חג החירות כבר בעיצומו והשבוע הסבו בני ישראל לשולחן הסדר ודיברו אודות אבותיהם שיצאו ממצרים. בפרשנות חופשית לחג החירות, החלטנו בחדשות 2 Online ללקט כמה סיפורים של אסירים שרצו את החופש יותר מכל. חלקם ניסו ואף הצליחו לברוח מבתי הסוהר בישראל: בכמה מקרים היו אלה האנשים המסוכנים ביותר בארץ באותה תקופה, שעצם בריחתם הטילה מורא על אזרחי המדינה והסבה כאב ראש גדול מאוד לכוחות הביטחון.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אקדח הלחם של הרצל אביטן
העבריין הרצל אביטן נמלט פעמיים מידי שירות בתי הסוהר. ב-1981 ולאחר מכן ב-1988. הפעם הראשונה הייתה כשהיה כלוא בבית הסוהר רמלה בגין שוד אלים בבנק לאומי ברמת אביב. לאחר פעמים רבות שבהן ביקש לראות את אביו החולה, אישרו לבסוף בשירות בתי הסוהר לאפשר זאת (כמובן, בליווי סוהרים וכשהוא אזוק). כשהגיע הרגע לפגוש את אביו, הסירו הסוהרים את האזיקים מידיו. אביטל ניצל את שעת הכושר והשתחל החוצה מחלון הדירה.
מאוחר יותר נעצר חברו הטוב העבריין שמעיה אנג'ל יחד עם אשתו אורנה, בחשד שסייעו לו לברוח. בעוד שכוחות משטרה גדולים סורקים אחריו במשך זמן רב, רצח אביטן את מפקד הכלא רוני ניצן ואת דוד אשורי, שנפצע במהלך ביצוע שוד במפעל תכשיטים ולאחר מכן נפטר מפצעיו.
בבריחתו השנייה נמלט אביטן מכלא באר שבע לאחר שתכנן את הבריחה בקפידה. פרקליטו באותה העת היה עו"ד אבי עמירם. זמן לא רב לפני הבריחה הוא בא לבקר אותו בכלא, אבל הוא סירב להיפגש איתו. "לא הבנתי מדוע, זה היה מאוד חריג", הוא אומר.
"תחילה הוא ניסה להכניס אקדח לכלא", נזכר הפרקליט. "בת זוגו ניסתה להבריח את הנשק, השומר חשד בה והיא נתפסה. לאחר שהוא הבין שצעד שכזה יהיה בעייתי, אביטן לקח לחם יבש, גילף ממנו צורה של אקדח, צבע אותו עם משחת נעליים ויצא לדרך. הוא הלך לכיוון המרפאה עם אקדח הדמה והצמיד לסמל האגף. הסוהר הצעיר, שהיה בטוח שהוא הולך לירות שבו כי שמו כרוצח מסוכן כבר הלך לפניו, לא לקח סיכון - נכנס עמו יחד לרכב מסחרי ובתואנה של 'נסיעה מנהלתית' יצאו השניים את שערי הכלא".
"כעבור נסיעה של מספר קילומטרים", המשיך עורך הדין עמירם, "זרק אביטן את הסוהר מהרכב וזמן קצר לאחר מכן נטש אותו, עלה על מונית והסתתר אצל משפחה בבאר שבע. אם המשפחה עבדה במספרה וסיפקה לו לבקשתו שערות שמהן הרכב פאה. הוא התאפר כמו איש זקן וכך יכול היה לנוע בחופשיות. הוא אף עבר מחסום מיוחד שהוקם במסגרת מאמצי החיפוש אחריו".
הוא שכר דירה בהוד השרון, ומספר ימים לאחר כניסתו לדירה הגיע למשטרה מידע שבאמצעותו איתרו אותו והוא נעצר. "לא אשכח שעד הרגע הזה הייתה במדינה דרמת אלוהים, האזרחים היו מבוהלים, הייתה ביקורת נוקבת כלפי שב"ס מכל עבר", משחזר הפרקליט. "שר המשטרה דאז היה חיים בר-לב והוא הוציא הנחייה שאם רואים אותו פוגעים כדי להרוג".
אחרי התפיסה שוחח עמירם עם האסיר הנמלט. "הסיבה שלא רציתי שתיכנס לראות אותי היא שלא יחשבו שהיית מעורב בתכנון הבריחה", הוא מספר. "זה לא רק שהוא היה חד מחשבה, הוא היה גם גמיש בצורה קיצונית. הוא היה מסוגל להעביר את הרגליים מעל הראש, דבר שבהחלט סייע לו בבריחה הראשונה".
