כשאסנת פנתה למשרדי וסיפרה לי שהיא רוצה להתגרש אך לא יודעת מאיפה להתחיל, שאלתי אותה, ראשית, את השאלות הבנאליות (כמה שנים אתם נשואים? האם נישאתם כדת משה וישראל או בנישואין אזרחיים או שמא כלל לא נישאתם, כמה ילדים יש לכם, האם יש ילד עם צרכים מיוחדים...) וכשאסנת סיפרה לי ש"הסנדוויץ'" שלה הוא ילד עם צרכים מיוחדים, המוכר במוסד לביטוח לאומי ומקבל קצבת נכות וניידות, פה כבר עצרתי לרגע.
הסברתי לאסנת שכדי להתגרש נכון היא צריכה עו"ד שיש לו הבנה, רקע וניסיון עם משפחות בהם יש ילד/ים עם צרכים מיוחדים.
לפנייה ישירה לעורכת הדין צילי כהן - לחץ/י כאן
גירושין כשיש ילד בעל צרכים מיוחדים
גירושין הם גם כך הליך מורכב ולא פשוט. הן רגשית והן כלכלית. מעורבים בו רגשות ומעורבים בו ילדים ומעבר לכלל הקשיים המלווים את התהליך, כשיש ילד עם צרכים מיוחדים, ישנם עוד פרמטרים רבים ומורכבים שיש לתת להם את הדעת. להורים לילדים עם צרכים מיוחדים יש קצבה או לפעמים גם קצבאות, מגיעים כספים, מגיעות הטבות ולצד זה קיימים קשיים נוספים שיש גם אותם לקחת בחשבון והסברתי לאסנת כי אם תעזר בעו"ד שאינו מבין מהן ההטבות הספציפיות המגיעות למשפחתה הרי שלא ניתן יהיה לבצע הליך שיהיה הוגן והיא עשויה להפסיד.
מצד אחד הכספים המגיעים לבני הזוג צריכים להילקח בחשבון במסגרת הטיפול בתיק ומצד שני במקרה שיש הורה אחד הדואג באופן אבסולוטי לילד ומרבית הנטל עליו גם לכך צריך להינתן ביטוי.
שופט הוא בסופו של דבר בן אדם. הוא יודע את החוק היטב, הוא מכיר את הפסיקה אך האם הוא מכיר את הקשיים המלווים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים? קשיים נפשיים, קשיים בירוקרטיים, זכויות המגיעות ספציפית להורים האלה? לא בטוח.
כשמגישים תביעה או לחלופין כשמנהלים הליך של גישור אל תסמכו על השופט או המגשר שיודע בוודאות עם מה אתם מתמודדים. ואם אתם הורים צעירים עם ילד קטן שעדיין לא מבינים בכלל "מה נפל עליכם" אז על אחת כמה וכמה. יש המון זכויות, הטבות שלעתים מגיעות רק בגילאים מתקדמים יותר. אז אם לא תדעו מה מגיע כיצד ניתן לנהל הליך הוגן? מצד שני אם אין לכם מושג כמה אנרגיה וזמן מוקדשים לטיפול בילד מיוחד, כיצד תזקפו לטובת ההורה המשקיע את האנרגיה הזו קרדיט?
אילו דברים צריך לדעת כדי לטפל בגירושין כאלה?
האם השופט/המגשר מכיר את הבירוקרטיה בהשגת ההכרה במוסד לביטוח לאומי וזוקף להורה המטפל בכך קרדיט?
האם הוא מכיר את הטיפולים הרבים להם זקוק הקטין שלו צרכים מיוחדים כדי להטיב את מצבו וזוקף להורה שרץ עם הילד לטיפולים? מחפש רופאים, מטפלים פרא-רפואיים ועוד? מפסיד ימי עבודה, עוצר את חייו, את הקרירה שלו וההתפתחות האישית שלו לטובת זה?
האם הוא מכיר את המעורבות הבית ספרית המורכבת? את ישיבות התל"א המתישות בבית הספר?
האם הוא יודע כי עם קבלת הקצבה מגיעות הטבות שונות מהרשויות כגון הנחה בארנונה, חשמל, אגרת הרישוי ועוד וזוקף זאת לטובת או לחובת ההורים?
ישבתי עם אסנת שעה ארוכה ושמעתי ממנה על הלקות ממנה סובל הילד, העזרים בהם משתמש, הבירוקרטיה שעוד מחכה להם ועוד. עם הידע הרב והנסיון שצברתי בתחום הסברתי לה מה יקרה בהליך משפטי, כמה תשומת לב כל הדברים שהיא פרטה באזני יקבלו וכמה חשוב שילווה אותה מי שמבין בהליך כזה הן מקצועית והן אישית.
