"איים, ארב, אנס, חנק ורצח": היום (חמישי) הוגש כתב אישום נגד טספהברהאן טספהסיון, שנעצר בחודש שעבר בחשד לרצח ותקיפה מינית של סילבנה צגאי, בתה של אשתו לשעבר. צגאי ז"ל, שהייתה בת 12 במותה, נמצאה בביתה ללא רוח חיים ב-26.11 - לפני חודש ויום: לאחר מצוד ממושך נתפס טספהסיון בן ה-34. מאז הוארך מעצרו מספר פעמים, והיום הוגש נגדו כתב אישום בגין רצח, אינוס קטינה ועבירות נוספות.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר את כתב האישום החמור. העבירות המיוחסות לטספהסיון: רצח, אינוס קטינה באלימות ותוך גרימת חבלה גופנית, תקיפת בת זוגו - אימו של סילבנה - בנסיבות מחמירות, איומים ושיבוש מהלכי משפט. במהלך החקירה טספהסיון הודה, לפי הפרקליטות, במרבית העובדות המיוחסות לו "אך מזער מחלקו ואחריותו והסתיר פרטים מהותיים מהחוקרים".
"לטענתו המנוחה קיללה אותו ולכן 'התעצבן', חנק ואנס אותה", נכתב בבקשה להארכת מעצרו עד לתום ההליכים. "גם לאחר שהודה בחניקתה ואינוסה של המנוחה, סירב לשחזר ולמסור פרטים נוספים, לרבות היכן הסתיר את חפציו וחפציה. הנאשם מסר גרסה מתפתחת ומותאמת לראיות שהוטחו בפניו".
עו"ד ניר אלפסה, שמייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את טספהסיון, אמר: "מכתב האישום עולה תמונה ברורה של מערכת יחסים סבוכה שהסתיימה בטרגדיה. מרשי טוען כי הוא לא אחראי למותה של הקטינה ולא תכנן זאת בשום שלב. בשבועות הקרובים נקבל את חומרי החקירה ונתכונן למשפט".
בין אפריל 2016 ועד יוני 2018 הנאשם היה נשוי לאימה של סילבנה: "במהלך התקופה, נהג הנאשם באלימות כלכלית ופיסית קשה כלפי המתלוננת, עד אשר המתלוננת החליטה להתגרש ממנו. בסמוך ליוני 2018 התגרשו והנאשם עזב את הדירה", נכתב בכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד רחלי חזן-פלדמן מהפרקליטות.
כתב האישום מתאר כיצד ניסה טספהסיון לשכנע את האם לחזור לחיות איתו – אך היא פחדה ממנו והחליפה את מנעולי הדירה והבניין. עוד עולה מהחקירה כי האם "ביקשה משכניה להקפיד לנעול את הדלת ולא להכניס את הנאשם". מספר ימים לפני הרצח, החל טספהסיון לעקוב אחר האם ולארוב לה – ויומיים לפי האירוע נכנס לדירה ולקח מסמכים, כשהנערה הייתה בבית. סילבנה המודאגת התקשרה אז למשטרה אך לא דיווחה על אלימות מצד בן זוגה לשעבר של אמה.
"חנק בשתי ידיו עד שחדלה להתנגד"
שעות ספורות לפני הרצח, הוא ארב לאימה של סילבנה והמתין לה מחוץ לבניין. "כשהמתלוננת הגיעה, היא הבחינה בנאשם האורב לה ברחוב, נכנסה לבניין, נעלה את השער מאחוריה, וסירבה לשוחח עימו חרף הפצרותיו. הנאשם, ביודעו שהמתלוננת מסרבת לענות לפניותיו, התקשר אליה מטלפון ציבורי, וכשענתה, איים עליה באמרו 'אל תדאגי, אני אראה לך, אל תדאגי'": לפי כתב האישום, בשלב זה החליט "לנקום במתלוננת ולגרום למותה של בתה היחידה".
וכך תואר הרצח והאונס בכתב האישום: "בסמוך לשעות הצהריים, ביודעו כי המנוחה אמורה לחזור מבית הספר ולהיות בגפה בבניין, הגיע הנאשם לסביבת הבניין. הנאשם טיפס על גג בניין צמוד לבניין בו התגוררו המתלוננת והמנוחה, ושם ארב למנוחה. בסמוך לשעה 15:00 משהבחין הנאשם כי דלת הדירה פתוחה, דילג מעל גג של בניין סמוך ונכנס לבניין ולדירה. עם כניסת הנאשם לדירה החל דין ודברים בינו לבין המנוחה, על רקע כניסתו לדירה ללא רשות יומיים קודם לכן ועל כך שהזעיקה משטרה".
