תושבים רבים במדינת ישראל המתגוררים בערים הם דיירים בבתים משותפים. צורת המגורים הזו מובילה לא אחת לסכסוכים ולחילוקי דעות ביחס לשלל נושאים. מאחר שהצדדים המעורבים בסכסוך מתגוררים בשכנות, לעיתים קרובות הסכסוכים מופיעים על בסיס יום יומי ותוך כך עלולים להתדרדר ולהגיע לביטויי אלימות מילולית ובמקרים מסוימים אף לגלוש להיזק לרכוש ולאלימות פיזית. חילוקי הדעות בין השכנים עשויים להתעורר בין היתר ביחס לשימוש לא מורשה בשטחים משותפים, חנייה, מטרדי רעש, לכלוך, בעיות רטיבות ועוד.
מערכת יחסים מתמשכת בין השכנים בבית המשותף
בקרב דיירים בבית משותף קיימת מערכת יחסים מתמשכת כאשר ברוב המקרים גם לאחר שמתקבלת הכרעה בסכסוך דיירים, הצדדים ימשיכו לגור בשכנות זה לזה. לפיכך, בעת בחירה בדרך מסוימת ליישוב הסכסוך חשוב מאוד כי הפתרון שיתקבל בסופו של הליך יאפשר לצדדים להמשיך להתנהל זה לצד זה.
חילוקי דעות בין שכנים עשויים להתעורר עקב שימוש בלתי מורשה ברכוש המשותף או ברכוש הפרטי של אחד הדיירים על ידי דייר אחר. סכסוכי שכנים בבית משותף עלולים לפגוע קשות באיכות חייהם של הדיירים ולהפוך את חייהם היום יומיים בדירתם לבלתי נסבלים. על כן, במקרים שבהם מתגלעים סכסוכים בין דיירים בבית משותף, רצוי לצדדים לסכסוך לנסות וליישב ביניהם את הסכסוך בדרכי שלום וללא מעורבות של המשטרה ומערכת המשפט. בעוד שכנים מסוימים יתייחסו בעין יפה לפניה ישירה אליהם בעניין הסכסוך, שכנים אחרים עשויים להתעלם מהפניה וימשיכו להתנהג כרגיל.
יש לכם שאלה בנושא סכסוכי שכנים? לחץ/י כאן
פניה למשטרה וקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת
כאמור, לעיתים, סכסוכי שכנים עלולים להחריף במהירות ולהגיע לכדי אלימות מילולית ואף פיזית, לפרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הטרדה ועוד. במקרים שבהם התנהגותו של השכן מהווה סיכון לשלמות גופו ולביטחונו של צד לסכסוך, רצוי מאוד לפנות למשטרה בעניין. עם זאת, יובהר כי לרוב המשטרה נוהגת להתערב בסכסוכי שכנים בעת שמתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית דוגמת איומים, תקיפה או היזק לרכוש שנעשה בזדון.
אפשרות פעולה נוספת שעומדת בידיו של דייר בבית משותף שנפגע מהתנהגות של דייר אחר עקב איומים, פגיעה בפרטיות, פגיעה ברכוש ועוד, היא להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגד השכן הבעייתי. לאחר שהוגשה הבקשה לצו, בית המשפט ידון בה וייתן למבקש צו זמני במעמד צד אחד במקרה שבו הוא סבור כי הדבר מוצדק. חשוב לציין כי לאחר שבעה ימים לכל היותר ממועד הוצאת הצו הזמני, בית המשפט יערוך דיון במעמד של שני הצדדים ויכריע האם לשנות את הצו, להאריך את תוקפו או לבטלו. על פי רוב, תוקף הצו יוגבל לתקופה של חצי שנה אך בית המשפט מוסמך להאריכו לתקופה של שנה ובמקרים יוצאי דופן אף לתקופה של שנתיים.
אפשרויות חלופיות להתמודדות עם סכסוכי שכנים
כאמור, לפני פתיחה בהליכים משפטיים רצוי לפנות באופן ישיר ובכתב לצד השני, לפרט את הגורמים לחילוקי הדעות ולבקש כי הבעיה תטופל. לחילופין, ניתן לכנס אספת דיירים ובמהלכה להציף את הגורמים לפרוץ הסכסוך.
כאשר הניסיונות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום עולים בתוהו, ניתן לפנות לאפשרויות פעולה חלופיות. אפשרות אחת היא פניה לאגודה לתרבות הדיור שאמונה על ניהולם התקין של ענייני הבית המשותף כמו גם על שמירת יחסי שכנות טובים בקרב דיירי הבית המשותף.
