שר החוץ אביגור ליברמן הודיע הערב באופן רשמי כי הוא אינו מתכוון להתפטר עקב ההחלטה להעמידו לדין באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר זאב בן אריה. "על פי חוות דעת משפטית שניתנה לי איני חייב להתפטר מתפקידי", אמר ליברמן באירוע הדלקת נרות חנוכה של מפלגת הליכוד ביתנו. את דבריו הערבנו בשידור חי כאן בחדשות 2 באינטרנט.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בנוגע להבטחתו כי יתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום אמר ליברמן כי "את ההבטחה להתפטר נתתי לגבי ההחלטה האם להעמיד אותי לדין בתיק המרכזי שנפתח נגדי ולא לגבי פרשת השגריר". ליברמן הסביר את גרסתו בפרשה וטען כי "במקרה של מינוי השגריר בן אריה, ההחלטה הייתה צריכה להתקבל פה אחד. את חברי הוועדה לא הכרתי בכלל. היה ברור לכל חברי הוועדה כי מדובר באדם המתאים מאוד לתפקיד. אפשר לשאול את חברי הוועדה האם ניסתי לשכנע אותם לבחור בשגריר בן אריה".
לגבי ההליך המשפטי שיהיה סיפר ליברמן כי פנה הערב לפרקליטיו ואמר להם: "תורידו את החסינות - אני רוצה משפט מהיר ככל האפשר". גם אם יתפטר וגם אם לאו, הוא לא הביע חרטה על המעשים. "לא הייתי נוהג אחרת", טען ליברמן, ולגבי תוצאות המשפט לכשיהיה הבטיח שר החוץ: "אחרי כל שנות החקירה שהתנהלה נגדי, אם זה המחיר - אשלם אותו באהבה".
עוד לפני הדברים זכה ליברמן לחיזוק מראש הממשלה בנימין נתניהו שטען כי הוא מברך את ליברמן על כך שהאשמות העיקריות נגדו ירדו היום מעל הפרק ופרסם הודעה בזו הלשון: "אני מאמין במערכת החוק בישראל ומכבד אותה. הזכות שהיא נותנת לכל אזרח בישראל באשר הוא להגן על עצמו מקנת גם לשר ליברמן, ואני מאחל לו שיוכיח את חפותו גם בנושא היחיד שנשאר".
הערב התברר כי בתום יותר מעשר שנים של חקירות וחשדות: היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הודיע כי יורה על העמדתו לדין של שר החוץ אביגדור ליברמן באשמת הפרת אמונים בפרשת השגריר בבלארוס. עם זאת, הודיע וינשטיין על סגירת התיק המרכזי שעמד נגד שר החוץ, שעסק בחשדות בדבר הקמת חברות קש.
היועץ המשפטי הסביר את החלטתו לסגור את תיק חברות הקש וכתב כי "בסופו של יום הגעתי לכלל מסקנה כי לא הונחה בפני תשתית ראייתית מספקת לכך ש"טביעות אצבעותיו" של ליברמן בחברות, לאחר תחילת כהונתו כשר, כפי שפורטו בהחלטה, יהיה בהן כדי להוכיח, ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי לליברמן נותרה זיקה אסורה לחברות".
בנוגע להחלטה להעמיד את ליברמן לדין באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר בן אריה כתב ויינשטיין כי "החלטתי להגיש כתב אישום נגד ליברמן בגין כך שהציע לממשלה בחודש דצמבר 2009 למנות את שגריר ישראל לשעבר בבילרוס, לשגריר במדינה אחרת, וזאת למרות שעל פי הראיות, ליברמן ידע כי הלה מעל בתפקידו ומסר לו מידע חסוי שהגיע אליו בתוקף תפקידו, הכולל פרטים מתוך חיקור דין שנגע לליברמן".
ויינשטיין הוסיף כי "ליברמן מואשם בכך שעוד קודם לכן הוא העביר את השגריר לשעבר לעבוד בקרבתו, במטה המדיני של משרד החוץ, למרות שידע כי מעל בתפקידו".
