לא פחות משבעה עובדים באתרי בנייה נהרגו מאז תחילת חודש נובמבר, מרביתם בעקבות נפילה מגובה. בעקבות התופעה, מספר ארגונים החליטו לחבור יחד ולנסות לקדם את הנושא, שלתפיסתם סובל מליקויים רבים ומהתעלמות של הממסד.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"קיימת רשלנות מאוד חמורה בענף הבנייה וכולם יודעים על כך", אומרת המשפטנית הדס תגרי, שהקימה את קואליציית הארגונים למאבק בתאונות הבניין. "רמת הבטיחות לקויה, אין גורמי הרתעה ולא פועלים מספיק כדי לקדם את הנושא. רק בשבוע שעבר נהרגו שניים באתר בנייה במרכז ת"א - ויומיים לאחר מכן כבר ראיתי שהמשיכו לעבוד שם. זו העבודה המסוכנת ביותר בישראל: מדובר על עשרות הרוגים בשנה, אלפי פצועים שאנו יודעים עליהם ויש גם כמה אלפים שכלל לא מדווחים".
בתחילת השבוע התכנסו פעילים בולטים בתחום ונציגים של הארגונים "קו לעובד", "מען", "רופאים לזכויות אדם" וההסתדרות, והחליטו כי לאור ההתעלמות המתמשכת יש לפעול בדחיפות כדי לקדם את הסוגיה הבוערת. "יש פה הזנחה פושעת באתרי הבנייה בישראל", אומר מנכ"ל ארגון העובדים "מען" אסף אדיב, "הפיקוח הוא אפסי, והענישה היא מגוחכת. לצערי יש לזה קשר לכך שהאוכלוסיה הנפגעת היא לרוב חלשה ומורכבת ממהגרים ופלסטינים. לאחרונה יש התעוררות", הוסיף, "אנשים מבינים שחייבים להציף את הנושא ולעשות כאן מהפך. לא ניתן להמשיך ולהתעלם מזה".
תאופיק מסרוואה נהרג ב-2007 במהלך עבודה באתר בנייה בתל אביב. בנו אוסמה נלחם במשך שנים כדי שהקבלן יקבל את עונשו. "אף אחד לא משלם את המחיר", הוא מספר לחדשות 2 Online, "אין שום הרתעה, הקבלן לא הפסיק לעבוד לרגע אחד - אבא שלי מת ואצלו העסקים כרגיל". לדבריו, רק כעבור ארבע שנים נגזר דינו של הקבלן, שבמסגרת עסקת טיעון נשלח לשישה חודשי עבודות שירות ונקנס ב-6,500 שקלים. "החוק אומר שמי שאחראי למותו של אדם מקבל עונש חמור - הבעיה היא שבמקרים כאלו זה לא מגיע לענישה כזו", מסביר אוסמה, "במקרה של אבא שלי זו הייתה פשוט רשלנות פושעת, האיש שהתקין את הפיגומים היה אפילו ללא רישיון".
כמה כתבי אישום הוגשו? אף אחד לא יודע
כל תאונת עבודה שמסתיימת במוות נחקרת במקביל במשרד הכלכלה ובמשטרה, ולאחר מכן עוברת לעיון ובחינה בפרקליטות. על פי דוח שערכה עו"ד הדס פורר גפני מפרקליטות מחוז תל אביב ופורסם בשנה שעברה, פחות משליש מהמקרים הנחקרים מגיעים לכדי כתב אישום ומרביתם מסתיימים בעונש קל בלבד. בשנת 2014 נהרגו 62 איש בתאונות עבודה, 31 מהם בענף הבנייה. בניסיון לבחון האם הוגשו בתיקים כתבי אישום או הייתה המלצה כלשהי להעמדה לדין, כל הגורמים הרלוונטיים מסרו כי אין בידם את הנתונים.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "אין ביכולתנו להפיק נתונים אלו, שכן המערכת הממוחשבת של הפרקליטות אינה מבחינה בין תיקי גרימת מוות ברשלנות בנסיבות של תאונת עבודה לבין נסיבות אחרות. ייתכן שניתן לערוך איסוף נתונים מכלל מחוזות הפרקליטות, אך לשם כך יש להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע."
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ככל שמובא לידיעת המשטרה על תאונת עבודה במהלכה נפגע אדם, המשטרה מגיעה לזירה, עם זאת מרבית התאונות אינן מובאות כלל לפתחה של המשטרה והטיפול בהן מצוי באחריות משרד הכלכלה. המשטרה פותחת בחקירה פלילית רק במקרים בהם עולה חשד לקיומה של עבירה פלילית, דוגמת גרימת מוות או חבלה ברשלנות, זאת בהסתמך על ממצאי הזירה ועל חוות דעת של חוקרי מנהל הבטיחות של משרד הכלכלה".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "תאונות עבודה קטלניות מטופלות על ידי משטרת ישראל, כאשר חוקרי ומפקחי עבודה ממנהל הבטיחות במשרד הכלכלה משמשים כזרוע מקצועית בחקירה. בסיום דוח חקירה או בירור של תאונת מוות שנערך ע"י משרדנו, החומר מועבר למשטרה להמשך טיפולם והעברת החומר לבחינת הפרקליטות להגשת כתב אישום בגין רשלנות. אין לנו מידע בדבר המשך הטיפול של המשטרה והפרקליטות בתאונות אלו. בנוגע לנקיטת צעדים במקומות העבודה בהם התרחשו האירועים, במידה ועדיין קיימים סיכונים לעובדים, מוצאים על ידנו צווי בטיחות להפסקת הפעילות במקום ועד לסילוק הסיכונים".
לפניות לכתב: azria@ch2news.co.il