יעקב שמש: מהכלא - לפנטהאוז בבניין יוקרה
שנת 1981 הייתה לא פשוטה לשירות בתי הסוהר. חודש לפני הימלטותו של אביטן ברח אסיר מסוכן נוסף - יעקב שמש שמו - בן 25 מבת ים, שנעצר בחשד לשוד מזוין בעיר מגוריו. הוא הצליח להימלט מבית המעצר בראשון לציון לאחר שניסר את סורגי תאו. שמש, שהוגדר אלים ומסוכן, נלכד שלושה חודשים לאחר מכן בפנטהאוז בקומה התשיעית בבניין יוקרתי באשדוד. כוחות משטרה מיוחדים החליטו לבצע השתלטות. כשזיהה אותם שמש החל לברוח וקפץ למרפסת הקומה שמתחתיו ולאחר מכן נמלט במדרגות החירום.
במהלך המרדף, פרצו השוטרים למספר דירות יוקרה וגרמו נזק רב. בסופו של דבר נתפס שמש, שתכנן ככל הנראה לברוח מהארץ באמצעות ספינה ומפקד המשטרה בשטח הורה לדיירים שדירותיהם נפגעו לשלוח את חשבון התיקון למשטרת ישראל.
צבי גור: האמן הנמלט
אחת הפרשות שזעזעו את המדינה בשנת 1980 הייתה רציחתו של הילד אורון ירדן, בן שמונה, שנחטף ונרצח על ידי צבי גור בעבור כופר. גור הורשע ונשלח למאסר עולם ול-36 שנות מאסר נוספות. במהלך שנות מאסרו הראשונות גילה מפקד כלא רמלה את כישרון הציור של האסיר, והחליט שהגיעה העת לייפות את חומת הכלא מבחוץ.
גור, שנבחר לצייר מחוץ לחומות הכלא, מצא את עצמו לבדו והחליט לנצל את האמון שנתנו בו הסוהרים. הוא נמלט מהמקום וגרם מבוכה רבה לשירות בתי הסוהר. מספר ימים לאחר מכן נלכד גור והוחזר לתאו, ועד היום מקשים עליו לצאת לחופשות בשל אותה הפעם ההיא שלא עמד בפיתוי ונמלט. ב-2009 נערך דיון בבית המשפט העליון כשביקש האסיר לצאת לחופשה.
"אלוף הבריחות" ורוצח המהנדס: נחמן פרקש ורפאל בליץ
נחמן פרקש נחשב במשך שנים ל"אלוף הבריחות", זאת בשל ארבע מקרים שבהם הצליח להימלט ממשמורת של שירות בתי הסוהר. ב-1957 הוא נשפט למאסר עולם בגין רצח. בשנת 1961, בשעת הקרנת הסרט "באבט יוצאת למלחמה" בכיכובה של בריז'יט ברדו בכלא רמלה, ניצלו פרקש וחברו, רפאל בליץ (שנשפט למאסר עולם בגין רצח המהנדס פידיה פיאטלי ב-1957) את ההזדמנות ונמלטו.
באותו לילה הוצבו מחסומים לכל אורכה של המדינה וכוחות גדולים חיפשו אחרי השניים. פרקש נתפס מספר שעות לאחר מכן בתל-אביב כשהוא פצוע. בחקירתו סיפר כי הוא ובליץ גנבו אופנוע בחולון והתהפכו במהלך הנסיעה.
מספר חודשים לאחר מכן, זיהו את בליץ ילדי כיתה ד' בבית הספר של קיבוץ יגור לאחר שנכנס כדי לישון באחד החדרים. בהמשך הגיע בליץ עד לסוריה לאחר שחצה את הגבול מבלי להיתפס. מספר ימים לאחר מכן החזירו הסורים את רוצח המהנדס לשטח ישראל. הוא עורר את חשדם של אזרחים שעברו במקום, וכשביקשו ממנו לעצור, ניסה לברוח - אך הם דלקו אחריו, תפסו אותו והסגירו אותו למשטרת טבריה.
מיד לאחר בריחת שני האסירים מכלא רמלה מינה נציב שירות בתי הסוהר ועדה שתבחן את נסיבות הבריחה. באתר של משטרת ישראל מפורטים ממצאי דו"ח הבדיקה שקבעו כי "בשעת הבריחה עצמה, נטש את משמרתו אחד הסמלים שהיה צריך להיות בתפקיד - וצפה בסרט. זקיף אחר נטש את מקומו והלך לשתות מים וזקיף נוסף, שהיה מוצב על מגדל, לא הצליח לשמור היטב על השטח, משום שמשאית שנעצרה על ידי שוטר תנועה הסתירה לו את שדה הראייה. דעתו של סמל אחר, שמחובתו היה להחזיק את בליץ תחת פיקוח מתמיד, הייתה גם היא מוסחת בעת הבדיקה".
