על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, במקרה שנפטר אדם ולא הותיר אחריו צוואה, עזבונו יחולק על פי כללי הירושה הקבועים בחוק. מדובר במצב נפוץ בו יורשיו על פי דין של המנוח נקבעים על פי החוק ועשויים להיות בני משפחתו וקרוביו בהתאם למעגלי הקרבה (פרנטלות) בנסיבות הקונקרטיות של המקרה. עם זאת, במצב של היעדר יורשים קרובים, דהיינו אם אין בנמצא יורשים באף אחת משלוש הפרנטלות, עזבונו של המנוח מועבר למדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים.
הליך הגשת בקשה לצו ירושה
כדי לחלק את העיזבון של המנוח שלא הותיר אחריו צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה שבמשרד המשפטים. בישראל פועלות מספר לשכות בכל אחד ממחוזות השיפוט, ומשכך תוגש הבקשה ללשכת הרשם לענייני ירושה שבמחוז שיפוטו התגורר המנוח ו/או שהותיר אחריו נכסים. בעוד שלצורך הגשת בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה די באחד היורשים שמגיש בקשה באופן בלעדי, ואף ללא כל שיתוף פעולה מצד יתר היורשים ובלבד שפעל לעדכן אותם ביחס לעצם הגשת הבקשה, בקשה לצו ירושה יכולה להיות מוגשת לחלופין לבית הדין הרבני האזורי, אם כי הליך זה צריך להיות בהסכמת כלל היורשים ובמסגרתו עשוי להתקיים דיון בנוכחותם.
לפנייה ישירה אל משרד עורכי דין דן לימור, לחץ/י כאן
סדר היורשים לפי חוק הירושה
הירושה בישראל מבוססת על קשר דם, כלומר, בני המשפחה של המנוח הקרובים אליו ביותר בהתאם למעגלי הקרבה (פרנטלות) הם הזכאים הראשונים לרשת. ככלל קובע החוק, כי חלוקת העיזבון תבוצע באופן הבא: פרט לבן/בת זוג שהותיר אחריו המנוח (בין אם היו נשואים ובין אם לאו כמפורט להלן), בראש ובראשונה יורשים את המנוח ילדיו בחלקים שווים וצאצאיהם, לאחריהם יורשים את המנוח (אם אין ילדים ו/או נכדים) הוריו של המנוח וצאצאיהם, ואחרונים הזכאים לרשת הם הורי הוריו של המנוח וצאצאיהם. כאמור, בהיעדר קרובים מכל אחת מהפרנטלות, עשויים נכסיו של המנוח להיות מועברים לחזקת המדינה.
זכויות בן הזוג של המנוח
בן הזוג של המנוח הוא היחיד מכוח חוק הירושה שלא נמנה על היורשים בעלי קשר דם למנוח, וזכאותו לרשת את המנוח קיימת מעצם הגדרתו כבן הזוג ו/או כנובע מחייהם המשותפים. על פי החוק, בן הזוג של המנוח זכאי לרשת לפחות מחצית מהעיזבון ולעיתים את כלל העיזבון, זאת בהתאם לנסיבות ולפי זהות הקרובים שהמנוח הותיר במותו. כך למשל, אם המנוח הותיר ילדים, יירש בן הזוג של המנוח מחצית מן העיזבון ואילו את המחצית השנייה ירשו ילדיו של המנוח בחלקים שווים.
בן הזוג של המנוח זכאי לקבל גם את מטלטליו האישיים, מכוניתו הפרטית, ואלמנתו של המנוח זכאית גם לדמי כתובתה. נכונים הדברים גם במקרה שבו המנוח הותיר אחריו הורים. לעומת זאת, אם המנוח לא הותיר אחריו ילדים או הורים, אלא אחים ו/או הורי הורים, בן הזוג יורש שני שלישים מהעיזבון. אם המנוח לא הותיר אחריו אף לא אחד מהקרובים הנ"ל, יורש בן הזוג של המנוח את כל העיזבון.