הסברתי לאסנת גם מה יקרה בהליך של גישור. וכמה חשוב שהמגשר יהיה אחד כזה שלו ניסיון בתחום ואם לא, כמה חשוב שמי שילווה אותה תוך כדי הליך הגישר יהיה כזה, מומחה לילדים עם צרכים מיוחדים שיוכל לפני כל ישיבה ולאחריה לוודא שהיא מקבלת כל מה שהיא זקוקה לו.
רשימת הלקויות וההתמודדות של כל ילד היא ארוכה, שונה ומורכבת. ככל שעוה"ד המלווה או המגשר הוא בעל ניסיון עשיר יותר הוא ידע להכיר כל אחת ואחת מהמורכבויות כדי לסייע בתהליך. ללא הכרת המורכבויות יתכן והלקוח יפספס את זכויותיו.
"הסנדוויץ'" המיוחד של אסנת הוא ילד מורכב, הוא משתמש בכיסא גלגלים וזכאי לקצבת ניידות, לרכב ולהטבות נוספות (הקלה במס רכישה, הנחות שונות וכיו"ב). חלוקת זמני השהות עם ילד שלו מורכבות היא משמעותית, לעומת זמני שהות עם ילד רגיל. יש לקחת בחשבון את התפקוד הפיזי והקוגנטיבי של הילד, ולתת לו ביטוי מתאים.
יש לבצע חשיבה על התאמת הפתחים בבית, על התאמת האמצעים העומדם לרשותו של הילד כגון מקלחת מותאמת, שירותים וכיו"ב. ולבסוף יש לקחת בחשבון גם העסקה של עובדת זרה והעלויות הכספיות הנובעות מהעסקתה.
הבנת הנטל לעומקו
הסברתי לאסנת שעל אף שמערכת היחסים בינה ובין בעלה מסתיימת, בכל הנוגע לילדים ובמיוחד לילד עם הצרכים המיוחדים המערכת עדיין מתנהלת ויש לתת ביטוי למעורבות של כל אחד מההורים בה. יש לבצע חלוקה בין ההורים של הנטל ובמידה ואין חלוקה בנטל אלא יש הורה אחד דומיננטי שלוקח על עצמו את מלוא האחריות, ההורה השני צריך להבין את המשמעויות הכספיות הנובעות מכך.
כך או אחרת, יש להבין היטב מהו אותו נטל וללא הבנתו גם לא יעשה צדק והמצב עשוי להיות מתסכל מאד עבור אחד ההורים או שניהם. בהליך משפטי, כדאי להיות מיוצג ע"י עו"ד שלו ניסיון מקצועי רב עם משפחות להם ילדים עם צרכים מיוחדים ואם יש לו גם ניסיון אישי הרי זה משובח.
בהליך משפטי יידרש עו"ד שידע להסביר בדיוק את הקושי שהלקוח שלו חווה ולהעביר את המסר בצורה מיטיבה לביהמ"ש ולשכנעו על מנת שזה ייתן את הדעת לכך בפסיקתו.
יתרונות הגישור
כעו"ד שהיא גם מגשרת, אני חייבת לציין את היתרונות של הליך הגישור על פני הפניה לערכאות. הליך הגישור מתנהל בצורה נעימה, המסר עובר בצורה חלקה ומבלי להכניס "כביסה מלוכלכת". בניגוד להליך המשפטי שעשוי להמשך שנים, הגישור הוא מהיר יחסית, מתנהל בצורה שקטה, הצדדים לומדים לתקשר אחד עם השנייה ולא מישהו אחר מדבר מגרונם.
גם ההגעה להסכמות מגיעה באמצעות הצדדים (בסיוע המגשר) ולא שופט פוסק כראות עיניו ומחליט כרצונו. והכי חשוב - עלויות הגישור נמוכות בהרבה מעלויות של הליך משפטי.
עורכת הדין צילי כהן היא עו"ד מזה 24 שנים ואם לילדה בת 17 שלה צרכים מיוחדים במגוון לקויות, מגשרת מוסמכת עם ידע מקצועי בתחום ומייצגת בביהמ"ש משפחות רבות שלהן ילד/ים עם צרכים מיוחדים ומכירה מקרוב את כל הקשיים אל מול ההטבות והזכויות הנובעות מכך. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורכת הדין צילי כהן – 053-6246709