התיק נסגר ונפתח מחדש
התיק המרכזי נגד שר החוץ נפתח כבר בשנת 99' בחשד להפרת חוק מימון מפלגות במערכת הבחירות לכנסת ה-15. בשנת 2000 הגיש מבקר המדינה דוח באותו עניין שלאחריו נפתחה חקירה פלילית נגד ליברמן.
בתחילה נסגר התיק, אך נפתח מחדש לאחר שעלו חשדות נגד השר בדבר קבלת מיליונים במרמה באמצעות הקמת חברות קש. נגד ליברמן עומדים אישומים של הלבנת הון וקבלת דבר במרמה, אך אנשי הפרקליטות בשנים האחרונות, ובראשם היועץ המשפטי הנוכחי, סבורים ככל הנראה כי אין בתיק הוכחות מספקות כדי להביא להרשעה.
פרקליטי ליברמן: לומדים את ההחלטה
עורכי דינו של ליברמן ירון קוסטליץ ועודד גזית (ממשרד ד"ר יעקב וינרוט) ועורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני (ממשרד אדרת-שמחוני) מסרו לאחר פרסום החלטת היועמ"ש כי הם מכבדים את החלטתו ושוקדים על לימודה.
"בעניין פרשת הדיווח על מעשי השגריר, נציין כבר עתה כי בית המשפט העליון כבר קבע בעבר בנסיבות דומות של אי דיווח על ידי שר המשפטים דאז, כי 'באי הבאה של מלוא המידע הרלוונטי על ידי נושא משרה - ולו משרה רמה - עובר לקבלת החלטה, לא טמונה חומרה כה קיצונית המחייבת שבית משפט יורה להעבירו מתפקידו'. הדברים הללו מדברים בעד עצמם.
פרשת השגריר מבלארוס
לעומת תיק חברות הקש, בתיק המשני נגד ליברמן העוסק במינוי שגריר בלרוס זאב בן-אריה, הורה היועץ המשפטי על הגשת כתב אישום נגד שר החוץ. בתיק אין ראיות מספקות כדי להאשים את ליברמן בעבירות חמורות, אך במשרד המשפטים טענו כי מכלול התנהגותו של שר החוץ בפרשה עולה לכדי הפרת אמונים וכי בכוונתם להשתית אמת מידה להתנהגות הראויה לשר בישראל וליצוק לתוכה נורמה.
פרשת השגריר החלה לפני ארבע שנים כשליברמן ערך ביקור במינסק, בירת בלארוס. במהלך הביקור העביר בן-אריה לידי שר החוץ פתק בו נכתב כי מתנהל נגדו חיקור דין בנוגע לכשירות פעילותה של חברה מסוימת. ליברמן טען בעדותו בפרשה כי הוא קרא את תוכן המכתב ולאחר מכן השליך אותו לשירותים. בהמשך הזהיר את מקורביו כי "כמה שבן-אריה אינטיליגנט ומשכיל - ככה הוא עלול לסבך אותנו ואת עצמו".
עם סיום תפקידו חזר בן-אריה ארצה והחל לעבוד במטה המדיני של ישראל ביתנו. הוא ביקש מליברמן לקבל את מינוי שגריר ישראל בלטביה, אך שר החוץ הפנה אותו להתמודד במכרז הדרוש לכך. בתום ההליך זכה בן-אריה בתפקיד מבין תשעה מועמדים שהתמודדו עליו. בראשות הוועדה הבוחרת עמד סגנו של ליברמן דני איילון.
לאחר סיום המכרז הובא המינוי לאישור ועדת השרים ובישיבה ליברמן בחר שלא לציין את הדרך בה התבצעה הבחירה. גם בהמשך, בישיבת ממשלה שהתקיימה בנושא, שר החוץ לא אמר דבר הנושא והמינוי אושר לצד 17 מינויים נוספים. מנגד, טענו סנגוריו של ליברמן כי לא ייתכן שביצע עבירה בכך שלא פצה את פיו.