את הגופה מצאו רק כעבור שעות. מוטלת מאחורי המרכז המסחרי בשכונת קריית נורדאו בנתניה. גופת גבר בן 24, ירון איילין - עבריין מוכר למשטרה, שיצא ונכנס לבתי הסוהר בשל עבירות מין ואלימות. על הגופה התגלו סימני אלימות קשים, בשפה המקצועית קוראים לזה "אוברקילינג", משמע הרוצח פגע בקורבן הרבה מעבר לדרוש כדי להרוג אותו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כלי הרצח נמצא בסמוך, לבנת בניין. כמה שעות אחר כך התייצב יונתן היילו, אז בן 21, במשטרת נתניה ואמר: "אני הרוצח" - תחילה השוטרים לא האמינו לו. היילו סיפר שהמניע היה כספי, סחיטות חוזרות ונשנות של המנוח. הוא הודה ושחזר.
"הוא היה...הוא היה קונס אותי כל פעם", סיפר היילו בחקירתו. "אני וחבר שלי באנו לפיצוצייה. קניתי שתייה וראיתי את ירון, הוא אמר לי: 'אתה זוכר מה גנבת לי? אמרתי לו: מה גנבתי לך? הוא קנס אותי באלף שקל ולקח אותי מאחורה לפיצוצייה ".
האמירה שלו, לפיה לקח אותו הקורבן אל מאחורי המרכז המסחרי, נשארה סתומה. תיק הרצח הרי היה סגור - הרוצח נתפס, הודה ושחזר. החוקרים לא העמיקו באמירה הזאת של היילו. או שאולי לא ניתן היה להעמיק. תיק החקירה כבר עשה דרכו לפרקליטות, להגשת כתב אישום, אבל אז שלושה ימים אחרי הרצח, בחקירה השלישית, הטיל היילו פצצה - וחשף את המניע האמתי לרצח.
"זאת הייתה הרוח של החקירה בעצם. סיפר עו"ד אלון אייזנברג, פרקליטו של היילו. "הרוח של החקירה הייתה מההתחלה שהוא שקרן. זאת גם הייתה הרוח אחר כך של הפרקליטות: הוא שקרן, הוא לא עבר התעללות מינית הוא עכשיו צריך לשכנע. הוא היה צריך להילחם על עצם הקורבנות שלו, עוד לפני שבכלל מגיעים לשאלה מה היה שם באותו ערב, במפגש האחרון, מבחינה משפטית".
"אני מפחד ממנו פחד מוות"
"אם הייתי צועק הוא היה נותן לי מכות של רצח המחשבה שלי הייתה רק שיעזוב אותי בשקט ואחרי זה אני אלך ואני אשתה משהו ויעבור לי", סיפר היילו לחוקריו. "אם הייתי הולך ומתלונן למשטרה גם אנשים היו אומרים לי: 'מלשין, מלשין'. וגם כשהוא היה חוזר, בטח הייתי אומר:' הוא ירצח אותי'. אני מפחד ממנו פחד מוות".
התיאור המפורט של היילו על שני מעשי האונס שעבר ועברו הפלילי של הקורבן בעבירות מין לא שכנעו את המשטרה והפרקליטות. היילו הואשם ברצח - המניע - כספי. בכתב האישום לא היה זכר להתעללות המינית.
"במהלך החקירה חוקרים את הנאשם, שואלים אותו למה הוא רצח אותו", סיפר מיקי פורן, מפרקליטות מחוז מרכז, התובע בתיק. "יותר מפעם אחת ויותר מפעמיים, כולל לאחר שהוא נתן את הטענה של הפגיעה המינית. והוא אומר: 'אני רצחתי אותו כי הוא סחט אותי'. שואלים אותו החוקרים: 'כן, אבל אתה אמרת שהוא פגע בך מינית'. הוא ענה: 'כן, הוא פגע בי מינית אבל רצחתי אותו כי הוא סחט אותי'. אלה היו המילים שלו במהלך החקירה".
היילו כבר תכנן להודות במסגרת הסדר טיעון. הסעיף - רצח, העונש המוסכם - 25 שנות מאסר. "הוא היה מרוסק לחלוטין", שיחזר עו"ד אייזנברג. "הוא לא האמין שמישהו יום אחד יקבל את הגרסה שלו שהמנוח אנס אותו. כשהוא ראה שהפרקליטות ובית המשפט לא מאמינים לו, הוא פשוט איבד כל תקווה. והוא רצה לחתום".
"יונתן מסוכן לאדם אחד - מי שאונס אותו"
שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, שישבה באחד מדיוני המעצר שינתה את התיק הזה. היא קבעה בהחלטה דרמטית שיונתן היילו קורבן עבירות מין. בית המשפט המחוזי גזר עליו 20 שנות מאסר. שופטי בית המשפט העליון זיכו אותי מרצח, הרשיעו בהריגה והעמידו את עונשו על 12 שנות מאסר.
שש שנים וחצי יושב היילו בכלא. מחוץ לסורגים מתנהל מאבק ציבורי לשחרורו. 65 חברי כנסת חתמו על בקשת חנינה. הנשיא דחה, ובאחרונה, יחד עם שרת המשפטים שקד, הוחלט לאפשר לו לעמוד בפני ועדת השחרורים עכשיו, בחלוף חצי מתקופת מאסרו. הפרקליטות התנגדה - טענה שהיילו לא השלים את הליך הטיפול, ולכן נשקפת ממנו מסוכנות.
"זה נכון, יונתן מסוכן, לבן אדם אחד, למי שאונס אותו", אמר עו"ד אייזנברג. "אני חושב שכל אחד שהיה במצב שלו היה מגיב אותו דבר". התובע מיקי פורן מתנגד לטיעון: "הנקודה היא שהוא לא יכול היה לעשות דין עצמי ואף אחד לא יכול להגיד לנו היום, ברמת המסוכנות שלו, שגם היום הוא לא ישתחרר ובמצב דברים שכזה שהוא ייקלע למצוקה כזו או אחרת הוא לא יעשה דין לעצמו ויפגע במישהו אחר".
בשבוע שעבר דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של היילו לשחרור מוקדם מהכלא. בשבוע הבא מתכוון פרקליטו, עורך הדין אלון אייזנברג, להגיש ערעור על החלטת ועדת השחרורים. בחיוך מריר הוא אמר לנו השבוע: "כל ההחלטות הטובות בתיק הזה היו של ערכאות הערעור. אולי גם הפעם, הערעור יהיה זה שיפתח בעבור יונתן היילו את דלת התא".
תגובת משטרת ישראל: "תיק החקירה כולל עשרות שעות חקירה של החשוד שתכליתן היא הגעה לחקר האמת. המקרה הוכרע בבית המשפט העליון, תוך שנשמעו כלל הטענות ונטחנו עד דק. תיק החקירה נוהל לכל אורכו באופן מקצועי והגון, תוך הקפדה על איזון בין צרכי החקירה, לבין שמירה על זכויות חשודים, עדים וקורבנות. צוות החקירה נהג בחשוד בכבוד והתחשבות, תוך איזון בין נסיבות המקרה לבין חומרת העבירה בגינה הורשע".