לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעה שהגשתי עבור מהנדס חומרה ותוכנה שהתפטר מעבודתו בחברת סטארט אפ.
לאחר בחינת כלל העדויות והראיות בית הדין לעבודה קיבל את טענותיי וקבע שהעובד רשאי למשוך את כלל הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים שלו, בסך של כ-120 אלף שקלים אחרי שהוטעה והולך שולל על ידי מנכ"ל החברה, תוך שהוא משכנע את העובד לחתום על כתב ויתור ביחס לכספים שקופת הפיצויים. עוד קבע בית הדין לעבודה, כי המעסיקה תשלם לעובד עבור עבודתו בשעות נוספות ועבור ניכויים משכרו שבוצעו שלא כדין סך כולל של 210,488 שקלים.
לפניה ישירה אל עורך דין ומגשר עופר בן אב"י, לחץ/י כאן
המנכ"ל שכנע את המהנדס לחתום על מסמכי ויתור
מנכ"ל החברה החתים את העובד על מסמך שבו העובד לכאורה מוותר על כספי קופת הפיצויים שנצברו לסך של 120 אלף שקלים ועל מסמך נוסף שבו הוא מורה לקרן הפנסיה להחזיר למעסיקה כל סכום שנצבר בקופת הפיצויים.
לפיכך, טענתי בשם העובד, כי מנכ"ל החברה דרש מהעובד לחתום על המסמכים כמפורט לעיל ואף הבטיח למסור לעובד מכתב פיטורים. ראוי לציין, כי העובד לא קרא את המסמכים לעומק מאחר והמנכ"ל דחק בו לחתום עליהם, וזאת מבלי שהסביר לו את משמעות הכתוב ומשמעות חתימתו, כך שלמעשה המנכ"ל הוליך את המהנדס שולל ואף הטעה אותו. טענה נוספת שטענתי הייתה, כי המעסיקה העבירה לקופת הפיצויים את מסמך הוויתור, וזאת למרות, שהמהנדס הודיע למנכ"ל באופן מפורש, לאחר חתימתו על המסמכים, כי הוא אינו מבין את משמעות המסמך, שעליו הוא חותם והדגיש בפניו, כי הוא אינו מוכן לוותר על הכספים שהופרשו לקופת הפיצויים בסך של 120 אלף שקלים.
מנגד, המעסיקה טענה, שהעובד היה מודע היטב למסמך עליו הוא חתם, פעל מרצונו החופשי ולא הופעל עליו כל לחץ. עוד נטען, כי חתימת העובד על מסמך הוויתור ביחס לכספי הפיצויים והחתימה על מכתב סיום העסקה לא נעשו באותו היום, אלא בהפרש של 20 יום האחד מהשני, כך שהעובד למעשה אשרר את הסכמתו לוותר על הכספים, כפי שניתן במסגרת מכתב סיום ההעסקה.
המהנדס ביצע שעות נוספות רבות מבלי שקיבל גמול ראוי עבורן
נוסף על כך טענתי בשם העובד, כי במהלך תקופת עבודתו בחברה, הוא עבד בשעות עבודה נוספות רבות, מבלי שקיבל עבורן תשלום מספיק, על כן נטען, כי התשלום החודשי בגין שעות נוספות גלובליות, שקיבל העובד בסך של 2,000 שקלים לחודש, אינו משקף את מלוא התמורה שהגיעה לעובד על פי החוק. טענה נוספת שהעליתי הייתה, כי במהלך עבודתו של המהנדס בחברה, המעסיקה ניכתה משכרו כספים שלא כדין.
מנגד, המעסיקה טענה, שהעובד אינו זכאי לקבל תוספת עבור שעות נוספות שביצע, מאחר שהוא הועסק במשרת אמון המצדיקה להחריגו מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ועל כן, המעסיקה לא ביצעה כל מעקב אחרי שעות עבודתו והיעדרויותיו מהעבודה. לפי גרסת החברה, ההפחתות משכרו של העובד, בוצעו בידיעתו, לאחר שיצא לחופשה, מבלי שעמדה לרשותו יתרת ימי חופשה חיובית ועבור הפקדות שבוצעו לקרן ההשתלמות שלו.
העובד הוטעה על ידי מנכ"ל החברה
בית הדין קבע, כי בחינת תמלול הקלטת שיחה בין המהנדס למנכ"ל החברה, העלתה כי המנכ"ל למעשה שידל את העובד לקבל מכתב פיטורים, תוך שהוא מסתיר ממנו, את העובדה שבחתימתו הוא מוותר על כספי הפיצויים, שנצברו עבורו בקופת הפיצויים.
נוסף על כך, בית הדין קבע, כי המנכ"ל הפעיל לחץ כבד על העובד על מנת שיחתום על המסמכים תוך שהוא מציג עצמו בפני העובד, כמי שמעוניין בטובתו, ותוך שהוא מבטיח לו, כי חתימתו על המסמכים, לא תפגע בזכותו לקבל לידיו את קופת הפיצויים, לפיכך, בית הדין קבע, שגרסתו של העובד נתמכת בחומר הראיות שמצוי בתיק והוסיף, כי ניכר שהעובד לא הבין לעומק את משמעות המסמכים עליהם חתם וזאת לאור העובדה, שהוטעה על ידי מנכ"ל החברה. עוד נקבע על ידי בית הדין, כי לא ניתן לקבל את התנהלותה חסרת תום הלב של המעסיקה שנעשתה תוך הטעיית העובד.
לאור קביעת בית הדין, כי המעסיקה לא רשאית לדרוש מהעובד את כספי הפיצויים שנצברו עבורו נפסק, כי העובד רשאי למשוך את כלל הכספים שקופת הפיצויים ואף הוציא צו לקרן הפנסיה המורה לה לשחרר לעובד את כלל הכספים שנצברו בקופה. מפסיקת בית הדין, בעניין, ניתן להסיק כי בכל אירוע של סיום עבודה, גם אם העובד הוא זה שהתפטר, הרי שהוא זכאי לקבל לרשותו את הכספים שהופרשו לקופת הפיצויים וכספים אלו אינם ניתנים להחזרה למעסיק.
חוק שעות עבודה ומנוחה חל ביחס לעובד ולכן הוא זכאי לגמול עבור שעות נוספות
לפי קביעת בית הדין, לא הונחה תשתית ראייתית לכך שהעובד הועסק במשרת אמון, המצדיקה להחריגו מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. בית הדין הוסיף בעניין, כי לאור העובדה, כי על העובד חל חוק שעות עבודה ומנוחה הרי שהוא זכאי לקבל תשלום עבור שעות נוספות בהן הועסק בחברה. לאחר בחינת הניכויים שבוצעו משכרו של העובד, קבע בית הדין, שהמעסיקה מחויבת לשלם לו 23,697 שקלים עבור ניכויים שבוצעו משכרו שלא כדין.
בסיכומו של דבר, פסק בית הדין, שהחברה תשלם לעובד סך של 186,791 שקלים עבור שעות נוספות וסך של 23,697 שקלים עבור ניכויים שבוצעו שלא כדין משכרו. עוד נקבע כי המעסיקה תשתתף בשכר טרחת עורך דינו של העובד ובהוצאות משפטו בסך כולל של 10,000 שקלים.
פסק הדין מבהיר עד כמה חשוב להיוועץ עם עורך דין מנוסה בדיני עבודה לפני חתימה על מסמכים, כגון חוזה עבודה, כתב ויתור, גמר חשבון, פרוטוקול שימוע וכו'. חתימה על מסמכים מבלי להבין את תוכנם ומשמעותן, עלולה לפגוע בזכויות העובד. נוסף על כך, בפסק הדין ניתן להתרשם, כי חשוב מאוד לשמור מסמכים, תכתובות אי- מייל, וואטסאפ והקלטות של שיחות הרלוונטיות למחלוקות הנדונות בתביעה, לצורך הוכחת טענות העובד בבית הדין. בפסק הדין ניתן להיווכח כיצד בסופו של דבר הראיות שהציג העובד סייעו לו בהוכחת תביעתו והובילו בסופו של דבר לתוצאת פסק הדין.
סע"ש 23756-06-17
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.