בשלהי יוני 2013, לאחר שהמשטרה הכריזה על "התפתחות דרמטית" בחקירת הברנוער ועצרה את חגי פליסיאן בחשד לביצוע הרצח במועדון הנוער הגאה, העניק זאור חנקישייב, מי שהיה עד המדינה בפרשה ונמלט מתחת לאפם של השוטרים, ריאיון לחדשות 2 Online. אז אסור היה לחשוף את זהותו - הערב כבר אפשר להראות את פניו מול המצלמה. בריאיון אז הוא סיפר על הלבטים, העימותים עם החשודים האחרים והחששות לחייו. הוא הפנה אצבע מאשימה כלפי מנהל הברנוער, שאול גנון, שבעצמו הפך לעד תביעה: "הוא קיבל איומים על חייו לפני הרצח; הוא יכול היה למנוע את זה".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני נקרע מבפנים", פתח העד לשעבר שבנה את התשתית הראייתית בפרשה את דבריו, "אבל אני שלם עם ההחלטה שלי". הוא סיפר על העימות המשטרתי עם החשוד המרכזי בפרשה, חגי פליסיאן. "הוא ביקש שאסתכל לו בעיניים. אמרתי לו: 'אתה הרוצח'". חנקישייב הדגיש כי יום לאחר הרצח בברנוער, הוא יצר קשר עם חוקרי הימ"ר. "רציתי לספר הכל, אבל קיבלתי 'רגליים קרות' כי אחד מהחשודים היה מוכר מאוד בעולם הפשע".
חנקישייב: "גנון לא פחות גרוע מהחשודים האחרים"
יחד עם זאת, טען עד המדינה לשעבר כי רמז לשוטרים לגבי כיוון החקירה הנכון. "ניסיתי לומר להם שיתמקדו בכיוון של שאול גנון (מנהל הברנוער)". באחת הפעמים, כך לדבריו של העד הנמלט, ב"מסיבת השחרור" שנערכה לו עם צאתו מהכלא - הגיע פליסיאן לביתו. "הפייסבוק שלי היה פתוח ובמקרה דיברתי עם שאול גנון", ציין. "הוא ראה את התמונה שלו ואמר: 'איך הוא לא מת לי? לא משנה, לפחות הרגתי עוד כמה'".
עד המדינה בפרשה לא חסך ביקורת גם מגנון עצמו, שאותו הוא האשים כי יכול היה למנוע את הרצח. "כמה ימים לפני האירוע הוא קיבל איומים על חייו", אמר. "למרות זאת, הוא לא חשף את זה. אם הוא היה אומר הוא ידע שהוא ייחשף. הוא יכול היה למנוע את כל האירוע".
לדבריו, גנון אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו: "אתה יכול להיות מכוער ומבוגר. כל עוד שאתה יודע לדבר - אתה יכול לפתות גם ילדים בני 15 ו-16. פעם הערצתי אותו. היום אני חושב שהוא לא פחות גרוע מהם".
"בעולם הפשע הייתי דמות שממנה הפכתי למלשין. עד מדינה. לבגוד בכולם ולחיות לבד", סיפר חנקישייב על תחושותיו. "המשטרה, כביכול, שומרת עליך ואתה עברת צד. להגיד שאני מרגיש טוב? לא יכול".
"יש לך לחץ מהצד של המשטרה, שמחכה לתוצאות, ומצד שני - לחץ מהחשודים האחרים. אתה כל רגע חושש לחייך", הוא אמר. "אני בן אדם חי-מת. אני בעצם חי, אבל אני גם מת מבפנים".
"יש לי חלק בזה", הודה העד לשעבר שנמלט. "אני המסייע ואני לוקח אחריות על המעשים שלי, אבל בשביל להביא שלושה רוצחים צריך לוותר על לפחות אחד מהם". לגבי הפיכתו לעד מדינה נגד שאר החשודים בפרשה, אמר: "לא הייתי עושה את זה. יש לזה הרבה השלכות נפשיות. מאותו הרגע שהסכמתי אני אדם מת".
"לא ביקשתי כסף, אלא הגנה"
עד המדינה לשעבר דוחה את הטענות כי בגד בחבריו תמורת כסף או סגירת תיקים התלויים נגדו. "אולי אנשים חושבים שעשיתי את זה בשביל כסף או בשביל להציל את עצמי מאיזה תיקים, אז צר לי לאכזב הרבה אנשים - עמדתי להשתחרר שלושה חודשים לפני שפניתי, אין לי תיקים פתוחים".
לדבריו, הוא היה "מאוד שמח שיחשפו את החוזה כדי שיראו שלא ביקשתי סכום, אלא הגנה. אז לא עשיתי את זה בשביל כסף ולא כדי שימחקו לי תיקים". לשאלה מדוע החליט להפוך לעד הוא השיב: "הסיבה היא אחת - מצפונית. זה הציק לי. רציתי לסגור חשבון".