להילי סובול ז"ל מעולם לא הייתה הזדמנות להיות עוד ילדה. שום דבר בחייה לא היה רגיל, גם לא הדרך הטראגית שבה הסתיימו חייה בשבוע שעבר. עוד כשהיו ילדות קטנות, היה די ברור לרבקה סובול שלמרות שבנותיה, שירי והילי, הן תאומות, לכל אחת מהן אופי שונה לחלוטין.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"שירי היא יותר הילדה הטובה, הלומדת, ילדה של בית, והילית זה צחוקים, סאטלות, לשתות, ליהנות", סיפרה חברתה של הילי, שלי רוזנברג. "הילי כל הזמן הייתה אומרת 'בואי איתי למסיבת טבע, בואי לזה...'. ככל שהיא גדלה יותר ריתקו אותה דברים אחרים, לשבת עד מאוחר, להיות עם אנשים אחרים, זה היה מפחיד".
"שירי אמרה לי שהיא והילי בסכסוך של כמה שנים, והסכסוך הוא על רקע שרבקה (אמן של התאומות) נותנת יותר עדיפות לשירי", סיפרה לחדשות 2 חברתה של שירי, דניאלה ארונוב.
כשהן הגיעו לגיל 12, רבקה החליטה שהיא לא יכולה להשתלט יותר על הילי והוציאה אותה מהבית. באותו יום התפצלו דרכיהן של התאומות. שירי נשארה עם אמה, והילי התגלגלה מפנימייה לפנימייה.
"היא רצתה להישאר במקום שבו הרגישה בטוח"
מעון צופייה אליו הגיעה הילי הוא המקום שאליו מגיעות נערות כמוה עם תיקים פליליים על סמים ובעיות אלימות קשות. נערות שאף אחד לא מאמין שיש להן עתיד. שם מנסים לתת להן הזדמנות שנייה.
"זאת החצר האחורית של מדינת ישראל", אמר משה רון, מנהל המעון. "זה לא מה שכולם מכירים ויודעים, זה לא הילדים שיושבים על הברזל ברחוב. זו אוכלוסייה אחרת לגמרי, הרבה יותר מוחלשת והרבה יותר פגועה".
במעון הזה נערות אמורות להישאר חודשים בודדים בלבד, אבל הילי לא רצתה לעזוב. היא לא רצתה אפילו לבקר בבית. "היא רצתה להישאר במקום שבו היא הרגישה במקום הכי בטוח", אמר רון. "זה סימן מובהק של פיתוח רמת מודעות שמביאה אותה להבנה שאם היא תצא מכאן, גם אם לחופשה קצרה, זה יכול לגרום לה נזק מאוד גדול".
באותו הזמן שירי למדה בתל אביב, בכיתת חינוך מיוחד. "שירי קצת ילדותית, והושקע בה עמל מאוד גדול כדי שהיא תגיע לאן שהיא הגיעה", אמר עו"ד גיל פרידמן, פרקליטה של שירי סובול. "האמא השקיעה המון, בשיעורים פרטיים ובכל טיפול שאפשר היה לתת". בבית הספר הכירה שירי את ערן דוד והשניים הפכו לבני זוג.
"דוד טען שהילי משפילה אותו, היו אפילו איומים"
אבל שירי סיפרה שלחבר החדש שלה יש סכסוך עם אחותה הילי. "הוא טען שהילי משפילה אותו ומנסה לפגוע בו, היו אפילו איומים הדדיים", אמר עו"ד פרידמן, פרקליטה של שירי.
באוגוסט האחרון, אחרי שנה וחצי במעון, חגגה הילי יום הולדת 18 והייתה צריכה לחזור הביתה, למקום שממנו פחדה כל כך. הדירה הקטנה בתל אביב של אמא רבקה נהייתה צפופה מדי לתאומות, והריבים התחילו לצאת משליטה.
הרבה דברים עוד לא ידועים על הרצח של הילי והמעורבות של שירי עדיין לא ברורה. על פי החשד, הילי חזרה הביתה ביום חמישי שעבר ובחדר המדרגות תקף אותה בסכין דוד ערן, בן הזוג של שירי. הילי ניסתה להיאבק, לברוח והגיעה עד לדלת הבית. היא התחננה לעזרה, ולפי גרסתה של שירי כל אותה העת היא ראתה את אחותה ונשארה בצד השני של הדלת, השקיפה מהעינית ולא הצילה אותה. אחר כך, על פי החשד, היא עזרה לדוד להחזיק את הסכין בבית ולברוח, ורק אז קראה למשטרה.
"זה עצוב שבסוף היא מתה מהבית, לא מבחוץ", אמרה חברתה של הילי, שלי רוזנברג. "מכל השוטטויות שלה ברחובות והדברים שהיא הייתה עושה, בסוף המקום הכי מוגן לה, זה המקום שהיה לה הכי קשה בו ובסוף קרה מה שקרה".