"ההיתר לא בוטל או הותלה והינו בתוקף, ומשכך רשאית רכבת ישראל לעשות בו שימוש כל עוד לא הותלה או בוטל" - כך נטען היום (שלישי) בתשובת המדינה לעתירה נגד החלטת ראש הממשלה נתניהו לעצור את עבודות הרכבת בשבת. המדינה קראה לבג"ץ לדחות את העתירה שהגישה יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שקראה להוציא צו ביניים נגד ההחלטה. לבסוף החליט בית המשפט העליון להוציא צו ביניים נגד ביטול העבודות, וקבע כי נתניהו לא יוכל בשלב זה לפסול את המשך העבודות בשבת על דעת עצמו. על פי ההחלטה, רק שר העבודה יוכל להורות על הפסקת העבודות: בממשלה הבהירו כי הנושא נמצא בדיונים. נתניהו: "מכבד את החלטות בג"ץ".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מתגובת המדינה עולה כי הרכבת רשאית להמשיך בעבודות בשבת עד לסוף חודש ספטמבר - אלא אם שר העבודה והרווחה חיים כץ יחליט אחרת. התשובה לא מפרטת כיצד התקבלה ההחלטה לעצור את העבודות בסוף השבוע האחרון. בג"ץ קבע, בהמשך לעתירת ח"כ גלאון שטענה כי החלטת נתניהו "ניתנה בחוסר סמכות", כי "למען הסדר, ניתן בזאת צו ביניים המתלה את הוראת המשיב מס' 1 (נתניהו) למשיבה מס' 4 (הרכבת) מיום 2.9.2016, ככל שהוראה זו עודנה בתוקף".
בג"ץ ציין כי הוראתו של נתניהו בסוף השבוע לא נמסרה באופן כתוב לרכבת: "ההוראה לא צורפה וככל הנראה ניתנה בעל פה". כמו כן ציינה השופטת ענת ברון כי רכבת ישראל לא התנגדה להחלטת ראש הממשלה. גלאון, מגישת העתירה, בירכה על ההחלטה: "מדובר בניצחון אדיר. בג״צ לא קיבל את הטענה עזת המצח של הפרקליטות שמדובר ב'נושא תיאורטי', והוא מבקש לזמן דיון בהרכב בהקדם, כדי לקבל הסברים לגבי התנהגותו הבלתי חוקית בעליל של ראש הממשלה".
"ביכולת הרכבת להחליט באילו שבתות לנצל את ההיתר"
המדינה ביקשה מבית המשפט לדחות את העתירה מכיוון שהיא נוגעת לסוף השבוע שעבר - ולכן אינה רלוונטית. "דין העתירה להידחות על הסף שכן העתירה כולה מתייחסת לעבודות שבוצעו בסוף השבוע שחלף, ומשכך כל הסעדים המתבקשים בגדרה אינם אקטואליים עוד ולפיכך הם תיאורטיים לחלוטין", הדגישו בפרקליטות.
עם זאת, תגובת המדינה התייחסה גם לסוגייה העקרונית: "לרכבת ישראל ניתן היתר מיוחד להעסקת עובדים במנוחה השבועית. מדובר בהיתר לכלל חודש ספטמבר וביכולתה של רכבת ישראל להחליט באילו שבתות לנצל את ההיתר". עוד נכתב בתגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי אם ההיתר לרכבת יבוטל - "הדבר יבוצע על ידי בעל הסמכות על פי סעיף 12(א) לחוק", כלומר שר העבודה או מי שהואצלה לו הסמכות מטעם השר - "וזאת על פי כל דין, בכפוף לכל כללי המשפט המינהלי החלים".
כמו כן ציינה המדינה כי בשל אירועי הימים האחרונים - בהם ההאשמה הפומבית מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי שר התחבורה ישראל כ"ץ - כי "צפויות ישיבות עבודה בעניין הנדון, לרבות פגישה הקבועה להיום בהשתתפות גורמים רלוונטיים מן המשיבים ומרכבת ישראל".
