להתחסן לזה מתחילת העונה, אבל הווירוס הזה לא שייך. כל מחלה לעיתים נדירות מאוד יכולה לפגוע בהיריון, אבל אפשר להרגיע את הנשים בהיריון ממה שידוע לנו כרגע.
איך מומלץ להכין את הגוף בצורה האופטימלית למקרה שמישהו יחלה?
ספורט ותזונה נכונה מקדמים בריאות ומחזקים את מערכת החיסון ותמיד מומלצים. אין לנו עדיין מידע על הווירוס הזה ונדיר שיש מחלה שספורט מונע אותה.
זה בסדר לעשות פעילות ספורטיבית מחוץ לבית?
כן, אני רוצה לקוות שמי שעם חום ושיעול לא רץ בפארק, אז אולי זה בטוח לרוץ ולהתאוורר.
אם יש למישהי קרוב משפחה שעובד בשדה התעופה היא צריכה להיזהר ממנו?
אם הוא לא היה במגע הדוק עם חולה והוא בריא ומרגיש טוב אז לא צריך לחשוש.
האם הווירוס יכול לעבור באוויר?
באוויר הווירוס לא מרחף טוב, יש לו טווח תעופה של מטר או שניים. הוא עובר רק על ידי הדבקה טיפטית. החריג זה בבית חולים שיש בהן פעולות רפואיות של וירוס שעף באוויר כמו גז והוא יכול להדביק יותר. לכן הצוות הרפואי מצוייד בלבוש המיוחד. אדם ברחוב שאתם לא צמודים אליו למשך זמן - נדיר שהוא ידביק.
"אדם חולה עדיף שישים מסכה - אדם בריא חשוב יותר שישטוף ידיים"
מה ההנחיה לגבי בריכות שחייה?
אין הנחיה מיוחדת - אדם עם חום ושיעול לא הולך לשחות, שחייה כרגיל ומקלחוחות ציבוריות - לרחוץ ידיים ולהקפיד על היגיינה.
מורה שחולה אסטמה ומצפצפת 3 שבועות. בתי הספר לא נסגרים והיא חוששת:
אם היא מרגישה טוב ובריאה אז אסטמה היא גורם סיכון וחייבים לדעת באיזה דרגה האסטמה וכל שאלה צריכה להיות דרך לרופא. בית הספר אינו בסיכון אבל אם היא משתעלת צריך לראות למה.
מה לגבי חיסון? יש צפי?
מאוד מסובך לפתח חיסון, זה לוקח זמן ויש המון אוניברסיטאות, גופי מחקר וחברות במירוץ למצוא חיסון. אבל בכל מקרה - קו הסיום הוא לא פחות משנה מאיתנו. צריך מולקולה וצריך לראות שהחיסון בטוח ויעיל וזה לוקח מחקרים ארוכים. לכן כשאנחנו קוראים ידיעות שנמצאות בעיתון שאומרות שנמצא מועמד לחיסון - זה יעזור לנו בעוד שנה או שנתיים.
האם המסכות עוזרות?
המסכה היא מונעת הדבקה כשאתה מטפל באדם חולה וקרוב אליו אז צריך מסכה מיוחדת. כשאתה הולך ברחוב הסיכון נמוך. יש יותר סיכון להידבק כשתיגע בידית, תזוז לך מסכה ותיגע בפנים כדי לתקן אותה. בנגיעות תיקון האלה אתה מדביק את עצמך. ההמלצה לא להיות עם מסכות למעט מי שמטפל בחולים והחולים עצמם. אדם חולה כן ישים מסכה - אדם בריא חשוב יותר שישטוף ידיים.
מה עושים אם יש למישהו קורונה? מה טיפול?
אדם צעיר ובריא שיש לו מחלת חום קלה, משהו שלפני שנה לא היה הולך לרופא משפחה - גם היום לא צריך לפנות מיד לרופא. אין כרגע תרופה לקורונה ולכן הטיפול הוא תומך, מתבצע בבית חולים ומותאם לאנשים בסיכון שמפתחים חנק וצריכים חמצן. מי שצעיר ובריא ויכול לעבור אותה עם אקמול בבית ואז לפני ההנחיות להחלים, להישאר עוד 48 שעות ולחזור לשגרה, זה יחסוך לחולה שעות במיון ולא יסכן את עצמו.
יש מדינות שהצליחו להדוף את המגפה, מה לומדים מהן?
משמעת אזרחית - אמרו לסינים להישאר בעוצר חודש והם נשארו. חלק מהמדינות שיפרו את יכולת הבדיקה שלהן. הקוריאנים עשו תחנות בהן אתה עובר עם הרכב, פותח את החלון ומישהו בודק ואתה מקבל את התשובה באפליקצייה. בחלק מהמדינות הציבור היה מאוד ממושמע ואני סומך על הישראלים שיודעים להפריד בין פאניקה מדומה למצב חירום אמיתי וכשיש סיכון אמיתי הציבור ממשומע והרוב יישמע להוראות.
אנחנו במצב חירום לאומי?
אנחנו במצב שמחייב התגייסות ומשמעת וזה נשמע מיושן אבל להאמין למשרד הבריאות ולאנשים שיושבים שם - הם אנשי מקצוע שלומדים את התחום המון שנים וחושבים יום ולילה איך לשפר את המצב. חלקם לא ישנו חודשיים ויש עוד שבועות קשים. קודם כל להקשיב ולהאמין, מותר לשאול שאלות, חלק מאיתנו טועים אבל האמון חייב להישמר.
האם לא עושים הרבה בדיקות בגלל סיבות כלכליות?
העולם כלכלי, אם היינו רוצים היינו יכולים לבנות פה 100 מעבדות וזה היה עולה מאות מיליונים אבל מאיפה ניקח את זה? מאחיות בית ספר או טיפולי שיניים לילדים? אני לא בקיא בתמונה הכוללת אבל אני מעריך שאנשים רציניים שיושבים שם שוקלים ושואלים כמה יעלה כל צעד.