ליאת (שם בדוי) נפלה קורבן לאונס מתמשך על ידי קרוב משפחה. הוא נידון ל-8 שנות מאסר ומיום ששוחרר, לפני 4 שנים, היא נתונה לאיומים ופגיעות מתמשכות כשכל הגופים שאמורים לתת הגנה מפנים לה עורף.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הציתו לי פעמיים מכוניות, צמיגים, חזיזים. שמו לי מכתבי איום בדואר", היא מספרת. ליאת פנתה מספר פעמים למשטרת פתח תקווה, הגישה תלונות, צירפה מסמכים ותמונות וכעבור מספר חודשים קיבלה מכתב לקוני: "נסיבות העניין אינן מצדיקות את המשך החקירה".
"אני לא סומכת על המשטרה", אומרת ליאת. "אני לא חושבת שאם יקרה עוד פעם משהו אני אפנה למשטרה. הם לא עושים כלום. גם שהתקשרו אליי לטלפון הם לא הוציאו תפריט שיחות לראות מי מטריד אותי".
סובלת מפוסט טראומה חריפה
עם שחרורו של האנס מהכלא ושורת הפגיעות בה חלה הידרדרות קשה במצבה הנפשי של ליאת. לאחר סדרת אשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים נקבע כי היא סובלת מפוסט טראומה חריפה. "אני לא מאמינה בחברים, לא בוטחת באנשים. אני מעדיפה להיות בבית", משתפת ליאת, "כשאני יוצאת החוצה אני עם משקפי שמש ורק ללשכה לחתום ולפסיכיאטרית".
למרות מצבה, הביטוח הלאומי אינו מכיר בה כזכאית לקצבת נכות, גם בשירות התעסוקה מתעלמים מחוות דעת של רופאים הקובעים כי היא אינה יכולה לבוא במגע עם קהל ומחייבים אותה לקבל עבודות, אחרת ישללו לה את הבטחת ההכנסה.
"אני רוצה לעזור לעצמי. אם הייתי יכולה לקום לעבוד לא הייתי מבקשת בכלל עזרה מהמדינה. אני בחורה מאוד עצמאית, הייתי עצמאית כל החיים שלי. אני לא חושבת שאדם שנופל צריכים להוריד אותו עוד יותר למטה", אומרת ליאת.
משירות התעסוקה נמסר בתגובה כי "לפנים משורת הדין תוכל ליאת להופיע שוב בפני ועדה רפואית שתבחן את מגבלותיה, ואולם פטור מלא מעבודה רק הביטוח הלאומי רשאי לתת".
מהביטוח הלאומי נמסר כי "המבוטחת בחרה להסיר את הערעור שהגישה וכי פתוחה לפניה הדרך לערעור נוסף". במשטרה אומרים כי "התלונה על הצתה עדיין נחקרת".