ח"כ גלאון זעמה על תשובת הפרקליטות המתחמקת, לדבריה: "זו עזות מצח שהפרקליטות מנסה להסתתר מאחורי תשובות פרוצדוראליות קלושות, כאילו שהעניין הפך לתיאורטי". גלאון הוסיפה כי "שתיקת הפרקליטות בשאלה המרכזית האם ראש הממשלה חרג מסמכותו להורות על ביטול העבודות - כמוה כהסכמה עם עמדתי, שראש הממשלה פעל בצורה שערורייתית וללא סמכות. הציבור זכאי להסבר הן מהפרקליטות והן מבית המשפט האם ראש הממשלה חרג מסמכותו ואילו צעדים ינקטו כדי למנוע התנהגות בלתי חוקית בעליל בעתיד".
גלאון: "השתוללות של נתניהו על גב הנוסעים"
אתמול השיבה הרכבת לעתירה וציינה כי לא קיבלה מסמך רשמי על ביטול העבודות, אך הורתה לפועלים לעצור על מנת שלא להפר חוק. כמו כן טענו ברכבת כי נתניהו אישר לחברה לעבוד בשבת כאשר שימש כשר הכלכלה לפני כשנה, לאחר התפטרותו של אריה דרעי מהמשרד.
ביום שבת עתרה גלאון לבג"ץ, באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, נגד ראש הממשלה נתניהו - וגם נגד שר התחבורה ישראל כ"ץ, שר העבודה והרווחה חיים כץ והרכבת. גלאון ביקשה מבית המשפט להוציא צווים על תנאי על מנת שהעבודות יימשכו: "בית המשפט חייב לשים סוף להשתוללות משולחת הרסן של ראש הממשלה על גבם של אלפי נוסעים".
שופטת העליון ענת ברון, שדנה ביום שבת בעתירה, קבעה כי אין להוציא צווי ביניים עד להישמע עמדת המדינה: "בעת שהוגשה העתירה, זה מכבר הופסקו עבודות תשתית הרכבת ביום אתמול, עקב הוראת ראש הממשלה שניתנה בסמוך לפני כניסת השבת. במצב דברים זה, אין תוחלת במתן צו ביניים במעמד צד אחד כמבוקש, כדי ליתן מענה למצב שלטענת העותרת נוצר בסוף שבוע זה". ברון קבעה כי על הצדדים למסור תשובה עד ליום שני בשעה 12:00, "שאז יוחלט כיצד לנהוג בעתירה".
בעתירה טענה גלאון כי "ההחלטה להפסיק את עבודות התשתית ברכבת רגע לפני כניסת השבת ניתנה בלא סמכות, בניגוד לחוק החברות הממשלתיות, ובניגוד להיתרי העבודה שניתנו כדין לעבודה בשבת". יו"ר מרצ טענה כי נתניהו מנהל קרב עם שר התחבורה כ"ץ ו"נכנע" למפלגות החרדיות "על גבם של נוסעי הרכבת, שברובם חיילים, לקויי ראייה, צעירים ואנשים שאינם בעלי רכב פרטי, ונזקקים לתחבורה ציבורית".
בטיעונים המשפטיים ציינה עו"ד הולץ-לכנר כי "בכדי שחברה ממשלתית, דוגמת רכבת ישראל, תסטה מן הכלל היסודי לפיו עליה לפעול, קרי לפי השיקולים העסקיים, כפי שמבקש ראש הממשלה להורות במקרה שלפנינו, אין די במתן 'הוראה' של ראש ממשלה, על דעת עצמו, שלו בלבד כגורם יחידי". לדבריה הממשלה כולה נדרשת לדון בשיקולים להפעלת החברה הממשלתית - וזאת באישור אותה חברה ממשלתית.
"על פי עקרון שלטון החוק אין בידי ראש הממשלה לעשות כל אשר חפצה נפשו בכל עת ובכל מקום, אלא מתחייב לשמור ולכבד את הוראות החוקים והדינים במדינה", נכתב בעתירה. "מתן כוח בידי ראש ממשלה להורות כל שהוא חפץ לכל גורם ובכל עניין משמעו ביטול כל האיזונים והבלמים בהם מחויב השלטון והפקרת אזרחי המדינה ותושביה לכאוס שלטוני מוחלט. אין משמעה של ההחלטה אלא ביטול שלטון החוק ועקרונות הדמוקרטיה במדינת ישראל".
נתניהו הגיב להחלטה ואמר כי הוא "מכבדת את החלטות בית המשפט". הוא הוסיף כי ההחלטה "מבהירה את סדר הדברים: השר האחראי בעניין הוא שר העבודה. הוא יקבל לפי החוק את ההחלטות מהן העבודות הנחוצות ואם צריך אז גם בשבת".