פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בכפר סבא מעלה שאלות משפטיות מהותיות בנוגע לאחריות הפלילית של בעלי כלבים. במקרה שנדון, זוכתה בעלת כלב מאישום של רשלנות פלילית לאחר שכלבה נשך שכן בבניין המגורים המשותף.
ההחלטה, שהתקבלה לאחר בחינה מעמיקה של הראיות והנסיבות, מחדדת את ההבחנה בין אחריות אזרחית לפלילית בתיקי נשיכות כלבים, ועשויה להשפיע על האופן שבו מערכת המשפט מתייחסת למקרים דומים בעתיד. לדברי עו"ד תמיר אלטיט, בא כוחה של הנאשמת, "בית המשפט קבע באופן חד-משמעי כי נדרשת רמת רשלנות גבוהה במיוחד כדי להצדיק הרשעה פלילית. זו הבחנה קריטית בין המישור האזרחי, שבו נבחנת שאלת הפיצוי, לבין המישור הפלילי, שבו עומדת על הפרק הטלת אות קין על אדם נורמטיבי. הפסיקה מדגישה שלא כל תקרית מצערת, גם אם היא מצדיקה פיצוי, מהווה עבירה פלילית".
לפנייה ישירה למשרד עורכי דין תמיר אלטיט, לחץ/י כאן
בין נביחות לסעיפי חוק: המסגרת המשפטית
בישראל, תיקי נשיכות כלבים מתנהלים על פי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין. החוק קובע עונש מאסר של עד שלוש שנים למי שלא נוקט אמצעי זהירות סבירים מפני סכנה הנשקפת מבעל חיים שבהחזקתו. אבל חשוב להבין - לא כל נשיכה מובילה להעמדה לדין פלילי.
לדברי עו"ד לענייני פלילים אלטיט, רוב המקרים מתנהלים במישור האזרחי. "העמדה לדין פלילי שמורה למקרים חריגים במיוחד, כמו התנהגות רשלנית קיצונית או היסטוריה של תקריות קודמות. בפועל, ראינו שב-2023 הוגשו רק כ-50 כתבי אישום בגין עבירה זו, מתוך אלפי תקריות נשיכה שדווחו".
במקרים של הרשעה, בתי המשפט מפעילים מגוון סנקציות. "מלבד עונשי מאסר, שנדירים יחסית, ראינו קנסות משמעותיים, צווי פיקוח מיוחדים ואפילו הוראות להמתת כלבים במקרים קיצוניים", מציין אלטיט. "אבל בתי המשפט מבינים שצריך לשקול כל מקרה לגופו. לא כל בעל כלב שכלבו נשך הוא עבריין".
דלתות מסתובבות – על דלת פתוחה וכלב סקרן
האירוע שבמרכז כתב האישום התרחש בערב קיץ שגרתי ברעננה, כאשר שכן נכנס לחדר המדרגות המשותף ומצא את דלת דירתה של נ', הנאשמת, פתוחה. מה שהחל כשיחה על פינוי שקיות אשפה, הסתיים בנשיכה לא צפויה שהובילה לכתב אישום פלילי.
"התביעה ניסתה לטעון לרשלנות, אבל המציאות הייתה הרבה יותר מורכבת," מסביר עו"ד אלטיט. "מדובר בכלב ללא היסטוריה של תוקפנות, שחי עם בעליו למעלה מעשור ללא תקריות". מעבר לכך, ביהמ"ש קיבל גם את הטענות כי בין בעלת הכלב לבין השכן שננשך ישנו סכסוך ארוך ומתמשך סביב אותן שקיות שמונחות בשטח המשותף בבניין.
שופט בית משפט השלום בכפר סבא, אביב שרון, נדרש להכריע בשאלה מורכבת: האם השארת דלת פתוחה לרגע קט מהווה רשלנות פלילית? "בנסיבות אלה", כתב השופט שרון בהכרעת הדין, "לא השתכנעתי מרמת רשלנות גבוהה או משמעותית בהתנהלותה של הנאשמת בנוגע לכלב הספציפי שבחזקתה, כזו שיש לחייבה באחריות פלילית לנזקו של המתלונן".
