כדי להבין עד כמה פרשת זדורוב היא מקרה נדיר במדינת ישראל, צריך להסתכל על מקרי העבר. ההליך של משפט חוזר הוא הליך נדיר ביותר - מקום המדינה אושרו רק 35 בקשות, הכוללות 43 בני אדם. רובם בסופו של דבר זוכו, אך בניגוד לזדורוב, ברוב המקרים כלל לא נוהל משפט חוזר. מבין כל האנשים האלה, זדורוב ריצה הכי הרבה שנים בכלא לפני שזוכה.
לשם השוואה, בארצות הברית מאז שנת 1989 זוכו 3,293 בני אדם שהורשעו. האנשים הללו ריצו במצטבר 29,100 שנות מאסר. המספרים הללו מעידים על כך שבישראל מדובר בתרחיש נדיר הרבה יותר, גם ביחס לאוכלוסייה ולנתונים רלוונטיים נוספים.
המקרה של זדורוב הוא חריג גם בהיבט נוסף. בחלק גדול מהבקשות למשפט חוזר שהתקבלו, הפרקליטות הסכימה לכך בעצמה, וגם אם לא - אחרי קבלת הבקשה, היא חזרה בה מכתב האישום כך שהתיק הסתיים בזיכוי. אצל זדורוב, כמו אצל 12 נאשמים נוספים בלבד - המשפט החוזר התנהל מחדש עד הסוף. מבין המקרים האלה, רק שלושה זוכו, כולל זדורוב, ואילו עשרה הורשעו מחדש גם במשפט החוזר.
ד"ר רתם רוזנברג-רובינס חוקרת בדיוק את הנושא הזה - משפטים חוזרים - במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובאוניברסיטת תל אביב. בשיחה עם N12 היא מסבירה שהמשפטים החוזרים שנוהלו מחדש, כמו זדורוב, הם מקרים שבהם התעוררו ספקות מסוימים, אך לא התגלו ראיות חדשו שמצביעות באופן חד משמעי על חפות. "במקרים האלה נדיר יחסית שבית המשפט העליון מורה על משפט חוזר", היא מציינת, "וכשהוא מורה על משפט חוזר והמשפט החוזר מתנהל מחדש - רוב התיקים מסתיימים בהרשעה מחדש".
רוב מוחלט של המשפטים החוזרים עסקו בעבירות ברף הנמוך - למשל, עבירות תנועה, תכנון ובנייה וכדומה. אפשר לראות ביטוי לכך בעונשים שהם קיבלו. זדורוב שבר שיא במשך הזמן שישב בכלא לפני שזוכה באופן מלא. רוב האנשים שהורשעו וזוכו במשפט חוזר - כלל לא ריצו עונש מאסר, אלא עונשים אחרים כמו קנס או עבודות שירות.
מקרה בולט אחר של זיכוי מעבירת רצח היה בעניינו של עמוס ברנס. עלו ספקות לגבי הודאתו של ברנס, אך במשך שנים נדחו בקשותיו למשפט חוזר. הוא שוחרר כעבור כ-8.5 שנים, לאחר קציבת עונש על ידי הנשיא וקיצור שליש, אך המשיך להיאבק על חפותו עד שזוכה. לאחרונה זוכה קטין מעבירת רצח אחרי ושוחרר אחרי שריצה יותר מעשור בכלא, אך הרשעותיו בעבירות אחרות נותרו במסגרת הסדר הטיעון.
עו"ד נועה מישור מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית, טוענת שמספר המשפטים החוזרים בישראל רחוק מלשקף את המימדים האמיתיים של הרשעות השווא. "הניסיון העולמי בתחום הרשעות השווא והמחקר בנושא העלו כי גורמים מרכזיים להרשעות שווא הם עדויות זיהוי מוטעות, הסתמכות על ראיות פורנזיות שגויות והודאות שווא", היא מסבירה. "אין סיבה להניח שהגורמים האלה לא פועלים גם בישראל, ולאור ריבוי מקרי הרשעות השווא שנחשפו בעולם, היינו מצפים לראות כאן שיעור גדול יותר של הרשעות שווא שנחשפות".
"המנגנון של משפט חוזר נועד לאפשר תיקון טעויות. מערכת המשפט מורכבת משופטים ושופטות בשר ודם, וכמו בכל מערכת אנושית עשויות לקרות טעויות. נכונותה של המערכת לבחון שמא נפלה טעות מראה על חוסנה. כפי שבית המשפט העליון כבר קבע בעבר, כוחה של שפיטה ואיתנותה באים לידי ביטוי בפתיחות ליבה ובנכונותה לבדוק עצמה ולהודות בטעותה", מוסיפה עו"ד מישור.