לאחר ההרשעה, מתן גזר הדין וההתבטאויות החריפות של השופטים, התיר היום בית המשפט לפרסם את הקלטת בה מתועד דניאל מעוז במעמד שחזור רצח הוריו, נח (64) ונורית (60) מעוז ז"ל בירושלים. השחזור הותר לפרסום באישור בית המשפט ובהסכמת התביעה והסניגוריה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשחזור דובק דניאל באחת הגרסאות הראשונות שסיפק למשטרה, לפיה הוא אינו מכיר את הרוצח - שנמלט מהבית לאחר הדקירות הקטלניות. בהמשך גרסה זו התחלפה ומעוז טען שאחיו התאום ניר הוא הרוצח. את כל הגרסאות דחה בית המשפט.
"נכנסתי הביתה, אם אני זוכר נכון דפקתי בדלת, אמרו לי 'כן' ונכנסתי", מתחיל מעוז את שחזור ליל הרצח, שבו הגיע לבית הוריו בירושלים. "ההורים ישבו שניהם על הספה, אמרנו שלום, התיישבתי על הכסא וצפינו בטלוויזיה. שאלתי אותם איך היה בפריז ודיברנו על השבועיים האחרונים".
בשחזור מספר עוד מעוז לחוקרים כי נכנס לשירותים ואז שמע את הדלת של הכניסה נפתחת. "הנחתי שזה אבא שלי, המשכתי לקשור שרוכים. תוך מספר דקות שמעתי צעקות, 'משטרה נורית, משטרה'", הוא אומר.
"התוקף העיף אותי כמו ילד קטן"
על התוקף לכאורה סיפר מעוז: "הוא לבש ג'ינס שחור, הוא לא היה מכוסה, ראיתי את פניו בדיוק לשנייה, כשהוא חבט בי. הוא היה כהה עור, לא שחור, ערבי או מעדות המזרח. הוא היה מאוד גדול וגבוה ממני, העיף אותי ממנו כמו ילד קטן".
"ראיתי את אבא ואמא שוכבים", מתאר מעוז לחוקרי המשטרה. "היה כאן המון דם, ראיתי את אמי שוכבת קרוב לסלון, את אבא שלי ראיתי שוכב בתוך הדם עם הסכין נעוץ בו, הוצאתי את הסכין מהגופה". לשאלת החוקר מדוע לא הזעיק את המשטרה משיב מעוז: "שכבתי על הרצפה מקופל בלי יכולת לנשום, זמן שנראה לי דקות ארוכות. כשקמתי עניין אותי מצב הוריי. מתוך אינסטיקנט הוצאתי את הסכין מאבא שלי, היה ברור לי שהם מתים. כל הדם על הרצפה".
מעוז מתאר כי לאחר מכן הלך לשטוף את הידיים. "שטפתי את הידיים, כשהבנתי שבסכין יש דם שלי בכל מקום, ושהרוצח לא נמצא פה, פשוט נכנסתי להיסטריה ולאמוק", שחזר מול החוקרים, "אמרתי לעצמי שלא הייתי כאן ולא קרה כלום. מחשבה לא רציונלית. ברחתי מכאן, כל המחשבה הייתה שיחשדו בי ושנדפקתי".
שני מאסרי עולם מצטברים: "הדם נשפך סתם"
בית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב בראשות השופט צבי סגל, הרשיע ביום שלישי האחרון וגזר את דינו של דניאל מעוז (29), ברצח הוריו נח (64) ונורית (60) מעוז ז"ל. "לא מצאנו סימן וזכר לכיבוד הורים אצל הנאשם שרצח בדם קר את הוריו", כתבו השופטים בהחלטה, "זעקה הארץ ורעשו השמיים דם אם חולת סרטן, דם אב, דם זוג הורים נשפך סתם כך, באכזריות שאין דומה לה, על ידי בנם, הנאשם".
בהמשך מסרו השופטים את גזר הדין, כפי שדרשה התביעה - שני מאסרי עולם מצטברים. "הנאשם במילתו האחרונה לא רק שלא הביע חרטה אלא המשיך להאשים את אחיו ברצח", אמר השופט צבי סגל, "אנחנו משיתים עליו שני מאסרי עולם במצטבר. נסיבות ביצוע רצח המנוחים מוכיחות באופן חד וברור: המדובר במעשי רצח שטניים, מתוכננים בקפידה מראש, לשם השגת תכלית מעוותת שנרקמה במוחו היוקד של הנאשם. בנסיבות אלו, אין כל הצדקה לילך ולו מרחק פסיעה לטובת הנאשם".
על המניע והמעשה המזוויע פירט השופט: "המניע למעשיו היה, ככל הנראה, חפצו לקבל את חלקו בעיזבון הוריו המנוחים, על רקע חובות ההימורים אותם צבר, ואשר עתידים היו להמשיך ולתפוח. בשעה 23:00, או בסמוך לכך, דקר הנאשם את הוריו המנוחים עשרות דקירות סכין בכל חלקי גופם. דקירה אחר דקירה. אחת ועוד אחת, כאשר הם מתגוננים - עד שנפחו את נשמתם ומתו. הנאשם לא הסתפק בכך, אלא החל, בסמוך לאחר הרצח, לנסות לטשטש את עקבותיו".
מעוז עצמו אמר לאחר מתן הכרעת הדין: "אני, דניאל מעוז, לא רצחתי את הוריי היקרים ז"ל. הרשעתי היא טעות טראגית. מגיע להוריי שהאמת תצא לאור. צר לי שלא כך קרה. לו רק הייתם מבינים את הקשר האיום שקיים בין שתיקה לשיתוק ובין אלימות להלם. הכול גלוי וידוע בפני הקב"ה ומבטחי שהצדק יצא לאור. כפי שכתוב בתהילים: 'אמת מארץ תצמח'. הנאשם נמצא כאן ויושב באולם בית המשפט, בשורה השלישית, הוא רצח את הוריי. זו טעות טראגית". בדבריו התכוון, שוב, לאחיו התאום ניר.
בפתח הדיון אמר המורשע דניאל לאחיו התאום ניר: "מזל שלא היית צריך לעבור פוליגרף" ותוך כדי הקראת גזר הדין חזר ואמר: "איך אתה ישן? אתה ישן טוב?".