זכויות הידועים בציבור
על פי סעיף 55 לחוק הירושה, הידוע בציבור זכאי לחלקו בעיזבון בן הזוג המנוח. חוק הירושה הקנה לידועים בציבור מעמד שווה זכויות לזה של בני זוג נשואים בכל הנוגע לזכות הירושה ולהיקף החלק היחסי המגיע להם בעיזבון, ובכך הלכה למעשה מעמדם זהה למעמדם של בני זוג נשואים בעת חלוקת העיזבון בין יורשים, כל עוד המנוח לא הותיר צוואה. כל זאת בכפוף לקיומו של תנאי אחד והוא שבמועד פטירת המנוח אף אחד מבני הזוג הידועים בציבור לא היה נשוי לאחר.
הליך קבלת הירושה
כדי לממש את זכויות היורשים בעיזבון, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. על הבקשה לכלול:
- תעודת פטירה של המנוח
- אישור על מסירת הודעות לכל היורשים הפוטנציאליים
- תצהירי הסתלקות מהירושה במידת הצורך
- ייפוי כוח לעורך דין
האם חובה להוציא צו ירושה ותוך כמה זמן ניתן לעשות זאת ממועד פטירת המנוח?
אין חובה בהגשת בקשה לצו ירושה ואין בחוק נטל המונח על כתפי מי מהיורשים לעשות כן. ואולם חשוב לדעת, כי בהיעדר צו ירושה או צו קיום צוואה (במקרה שבו מנוח כן הותיר אחריו צוואה) חלוקת העיזבון בלתי אפשרית. העברת זכויותיו ונכסיו של מנוח חייבת להיעשות אך ורק מכוח צו ירושה (או כאמור צו קיום צוואה אם המנוח הותיר צוואה), ולפיכך אם ברצון מי מהיורשים לפעול לשם העברת זכות מזכויותיו של המנוח יש הכרח בצו ירושה. כפועל יוצא מכך שהחוק אינו מטיל על היורשים חובה בהגשת בקשה לצו ירושה, אין הם עומדים בפני מגבלת זמן כלשהי ובכוחו של יורש לממש את זכותו להגיש בקשה לצו ירושה בכל נקודת זמן.
מורכבות הליך הירושה והצורך בעורך דין
הליך הירושה על פי דין עשוי להיות מורכב ולכלול מחלוקות משפטיות בין היורשים. ייתכן מצב שבו מתעורר הצורך להוכיח את מעמדם של יורשים מסוימים או להתמודד עם הסתלקות אחדים מהם מחלקיהם בעיזבון. בנוסף, ישנם מקרים בהם בני משפחה רחוקים מנסים לטעון לזכאותם בעיזבון, דבר שעלול להוביל לסכסוכים ממושכים. לעיתים יעדיפו יורשים לסטות מהוראות חוק הירושה, ואז עשוי לצמוח הסכם חלוקה בין יורשים שכדאי יהיה להגישו לאישור עוד קודם למועד קבלת צו הירושה, צעד לו עשויות להיות השלכות רבות.
אי לכך ובהתאם לזאת, ובשל מורכבות ההליך והחשיבות שבהגנה על זכויות המנוח והיורשים, מומלץ להסתייע בעורך דין העוסק בדיני ירושה. עורך הדין יבטיח שהתהליך יתנהל על פי החוק, ימנע טעויות בירוקרטיות וייצג את האינטרסים של לקוחותיו בפני הרשויות ובית המשפט במקרה הצורך. כמו כן, הוא יוכל לסייע בניסוח מסמכים משפטיים, הגשת התנגדויות בעת הצורך ולוודא שהעיזבון מחולק באופן הוגן בהתאם לחוק.
עו"ד דן לימור הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני ירושה וצוואה, וכן מנהל את פורום צו ירושה באתר din.co.il. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד דן לימור – 053-9428861