אפשרות נוספת ליישוב הסכסוך היא באמצעות פניה ישירה לצד השני לסכסוך והצעה להעביר את הסכסוך להליך של גישור בהסכמה. במסגרת הליך הגישור, הצדדים יכולים להציג את צרכיהם ולקיים ביניהם הידברות פתוחה ומכבדת בתיווכו של מגשר ניטרלי ואובייקטיבי.
דרך פעולה נוספת שעומדת לרשותם של הצדדים לסכסוך היא פניה למרכז גישור ודיאלוג שפועל במסגרת הרשות המקומית ותכליתו לעזור לצדדים להגיע לפתרון המחלוקת על ידי הידברות. מרכזי הגישור והדיאלוג מציעים לפונים שירות ליישוב סכסוכים בענייני שכנות שניתן באמצעות מגשרים מוסמכים שפועלים בהתנדבות.
יישוב הסכסוך באמצעות פתיחת הליך משפטי
לפני פתיחה בהליכים משפטיים, לכל צד בסכסוך בבית משותף כדאי לעיין בתקנון הבית המשותף ותוך כך לבדוק האם פעולותיו של הצד השני לסכסוך מהוות הפרה של הוראות התקנון שנחשב לחוזה מחייב שנכרת בין דיירי הבית המשותף. במקרה שהתברר שהפעולות לא מהוות הפרה של הוראות התקנון, ייתכן והגיעה העת לפתוח בהליך משפטי לצורך יישוב הסכסוך.
את התביעה נגד השכן יש להגיש למפקח על הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין. המפקח הוא גוף שיפוטי בעל סמכות מקבילה לסמכותו של שופט בבית משפט שלום. על כן, למפקח נתונות סמכויות שיפוט נרחבות ואפקטיביות. יובהר כי ניהול הליך משפטי בפני המפקח הוא על פי רוב גמיש יותר מניהול הליך בפני בית משפט השלום וזאת בכל הקשור ללוחות זמנים, סדרי דין ודיני ראיות.
סמכויות המפקח על הבתים המשותפים
ישנם מספר תחומים שנמצאים בסמכותו הבלעדית של המפקח על הבתים המשותפים. תחומים אלו כוללים בין היתר סכסוכים ביחס לזכויות ולחובות לפי תקנון הבית המשותף, סכסוכים ביחס להשתתפות של בעלי דירות בהוצאות שוטפות של הבניין וחילוקי דעות ביחס להרחבת דירה. נוסף על כך, למפקח נתונה סמכות שיפוט ייחודית בנוגע למתקנים בבניין כגון דודי שמש ומעליות וביחס לעבירות והיתרים לפי חוק התכנון והבנייה.
על פסק דינו של המפקח על הבתים המשותפים, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו ממוקם הבית המשותף. אם הסכסוך הוא ביחס להסגת גבול לדירה או לרכוש המשותף שבוצעה על ידי בעלים של דירה בבניין, לבית משפט השלום נתונה סמכות שיפוט מקבילה לסמכות השיפוט של המפקח. עם זאת, במקרים של הסרת מפגע סביבתי או מטרד, בית משפט השלום מחזיק בסמכות שיפוט בלעדית.
עם תום בירור התביעה נגד השכן הבעייתי, התובע עשוי לקבל צווים שונים בהתאם לנסיבות המקרה או לזכות בפיצויים. יש לציין כי במקרים שבהם הסכסוך התדרדר לכדי פגיעה בשגרת חייו של התובע והטרדתו, הוא יוכל לבקש צו הרחקה נגד השכן הבעייתי.
מומחיות משפטית היא חיונית לצורך גיבוש פתרון יעיל לסכסוך שכנים
מחלוקות וסכסוכים בין שכנים עשויים להופיע בעקבות מגוון רחב של סוגיות הנובעות מיחסי השכנות בבית המשותף. לפיכך, כדי להביא לפתרון יעיל של הסכסוך, על פי רוב נדרשת מומחיות משפטית, ידע והבנה בחקיקה ובפסיקה, כמו גם ניסיון בניהול הליכים משפטיים בפני בית המשפט ובפני המפקח על הבתים המשותפים.
במקרה שנקלעתם לסכסוך שכנים, מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בתחום סכסוכי השכנים כדי שיסייע לכם לפתור את הסכסוך ביעילות. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה, יעריך את סיכויי התביעה ויגבש בשיתוף הלקוח טקטיקת פעולה בהתאם לצרכיו.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לסכסוכי שכנים LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.