עוד ציין השופט, כי מדובר בכלב בעל רישיון, מחוסן מידי שנה ומסורס כנדרש, ללא דיווחים קודמים על אירועי נשיכה נוספים או מקרי שוטטות. "אמנם", כתב, "בהתאם לסעיף 11(א) לחוק הסדרת הפיקוח, מחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצרו אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, באמצעות רצועה, ואולם בנסיבות אלה רץ הכלב במפתיע, ללא התראה מוקדמת, אל המתלונן מתוך הדירה, ללא כל יכולת מצד הנאשמת לצפות התנהלות חריגה ומפתיעה זו של הכלב, אשר כאמור לא התנהג בצורה כזו לפני כן".
נביחה, סוף
"בית המשפט הבין את ההבדל המהותי בין אחריות אזרחית לפלילית"' מדגיש עו"ד אלטיט בעקבות הזיכוי של מרשתו. "לא כל תקרית מצערת מצדיקה הרשעה פלילית. הרף גבוה בהרבה".
הזיכוי מעלה שאלות משמעותיות לגבי אחריות בעלי כלבים. "אנחנו רוצים לעודד בעלות אחראית על חיות מחמד"' מסביר עו"ד אלטיט. "קביעת רף גבוה מדי עלולה להרתיע אנשים מלאמץ כלבים, וזה לא האינטרס הציבורי. בכל מקרה, זיכוי אינו אומר שעל בעל הכלב אין אחריות, אלא שבנסיבות המיוחדות של המקרה הזה, לא היה ניתן לצפות את ההתרחשות".
בכך, מתייחס עו"ד אלטיט, לדבריו של השופט שרון בהכרעת הדין. וכך כתב השופט: "יצוין שגם טעמים של מדיניות משפטית ראויה תומכים במסקנה של אי הטלת אחריות פלילית בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפניי, שאחרת, ציבור מאמצי ומחזיקי הכלבים יעמדו בפני סטנדרט התנהגות גבוה מדי, והדבר יגרום ל'אפקט מצנן' בכל הנוגע לאימוץ והחזקה של כלבים, התנהגות חיובית שעל ביהמ"ש לעודד".
בסופו של דבר, מדגיש ביהמ"ש את חשיבות ההבחנה בין תאונה לרשלנות וקובע כי לא כל אירוע בלתי צפוי הופך את בעלי הכלב לעבריין.
מעבר למקרה הספציפי, פסק הדין מעלה שאלות על האיזון העדין בין הגנה על הציבור לבין זכויות בעלי חיות מחמד. "החוק צריך להיות ברור ומאוזן", מסכם עו"ד אלטיט. "עלינו להגן על הציבור מפני כלבים מסוכנים, אך גם להבין שלא ניתן לצפות מבעלי כלבים לחזות כל תרחיש אפשרי".
"אני מקווה", מוסיף עו"ד אלטיט, "שפסיקה זו תוביל לחשיבה מחודשת בקרב רשויות התביעה לגבי המקרים בהם ראוי להגיש כתבי אישום פליליים בתיקי נשיכות כלבים. עלינו לזכור שמטרת המשפט הפלילי היא להרתיע מפני התנהגות פסולה, לא להעניש על טעויות אנוש בלתי נמנעות. בעלי כלבים צריכים להיות אחראים, אך לא צריכים לחיות בפחד מתמיד מהעמדה לדין פלילי".
עורך הדין תמיר אלטיט הוא מומחה למשפט פלילי, בעברו כיהן כפרקליט בכיר בפרקליטות תל אביב, כתובע משטרתי וכקצין משטרה. כיום הוא נמנה עם סגל המרצים בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. עורך דין אלטיט מייצג לקוחות רבים בהליכים פליליים מגוונים, ולמשרדו ניסיון רב בהליך רישוי כלי ירייה, לרבות בהליכי ערר.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו ייעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי-נקיטתו. כל המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עורכי הדין תמיר אלטיט - 053-6242235