לאורך השנים ממשלות רבות לא פעלו למען הגנה על נשים מפני אלימות במשפחה. רצח בת ה-76 מרחובות מצטרף ל-8 נשים נוספות שנרצחו על ידי בני זוגן מתחילת השנה האזרחית. מהאיזוק האלקטרוני ועד חוק האלימות הכלכלית: כל מה שלא נעשה על ידי הממשלות למען הנשים.
חוק האיזוק האלקטרוני - נדחה
בחודש שעבר נדחה חוק האיזוק האלקטרוני, בעקבות התנגדותה של הקואליציה והכנסת סערה. מטרת החוק הייתה לאפשר לבית המשפט להטיל תנאים לפיקוח על קיומו של צו ההגנה על ידי שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי במקרים המתאימים. מדובר באמצעי המבוסס על טכנולוגיית ניטור מיקום, המאפשרת ניטור רציף ובזמן אמת אחר מקום הימצאותו של האדם עליו נמצא אותו מכשיר – כדוגמת אזיק אלקטרוני.
עוד לפני שחברי הכנסת הצביעו על הצעת החוק של גדעון סער, התעוררה מהומה אדירה בזמן נאומו של השר לביטחון לאומי בן גביר. השר אמר לחברי הקואליציה: "אם אתם מצביעים בעד האיזוק האלקטרוני, אצביע איך שאני רוצה מהיום".
חברי הכנסת מהאופוזיציה התגודדו סביב דוכן הנואמים בצעקות "בושה", וח"כיות ענדו אזיקים כמחאה. במקביל - ביקורת קשה התעוררה בתוך הקואליציה על כך שהחוק לא קודם לפחות בטרומית. עם זאת, חוק האיזוק האלקטרוני הוא רק חוק אחד שמטרתו להגן על נשים, שהממשלה בחרה לא לקדם.
"אמנת איסטנבול" - נדחתה
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכם עם ראש הממשלה נתניהו כי ישראל לא תיקח חלק ב"אמנת איסטנבול". מטרת האמנה היא יצירת תוכנית פעולה מקיפה לטיפול באלימות במשפחה והתחייבות להעניק לכך תקציבים.
האמנה עליה חתומות מעל 40 מדינות באירופה, נכנסה לתוקפה בשנת 2014. כחלק מהאמנה המדינה מחויבת להטיל סנקציות מרתיעות וענישה חמורה, כמו כן העברת הכשרות לגורמי מקצוע שיכירו את המורכבות שמאפיינת דפוסי התנהגות של נפגעות אלימות במשפחה. שר המשפטים לשעבר גדעון סער יחד עם שר החוץ דאז, יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן, ניסו לקדם את כניסת ישראל לאמנה - והצהירו כי יבצעו פעולות כדי להשלים את הצטרפותה, אך עם החלפת הממשלה, גם המהלך הזה נבלם.
חוק אלימות כלכלית - נדחה
גם הצעת החוק של מירב כהן, למניעת אלימות כלכלית שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת נדחתה. חברי הכנסת המתנגדים התפרצו לדברי חה"כ מירב כהן בטענה שאלימות כזו יכולה להיות מופעלת גם כלפי גברים. גם חה"כ סמוטריץ', טרם היותו שר, התנגד וטען: "זו משפטיזציה של התא המשפחתי".
סמוטריץ' הוסיף כבר אז שהבעיה היא במערכת המשפט: "מהר מאוד זה יהפוך כלי לשופטים השמאלנים הנאורים שיבואו לחנך את 'החשוכים הפטריאכלים' כמוני. החוק הזה לוקח מושגים פלואידים שכמה שלא ננסה להגדיר אותם תמיד הם יהיו יחסיים ומי שיפרשם יהיו שופטים שאנחנו יודעים את תפיסתם על יחסי משפחה".
חוק הסיוע המשפטי - נדחה
בסוף שנת 2021 עבר חוק המחייב להפנות גברים אלימים לטיפול - והחוק נכנס לתוקפו בחודש אוגוסט האחרון. לשם יישום החוק, משרד הרווחה היה אמור להקים מרכזים ולגייס עובדים סוציאליים, שיתנו מענה ויוכלו לקבל את הגברים שהפעילו אלימות כלפי בנות זוגן, אך כלום לא נעשה. כמו כן, נדחה הדיון על הצעת החוק לסיוע משפטי לנפגעות עבירה שגם עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.
פעילות הממשלה
לאחרונה מונתה חברת הכנסת מאי גולן לשרה לקידום מעמד האישה. גולן, שנכנסה לתפקיד לקידום מעמד האישה, משרד חדש שהוקם בממשלה החדשה, הצביעה נגד החוק לאיזוק אלקטרוני יחד עם חבריה לקואליציה - שגרמו להפלתו. יתרה על כך, השרה מעולם לא יזמה הצעת חוק למען נשים. גולן שטרם מינויה הייתה שרה ללא תיק, קיבלה סמכויות שהיו תחת המשרד לשוויון חברתי ועברו להיות תחת המשרד הממשלתי שלה.
"הבעיה של אלימות במשפחה התגברה בתקופת הקורונה", אמר ראש הממשלה בשנת 2020, לנשים עמן נפגש במקלט לנשים מוכות. "בעקבות המצב הנחתי לעשות עבודת מטה להקים את הרשות לטפל באלימות במשפחה. אני קורא לנשים - אל תקבלו את זה כמובן מאליו, תודיעו, תדווחו לא צריך לחיות ככה", הוסיף ראש הממשלה נתניהו.
היום אנו מציינים את יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) November 25, 2020
רעייתי שרה ואני ביקרנו במקלט החירום של ויצו לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. בתקופת הקורונה, נשים חוות יותר אלימות וקשיים במשפחה - ואני הנחיתי לקיים עבודת מטה להקמת הרשות לטיפול באלימות במשפחה. pic.twitter.com/uXBSS2S859
"אנחנו חייבים לשים לזה סוף. הדרך היא לא רק לסייע למוסדות אלא קודם כל על ידי להוקיע ולהפסיק להבליג, להפסיק לשתוק", אמר ראש הממשלה בשנת 2021, ביום המאבק הבין-לאומי לאלימות נגד נשים. "כולנו מחויבים להיאבק ביתר שאת באלימות הנוראה הזאת", הדגיש.
כמה דברים חשובים על יום המאבק הבינלאומי לאלימות נגד נשים pic.twitter.com/NeiTvOR1uu
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) November 25, 2021