לפי הפרקליטות, טספהסיון חנק את צווארה של הנערה והפיל אותה למיטה: "המנוחה נאבקה בנאשם, שרטה אותו, משכה שרשרת שהייתה על צווארו וקרעה אותה". הנאשם הפשיל בשלב זה את בגדיה, התיישב עליה, אחז אותה בכוח ואנס אותה: "המנוחה בכתה וצעקה על הנאשם שיעזוב אותה, תוך שהיא נאבקת בו ומנסה להדפו. בהמשך, חנק הנאשם את המנוחה בשתי ידיו בחוזקה זמן ממושך עד שהמנוחה חדלה להתנגד".
"מעשיו הברוטליים נעשו בקור רוח מקפיא"
לאחר שחנק אותה, כיסה את גופה בשמיכה ויצא מהדירה – כך לפי כתב האישום. "לאחר מכן, ועל מנת להבטיח את מותה, לקח הנאשם את מכשיר הטלפון שלה ואת צרור המפתחות שלה, נעל את הדירה והכניסה לבניין, בעוד המנוחה מתבוססת בדמה ויצא מהבניין אל הרחוב".
בשעות הערב דאגה האם לבתה וניסתה להתקשר אליה אך לא הצליחה ליצור איתה קשר. היא ביקשה מחברתה לבדוק אם סילבנה בבית, אך לא היה מענה: "בסביבות 20:30 התקשרה המתלוננת למעסיק שלה כשהיא בוכה וביקשה ממנו לסיים את העבודה ולחזור לביתה, כשהיא מציינת שהיא חוששת מהנאשם ומכך שעשה משהו למנוחה". כשחזרה לדירה עם המעסיק שלה, מצאה את סילבנה כשהיא מוטלת במיטה, ללא רוח חיים, וסימני אלימות על גופה.
עוד מתואר בכתב האישום כי טספהסיון העלים ראיות: הוא זרק את התחתונים והמכנסיים שלבש בדירה, החביא את הטלפון הנייד והמפתחות של המנוחה, את הטלפון שלו, ואת הכסף שמשך. הוא הסתתר באזור שוק הכרמל בתל אביב עד שנתפס יומיים לאחר מכן על ידי השוטרים.
בבקשת המעצר כתבה עו"ד חזן-פלדמן מהפרקליטות: "מעשיו הברוטאליים, אשר נעשו בקור רוח מקפיא ובאופן אכזרי ומתוכנן בצורה מעוררת שאט נפש, ונועדו להבטיח את מותה של המנוחה ולפגוע באמה, מעידים גם הם על מסוכנותו הרבה ותעוזתו. ממעשיו לאחר הרצח והאונס והתנהלותו בחקירות ניכר כי המשיב פעל בצורה שקולה ומניפולטיבית". בפרקליטות ציינו כי ה-DNA של החשוד נמצא בזירת הרצח, בין היתר מתחת לציפורני המנוחה. על גופו של הנאשם נמצאו שריטות בעת מעצרו. כמו כן הוא תועד במצלמות אבטחה לפני הגעת סילבנה ז"ל לדירה – וגם תועד יוצא מהבניין כחצי שעה לאחר חזרתה הביתה.
טספהברהאן טספהסיון נעצר בתום מצוד שנמשיך יומיים: הוא אותר בגן הכובשים בעיר שנמצא סמוך לשוק הכרמל על ידי אזרח ערני שזיהה אותו מתמונות שהופצו באינטרנט. צוותים ממרחב יפתח במשטרה הגיעו למקום וקראו לעברו, אך הוא ניסה להימלט ונעצר לאחר מרדף קצר. דקות לפני שנעצר החשוד תועד במצלמות אבטחה של סופרמרקט באזור כשהוא רוכש מספר מצרכים. בתיעוד נראה טספהסיון כשמאחוריו ניתן לראות על מסך הטלוויזיה במקום דיווח על המצוד אחריו בעת ששודר במהדורה המרכזית. כשנעצר הסביר לשוטרים בשטח: "בדיוק חזרתי מהעבודה".
אמה של סילבנה, מאליי גועוי, הייתה זו שמצאה את גופתה. בריאיון למהדורה המרכזית בחודש שעבר אמרה האם: "הייתה לי ילדה אחת ועכשיו היא מתה". על בן זוגה לשעבר אמרה: "הוא לא בן אדם טוב. הכנסתי אותו הביתה והוא עשה בלאגן. לא ידעתי שהוא יעשה ככה לילדה שלי, הוא לא אמר לי שהוא יעשה דבר כזה לילדה שלי".
טספהסיון נכנס לישראל בשנת 2010 דרך הגבול המצרי והוא מוכר לרשויות לאחר שברח ממתקן חולות ולא חזר. כמה שנים לאחר הגעתו לישראל הוא נעצר על זיוף רישיון נהיגה ונהיגה בשכרות ונגזרה עליו שנת מאסר. במאי 2016, כאשר הגיע לרשות האוכלוסין וההגירה לחדש את אשרת השהייה, הציג תעודת נישואין, אולם פקידי משרד הפנים חשדו שמדובר בנישואין פיקטיביים. לטענת חברי הקהילה האריתראית, שמכירים את בני הזוג, הייתה אהבה בין השניים, אבל האם הסכימה להתחתן רק כדי לסייע לטספהסיון להישאר בארץ.
יומיים לפני הרצח פנתה סילבנה צגאי ז"ל למשטרה ודיווחה כי טספהסיון הגיע לבית המשפחה. שיחת הטלפון בוצעה ביום שבת בשעות אחר הצוהריים: צגאי בת ה-13 התקשרה למשטרה ודיווחה: "בן הזוג לשעבר של אימא שלי בא הביתה, לקח משהו והלך". כשנשאלה מדוע פנתה למוקד השיבה: "אני לא יודעת מה. לא יודעת, הוא בא לקח משהו והלך, אימא שלי לא בבית". שוטר פגש את סילבנה ז"ל וכתב לאחר הפגישה: "מדובר במודיעה ממוצא אריתראי שמסרה שבן הזוג של אימא שלה נכנס הביתה, לקח תלושים ודברים נוספים. המודיעה אמרה שהיא איננה יודעת מה הפרטים שלו. לשאלת השוטר השיבה המודיעה שלא הותקפה. הוסבר לה שעליה לספר לאימא שלה על המקרה ושתדבר עם מוקד 100 אם עולה הצורך".
במשטרה הבהירו כי מעולם לא התקבלה תלונה על אלימות מילולית או פיזית כלפי הנערה. בהודעת המשטרה התייחסו לשיחת הטלפון ואמרו: "גם בפנייתה זו וגם לאחר שתושאלה באופן יזום על ידי השוטרים לגביו, הבהירה הנערה כי לא ננקטה אלימות מכל סוג כלפיה". במשטרה הוסיפו כי כל המפרסם אחרת "מטעה את הציבור ועושה זאת על אחריותו".
בהקלטה שהגיעה לידי החדשות ממוקד המשטרה נשמע אזרח בשם ישראל, שזיהה את החשוד ברצח, מדווח למשטרה על מקום הימצאו.
אזרח: לפי התמונה שפרסמתם, נדמה לי שהבחור, אני ראיתי אותו פה באזור שוק הכרמל, עם כובע, מעיל וכובע על הראש. מסתובב כאן בשוק הכרמל באזור הגן הציבורי, בסוף השוק. זהו, רציתי לדווח. הוא עם מעיל
שוטר: שנייה
אזרח: אני פשוט בהליכה
שוטר: אתה אמרת עם כובע, ומעיל באיזה צבע?
אזרח: עם מעיל ועם הקפוצ'ון סגור על הראש, מעיל בגוון חום, חום בהיר. עם איזה פס כזה, איפה שהאנשים שבדרך כלל מתרכזים בלילה - בדרך כלל ההומלסים בסוף שוק הכרמל, עם שקית ביד, הולך
בשלב זה השוטר שאל את האזרח אם הוא עדיין רואה את החשוד והאזרח הסביר לו שהוא כבר לא במקום והוסיף: "הוא שם את הכובע, זה מעיל גשם כזה. אתה יודע לא כל כך קר ולא כל כך יורד גשם כדי לשים כובע כזה. זה מה שמשך לי את תשומת הלב".