אמצעי לחימה שנמצאו בגני ילדים (צילום: משטרה)
אמצעי לחימה שנמצאו בגני ילדים|צילום: משטרה

מטען חבלה בארגז החול, רובי ציד בעליית גג של גן ילדים, טילי לאו ופצצות מרגמה בכיתה. בשנתיים האחרונות נחשפו מצבורי אמצעי לחימה רבים במוסדות חינוך ברחבי הארץ - המקומות שאמורים להיות הבטוחים ביותר עבור ילדי ישראל. מטען החבלה שאותר אמש (ג') באולם הספורט בחטיבת ביניים בפתח תקווה הוא רק האחרון בשרשרת אירועים מדאיגים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

אז כיצד הפכו בתי הספר וגני הילדים למקומות מסתור מועדפים על פושעים? גורמים במשטרה מסבירים כי העבריינים מנצלים את הזירות הללו והופכים אותם ל"סליק בטוח". "הם מאמינים שמדובר במיקום שמקשה על איתור הנשק שהטמינו", אומר קצין משטרה בשיחה עם חדשות 2 Online, "הרי מי חושב שישימו מטענים דווקא בסביבה של ילדים? אבל עובדה שכן".

לסברה הזו מצטרף גם עו"ד רונן חליווה, שמייצג חשוד בהטמנת מטען באדנית בבית ספר בחיפה. "זה המקום האחרון שמישהו יעלה על דעתו, כי אף אחד לא חושב שמישהו ינסה לפגוע בתלמידים", הוא מוסיף, אבל מציין שהעבריינים כיום כבר לא בוחלים באף אמצעי: "הם שמים את המטען איפה שהכי נוח להם, וממש לא מסתכלים או חושבים על הסביבה והסכנה".

497739
צילום:

לדבריו, יש להניח שבית המשפט ייחס חשיבות למקום בו הוטמן מטען החבלה. "יש הבדל בין הטמנת מטען בשטח פתוח לבין הטמנתו בבית ספר או גן, מה שיכול לסכן במיוחד ילדים חפים מפשע", הוא מדגיש.

גם במשטרה מתייחסים לאירועים במלוא החשיבות. בחודשים האחרונים הוקמה ביחידה להב 433 של המשטרה יחידת המטענים, שמצויה בראשית התהוותה, ומתמקדת באיסוף מודיעיני ובהתחקות אחר הכנת מטענים מורכבים שנועדו לשימוש פלילי. "מושקעים בנושא זה מאמצים גדולים מאוד, ועל כן ניתן לראות מספר רב של תפיסות לאחרונה", אומרים שם.
"העבריינים חוצים את הקווים האדומים"

למרות שבמשרד החינוך מציינים כי הם לא קיבלו הנחיה מיוחדת ממשטרת ישראל לאחרונה, ופועלים בהתאם להנחיות הקיימות, הפרסומים בימים האחרונים על אמצעי לחימה במוסדות חינוכיים העלו את מפלס החרדה בקרב הורים וגורמי חינוך במקומות שונים בארץ, שביקשו מאנשי הביטחון להגביר את האבטחה.

גן בו אותרו אמצעי לחימה
גן בו אותרו אמצעי לחימה|צילום:

"העבריינים חוצים את כל הקווים האדומים", אומר דוד, אב לשניים מהמרכז, שביקש מהנהלת בית הספר של בנו להגביר את השמירה בעקבות מציאת המטען אמש בפתח תקווה. "מטען עלול להתפוצץ גם אם הוא שוכב סתם באיזו פינה. מחום השמש, משריפה קטנה במקום, מבלאי של המטען, ועוד. מטען ששוכב במקום כמו גן ילדים או בית ספר מהווה סכנה מידית לילדים במקום", הוא מזהיר.

לדבריו, על מערכת המשפט להטיל עונשים כבדים כדי שעבריינים יימנעו מהטמנת מטענים בסביבת ילדים: "צריך להאשים אותם בסיכון של עשרות תלמידים ולשלוח אותם למאסר ארוך".

המאבטחים מבצעים סריקות, האם זה מספיק?

בחדרה, כך מספרת מנהלת אגף החינוך בעירייה חני ויצמן, הציבו גם שומרים במתחמי גני ילדים, שפועלים בנוסף לסייעות שמבצעות בעצמן סריקה. "אין מצב שילדים מגיעים לבית ספר או לגן בלי סריקה שנערכת לפני", היא מדגישה.

"בכל פעם מצליחים להפתיע אותנו מחדש בתעוזה ובחוסר הגבולות וזה פשוט מדהים, הבוקר שמעתי את זה בתדהמה. זה המקום להניח מטען? אין להם שום גבולות מוסריים", אומרת ויצמן, ומספרת כי לפני מספר שנים, בעת שכיהנה כמנהלת המחלקה לחינוך יסודי בעיריית ת"א, אותרו אמצעי לחימה בבית ספר ביפו. אז לדבריה, הערנות של אנשי צוות היא שמנעה אסון.

פעילות המשטרה בבית הספר (צילום: חדשות 2)
זירת מציאת המטען בפ"ת|צילום: חדשות 2

אך אפילו אבטחה וערנות מוגברים לא בהכרח יוכלו למנוע את המקרים. קצין ביטחון מוסדות חינוך באחד הרשויות בדרום הארץ מודה כי לא ניתן למצוא כל מטען שמוטמן בשטח. "אין באפשרותנו להגיע לכל מקום - לכל עציץ או עץ ואנו עושים את המיטב ועד עכשיו זה הוכח", הוא אומר.

לדבריו מצטרף גם רב-פקד בדימוס שולי לוי, ששירת במשטרה 25 שנה, בין היתר כחבלן וכסגן מפקד תחנת עפולה. "חוץ מהמאבטחים בבתי הספר, יש אחריות גם על אב הבית שמכיר כל אבן ואדמה, ויכול הרבה פעמים להבחין אם מישהו היה במקום", מציין לוי, שעובד היום כראש יחידת האכיפה בעיריית חדרה.

לאורך כל ההיסטוריה, מחדד לוי, גילו העבריינים יצירתיות מרשימה בהסלקת מטענים ואמל"ח בכלל, אבל הקו האדום של גני הילדים ובתי ספר נחצה רק לאחרונה: "גם לעבריינים היו קודים שלא חוצים אותם, אבל המאמצים הרבים של המשטרה נמשכים - אז העבריינים פועלים גם במוסדות חינוך".

לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv