השבוע ליווינו את האדם היחיד עלי אדמות, למעט עו"ד רוויטל סוויד, שמטה איזושהי אוזן קשבת למארי פיזאם. האישה שלמדנו כולנו לשנוא, שבעלה הוא סבה של בתה, רוז ז"ל. אותו הסב שהשליך אותה במזוודה למימי הירקון.
מיש אורלוב, דובר צרפתית בשנות ה-60 לחייו, התבקש לשמור על קשר עם מארי ולהקשיב לדבריה. הוא לא נכנס לעצם העניין, לא מדבר על מידת האשמה שלה במותה של רוז הקטנה, אלא רק משמש מין "כומר וידוי" לצעירה.
"אני מרגישה הרבה כעס"
מדי יום היא מתקשרת אליו מן הכלא, מספרת לו מה עבר עליה, מה היא מרגישה. לא מדובר בשיחות משפטיות, אלא יותר בשיחות פסיכולוגיות. ביקרנו בביתו של מיש, כששיחת טלפון כזאת הגיעה ממארי.
"כשאני כותבת על הילדות שלי, אני מרגישה שהייתי מרשעת לאבא ואמא", אומרת פיזאם לאורלוב. "כשאני כותבת על התקופה שהייתי עם רוני אני מוצאת שהוא היה רע... נכון לעכשיו אני מרגישה הרבה כעס ואני לא אוהבת את הרגש הזה".
"אבל להכניס את הכעס ל'ספר' שלך, ליומן שלך..", עונה לה אורלוב. "אני לא אוהבת לכעוס", עונה לו מארי בשקט.
רצח הילדה שזיעזע את המדינה
סיפורה של רוז הקטנה הכה גלים בקיץ האחרון. רוני רון, סבה של רוז, התוודה כי הרג אותה וזרק את גופתה לירקון. במשך שלושה שבועות חיפשה המשטרה את הילדה בת הארבע כשלבסוף היא נמצאה על ידי צוללנים במקום בו סבה אמר שזרק אותה.
לפני כארבעה חודשים הוגש כתב אישום נגד בני הזוג באשמת רצח, ולפני חודש אמור היה משפטם של הזוג להתחיל, אולם הוחלט לדחותו לתחילת חודש ינואר על מנת לאפשר לסנגוריה זמן נוסף לעבור על חומר הראיות. בדיון שנערך הבוקר כפר הזוג בהאשמות התלויות נגדו.
הכתבה המלאה עם דבריה של מארי פיזאם מהכלא תשודר מחר באולפן שישי, בשעה 20:00.