עוד קבעה הוועדה כי בית הסוהר ברמלה, שבו מוחזקים עשרות פושעים מסוכנים לציבור, איננו מתאים לייעודו ויש לזרז את סגירת הכביש שליד בית הסוהר ולהגביר את התאורה מסביב למבנה. פרקש, כאמור, המשיך לברוח מבתי הסוהר ובעשור שלאחר מכן ברח שלוש פעמים נוספות: ב-1963 הוא נמלט מכלא יפו ועבר למצרים, שם "בילה" 18 חודשים בכלא המצרי עד שהוחזר לשטח ישראל דרך עזה. כשחצה את הגבול זוהה על ידי ארבעה חברי קיבוץ נחל עוז שלקחו אותו למשטרת שדרות ומשם נשלח חזרה לכלא.
בכל פעם שהיה בורח היה פרקש נעלם בהרים. ב-1973 הוא ניסר את סורגי תאו בתחנת המשטרה בצפת לאחר שנגזר עליו עונש בן חצי שנת מאסר. ימים ספורים לאחר ההימלטות, הוא נצפה בקיבוץ אמירים, וכשהגיעו לשם כוחות המשטרה הוא כבר נעלם. הדיווחים היו כי ברח כשהוא מחופש לשוטר משמר הגבול וכן לערבי עם כאפייה.
גם לאחר שחרורו הרשמי מהכלא הוא נותר "במנוסה". הוא לא מצא מקום מגורים קבוע, ובשנים לאחר מכן הגיעו פעם אחר פעם דיווחים שונים על הימצאותו במערות ובוואדיות בצפון. לאחרונה נצפה באזור צפת כשהוא מחפש קורת גג.
חנניה אוחנה: השתחרר מהאזיקים בבית המשפט ונמלט על אופנוע
העבריין חנניה אוחנה זיהה את אחת מנקודות התורפה של שירות בתי הסוהר: הביקורים בבתי המשפט. בשנת 87 הוא הובא לבית המשפט המחוזי בת"א לאחר שנעצר בגין יבוא וסחר בסמים. לטענת הסוהרים, הוא היה אזוק בידיו וברגליו אך העובדה היא שכשרכב האסירים הגיע לחצר הפנימית של בית המשפט, השתחרר מהאזיקים, זינק מעל לשער - שם כבר המתין לו אופנוע מותנע שלקח אותו הרחק מעיניהם המשתאות של הסוהרים. בספטמבר 1988 הוא נתפס בהולנד לאחר שהיה מעורב בניסיון להבריח הרואין לישראל. הוא הוסגר ונשלח לכלא לשנים ארוכות. בשנת 2003 - חוסל.
עו"ד אבי עמירם, שייצג יחד עם עו"ד דוד יפתח את חנניה, שמע ממנו לאחר תפיסתו כי מפתח האזיקים היה כבר בידו כשהגיע לחצר בית המשפט. "הוא פשוט קפץ מעל הגדר ונמלט להם בשניות", אמר עמירם. "הוא מעולם לא סיפר לי כיצד יצא את הארץ. לדעתי זה היה על גבי סירת מירוץ מרוץ ספינה, אבל הבהלה הגדולה שנוצרה גרמה למשטרה לנעול את כל נמלי התעופה והים ובכל זאת הוא הצליח לברוח להם מתחת לרדאר".
מהתא ועד לחומה: מנהרה דרך האסלה
השנה נמלטו מידי שירות בית הסוהר בסך הכל שני אסירים: אחד מהם ברח מבית החולים והשני מבית המשפט. כיום, בשל האמצעים הטכנולוגיים, נעשה קשה יותר ויותר לברוח מהכלא. מעבר לכל הבריחות ממשמורת שב"ס, ישנם מקרים שבהם נמנעה בריחה. שלמה טוויזר, בכיר שב"ס לשעבר, נזכר באירוע של ניסיון בריחת אסירים בשנת 1994, עת פיקד על כלא באר שבע. "באחד הימים ביקש אחד האסירים לדבר איתי באופן דחוף", אמר טוויזר. "כשניסיתי לברר את פשר העניין הוא ביקש להתלוות איתי לאגף 6 - היכן ששהו האסירים הקשים ביותר. הוא טען שבמשך זמן מה אסירי האגף חופרים מנהרה מהתא שלהם".
"שלחתי מיד כוח למקום, שביצע חיפוש ולא מצא שום דבר. קראתי לאסיר לחדרי והזהרתי אותו שלא כדאי לו לצחוק עליי כי זה לא ייגמר בטוב. הוא התעקש שהדבר נכון ונכנסנו יחד לתא. במבט ראשון התא נראה רגיל, שמתי לב שהאסלה מלאה כולה בצואה והנחתי שהסוהרים נגעלו לבדוק אותה. הכנסתי מקל של מטאטא וגיליתי שהוא נבלע כולו.
"הוריתי לאנשיי להתחיל לחפור ובמהרה גילינו מנהרה באורך של 17 מטרים, מהתא עד לחומה של בית הסוהר ורק אז קלטתי כמה קלה האדמה של כלא באר שבע לחפירה; כל האזור זה אדמת לס, מספיק שאתה מרטיב אותה והיא נחפרת בקלות".
לפניות לכתב עזרי עמרם: AzriA@Ch2news.tv