חשודים בבית המשפט, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90 , אמיר לוי)
למצולמים אין קשר לידיעה|צילום: פלאש 90 , אמיר לוי

זה מחזה נדיר יחסית בבתי המשפט, בטח בבית המשפט עליון - נער ששדד באיומי סכין נהג מונית עמד בשנה שעברה באולם הצדק והקריא מכתב התנצלות בפני הקורבן. בקשת הסליחה הזו הספיקה לשופטים כדי להשתכנע כי הנער לקח אחריות על מעשיו, עבר "שינוי עמוק" – והם הקלו בעונשו. בקשת סליחה היא אולי לא המרכיב המרכזי במערכת החוק והמשפט הישראלי, אבל יש לה לעתים משקל מכריע.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק 

זה קרה גם בבית משפט השלום בנתניה לפני כשנתיים. אזרח שתקף פקח שהעיר לו על כי כלבו אינו קשור ברצועה ברחוב שלח מכתב התנצלות. "אני מבקש להביע צער רב ולהתנצל על התנהגותי באירוע", כתב לפקח. "ידועה לי חשיבות תפקידך ואני מעריך מאוד את מסירותך ואחריותך במילוי התפקיד".

השופטת איטה נחמן השתכנעה שהמעשה הפלילי החמור אינו מייצג את דרכו של הנאשם ולא הרשיעה אותו. בקשת הסליחה במקרה הזה, נימקה השופטת, דווקא היא האינטרס הציבורי ולא ההרשעה. הנחת היסוד בחוק הישראלי היא שמעשה פלילי פוגע בחברה. לכן המדינה לוקחת על עצמה לתבוע את הפושע ולהענישו. הקורבן אינו צד בהליך.

"מביע צער רב ומתנצל". המכתב|צילום:

בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר דרכים אלטרנטיביות שמערבות את הקורבן בהליך הפלילי, למשל בהתחשבות בעונש או בהרשעה לאור בקשת סליחה כנה. בחלק מהמקרים הליכי המשפט משלבים את הסליחה והכפרה בשיקום ולעתים הסליחה היא הליך עוקף לבית המשפט.

להשיג שקט

בחברה הערבית הסליחה, "הסולחה", היא מוסד. לעתים היא חוסכת זמן יקר ומשקיטה סכסוכים שבתי המשפט, שלא במכוון, רק מלבים. "המטרה העיקרית של הסולחה היא למנוע נקמת דם", מסביר השייח' סלימאן סטל, אימאם מסגד "נוזהה" וחבר בוועדת הסולחות של יפו. הוא ערך מאות סולחות ומספק הצצה לעולם המורכב הזה.

"באופן מסורתי בכפרים, כשיש הרוג בסכסוך, הקהילה מוציאה את המשפחה של ההורג מהכפר", מספר סטל. "ביפו זה לא עובד ככה. כדי להשיג שקט חייבים להגיע לסולחה. לפי הדת אנחנו חייבים לנסות להגיע להסכמות. גם אם לא מצליחים - לפחות ניסינו. זה חלק מההחלמה של הפצע".

שייח' סלימאן סטל, ועדת הסולחות, יפו (צילום: באדיבות המצולם)
שייח' סלימאן סטל, ועדת הסולחות, יפו|צילום: באדיבות המצולם

איך זה עובד? בוועדת הסולחה חברים אנשי דת, ראשי משפחות ומנהל בית ספר. לאחר מספר ישיבות מגיעים להסכמה בנוגע לפתרון הסכסוך. לרוב הפתרון מגיע לכסף - פיצוי למשפחת הקורבן. "למפגש מגיעים בני משפחה משני הצדדים ומדברים", מסביר סטל. "בהתחלה מדברים על הצד הדתי, מקריאים פסוקים מהקוראן על הצורך בסליחה בין אדם לחברו. אחרי זה מתחילים להיכנס לעומק של הבעיה".

בתי המשפט בישראל לוקחים בחשבון את הסכמות הסולחה, אבל הן לא מחליפות את החוק. "בסוף ההליך או במהלכו אנחנו כותבים מכתב לבית המשפט על כך שאנו בהידברות בין המשפחות ורואים את התוצאות", מסביר סטל.

אבל סולחה בחברה הערבית בישראל 2016 היא לא דבר פשוט גם בחברה מסורתית. "היום לא כולם מקשיבים ולא כולם מוכנים לסולחה", טוען סטל. "הצעירים היום הם לא כמו פעם. יש פחות כבוד לאנשי הדת, הם בקושי מכבדים את ההורים שלהם".

לדבר ולהבין

אולי קצת קשה להאמין, אבל בקשת סליחה, או ניסיון להגיע לכזו, מגיעה אפילו למקרים של עבירות מין. דליה טאובר מהמרכז הישראלי לגישות מאחות ושותפתה פני לייסט יזמו את תכנית "בצדק" לניהול הליכי גישור בין נפגעות ונפגעים של עבירות מין לבין הפוגעים. היוזמה הגיעה מהנתון שיותר מ-80% מעבירות המין מתרחשות בתוך המשפחה. הנתון הזה מגביר את המוטיבציה לסיים את הסוגיה בהליך שישמר את המשפחה ולא יפרק אותה.

סולחה, ארכיון
סולחה, ארכיון|צילום:

"זהו תהליך לא פשוט במהלכו אנו מנסות להביא את הנפגעת לדבר על הנושא, לפתוח אותו ובמקביל להביא את הצד הפוגע להבנה שהוא פגע, גרם נזק ושהוא צריך להביע חרטה ולהתמודד עם מעשיו", מסבירה טאובר. "מרבית הזמן שמושקע בתהליך הוא בשיחות הכנה של כל צד בנפרד".

טאובר מדגישה שאין כל כוונה למחוק את המעשים ולהניחם בעבר, אלא להתמודד עמם. "אנשים שמקבלים את ההזדמנות לרוב מודים עליה ולא חוזרים לפגוע", היא אומרת. גישת ה"צדק המאחה", בה דוגלת העמותה, גורסת כי יש להיות קשובים לצרכים של שני הצדדים כדי לאפשר לשניהם לחזור ולתפקד בחזרה בקהילה. התהליך נעשה בהסכמה הדדית ובתנאי שהפוגע לוקח אחריות על מעשיו.

להיחלץ מהרשעה

"בתי המשפט הוכיחו לא אחת, ובעיקר בתיקים פליליים, כי הם מעריכים נטילת אחריות, התנצלות ומחילה", אומר עו"ד אילן שדיי שייצג את האזרח שתקף פקח והתנצל. "לפעמים כדי להיחלץ מהרשעה מוטב פשוט לנהוג בכבוד הראוי של אדם כלפי חברו, והשופטים מצדם יגלו גמישות על מנת לסייע למעורבים לשים את הפרשה מאחוריהם ולהחזירם למסלול חיים רגיל".

לבקשת הסליחה בעולם המשפט יש כמה יתרונות בולטים. מצד אחד היא עשויה לפעול ליצירת חברה בריאה יותר ואלימה פחות, ומצד שני גם לחסוך כסף של ההליך הפלילי ולהפחית את העומס בבתי המשפט.

לפניות לכתב: AzriA@Ch2news.tv

לעמוד הפייסבוק של עזרי עמרם