גם לאחר שעות ארוכות של חקירה, עדיין לא מגלים הממצאים הרבים מהזירה בה נטבחו בזה אחר זה ששת בני משפחת אושרנקו, מי האחראי למסע הרצח המזוויע. אבל מי שתוכל אולי לשפוך אור על הפרשה המסתורית ולענות על השאלות שנותרו פתוחות היא יאנה - בתו של אדוארד, אחותו של דימיטרי והיחידה מבני המשפחה שנותרה בחיים.
יאנה לא הייתה בדירה בזמן הטרגדיה. היא גרה במרחק של כמה רחובות מבית המשפחה בראשון לציון. לאחר שהתגלתה הזוועה נלקחה הצעירה ההמומה לחקירת המשטרה, בניסיון לגלות כמה שיותר פרטים על האסון. בשל מצבה הנפשי הרגיש - הוצמדה אליה עובדת סוציאלית.
שר התיירות: כמו צאן לטבח
במשך כל יום האתמול ניסו המכרים והשכנים של המשפחה להתמודד עם הידיעה המרה. בדירה ברחוב נורדאו נמצאו גופותיהם של הסבא והסבתא אדוארד ולודמילה בני 56, בנם דימיטרי בן ה-32 ואשתו טטיאנה בת ה-28, ושני הנכדים: רושל, שרק אתמול חגגה את יום הולדתה השלישי ונתנאל בן השלושה חודשים.
השכנים סיפרו על אנשים שקטים, שלא נהגו להתרועע עם הסובבים אותם. "אני מניח שלא הייתה להם בעיה כלכלית", אמר אחד השכנים. "הם לא מזמן קנו רכב חדש". עוד הוסיפו השכנים כי מדובר במשפחה נורמטיבית לחלוטין שאינה עוסקת בפלילים.
בבעלות המשפחה היו עסקים רבים בתחום המזון והמסעדנות - לסבא מעדניה ומסעדה והבן היה בעלים של שני מועדוני לילה, בראשון לציון ובאשדוד.
מכרה של האם, טטיאנה, הייתה המומה כששמעה שהיא אחת מהנרצחים. "היא הייתה רקדנית מדהימה", סיפרה. "היא הייתה מאושרת עם בעלה".
"כמו צאן לטבח"
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, אשר ליווה את המשפחה, התקשה אף הוא לעכל את הטרגדיה. "הם הצליחו לפתוח בחיים חדשים ולהקים עסק במדינה חדשה בעשר אצבעות", סיפר השר לחדשות 2. "קשה לי להתמודד עם המחשבה שהם נטבחו כמו צאן".
כרגע, הכיוונים המרכזיים בחקירה מתמקדים בשני מישורים: סכסוך פנים משפחתי או מעשה ידי גורם עברייני חיצוני. החקירה מלאה בסתירות. המשטרה מנסה לבדוק את היחסים בין בני המשפחה בזמן האחרון כדי לגלות משהו.
עבודת המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה תימשך בדירת המשפחה אל תוך הלילה, בניסיון לדלות פרטים על הטבח המחריד שהתרחש בה. מחר, כשנתיחת הגופות תסתיים, אולי נדע מה באמת קרה בדירה הקטנה בראשון לציון, שהפכה לזירת רצח מזוויעה.
בעקבות המראות הקשים הוחלט כי החל מיום שני הקרוב, יעברו הכבאים שהגיעו ראשונים לזירה מפגש עם פסיכולוג מומחה לטראומה. הפסיכולוג ינסה לסייע להם למנוע את ההלם ממראות כאלה. בפעם האחרונה שבה כבאים בישראל עברו טיפול דומה היה בתקופת מלחמת לבנון השנייה.
"אני 20 שנה בכבאות ודברים כאלה לא רואים כל יום", סיפר בהתרגשות רשף איציק לוי, דובר איגוד הכבאים. "זה היה אירוע לא נורמלי".