בלשים ממחוז ירושלים עקבו אתמול אחרי חבורת פורצים שהיו בדרכם צפונה. המטרה הייתה אחת - לעצור אותם על חם. זה נגמר בתקיפה חמורה של אדם חף מפשע, בביתו, לעיני ילדיו הקטנים.
עבור משפחת שלי, מקיבוץ מרחביה בצפון, זה היה ערב שגרתי שהפך לסיוט: כתמי הדם מסביב, הצעצועים השבורים וסימני החבלה בכל הגוף יכולים להעיד. "אני עם הבן שלי בחדר, ילד בן 3. פתאום אני רואה מבול של אנשים נכנס הביתה", מספרת בבכי מירב שלי, אשתו של יריב שהותקף באכזריות על ידי שוטרים. "ישר הכניסו לי אגרוף לפנים ומכות. התחילו לתת לי מכות בכל הגוף. אני התכופפתי, כיסיתי את הפנים. לא הספקתי להגיב. אמרתי: 'מי אתם? מה אתם? מה אתם רוצים? זו טעות'", מספר יריב וממאן להאמין.
בעקבות ההתקפה מירב הסתתרה עם הילדים בחדר, יריב ניסה להתגונן, אבל התוקפים היו נחושים. "אשתי צרחה מהחדר. אחד האנשים אמר: 'תזיזו לו את היד'. ואז השפריצו לי על הפנים גז", משחזר יריב את הרגעים הקשים. "פחדתי, לא ידעתי אם זה מחבלים, גנבים, אנסים. הילד שלי אומר לי: 'אמא, מי אלה האנשים האלה? תגידי להם שילכו מכאן'", אומרת שלי.
רק אחרי דקות ארוכות של אלימות פרועה מתברר שהתוקפים הם לא שודדים, גם לא גנבים - דווקא מהצד השני. "ואז הם עזבו אותי ואמרו 'אנחנו משטרה'. אמרתי: 'איזה משטרה? מי אתם? למה עשיתם לי את זה? למה?'". השוטרים ממחוז ירושלים סיפרו שהגיעו לצפון בעקבות חבורת פורצים אבל בקיבוץ מרחביה איבדו את עקבותיהם. טעות בזיהוי הובילה לבעל הבית, אזרח שומר חוק.
ואז לפתע, במהלך הצילומים הטלפון מצלצל. בצד השני א', קצין בילוש ממשטרת ישראל: "לא קיבלנו מידע על הבית שלכם, על בעלך. ממש לא. מה פתאום. את הצי"ח (ציון ידיעה חשובה) קיבלנו לגבי חוליית פורצים שמה", מנסה הקצין להרגיע את שלי, אך ללא הצלחה. ממשטרת ירושלים נמסר כי בעל הדירה זוהה בטעות כחשוד. במשטרה ביצעו תחקיר, הפיקו לקחים ומצרים על המקרה. "להצטער זה לא עוזר אחרי מה שהם עשו", מסכם יריב.