אחרי יותר מ-16 שנה, פרשת הרצח של הנערה תאיר ראדה ז"ל מגיעה לנקודת הכרעה. שלושת שופטי ההרכב מבית המשפט המחוזי בנצרת יכריעו היום (חמישי) ב-10:00 בבוקר במשפטו החוזר של רומן זדורוב, מי שהורשע, ישב בכלא וטוען כבר שנים לחפותו. משפט חוזר הוא הליך נדיר ביותר בישראל - רק 43 בני אדם קיבלו משפט חוזר מקום המדינה. מה אפשר ללמוד מהתיקים הקודמים? פרויקט מיוחד של N12.
המקרה של זדורוב הוא נדיר עוד יותר. בחלק גדול מהבקשות למשפט חוזר שהתקבלו, הפרקליטות הסכימה לכך בעצמה, וגם אם לא - אחרי קבלת הבקשה, היא חזרה בה מכתב האישום כך שהתיק הסתיים בזיכוי. אצל זדורוב, כמו אצל 12 נאשמים נוספים בלבד - המשפט החוזר התנהל מחדש עד הסוף. מבין המקרים האלה, רק שניים זוכו, ואילו עשרה הורשעו מחדש גם במשפט החוזר.
ד"ר רתם רוזנברג-רובינס חוקרת בדיוק את הנושא הזה - משפטים חוזרים - במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובאוניברסיטת תל אביב. בשיחה עם N12 היא הסבירה שהמשפטים החוזרים שנוהלו מחדש, כמו זדורוב, הם מקרים שבהם התעוררו ספקות מסוימים, אך לא התגלו ראיות חדשות שמצביעות באופן חד משמעי על חפות. "במקרים האלה נדיר יחסית שבית המשפט העליון מורה על משפט חוזר", ציינה. "וכשהוא מורה על משפט חוזר והמשפט החוזר מתנהל מחדש - רוב התיקים מסתיימים בהרשעה מחדש".
זדורוב חריג גם במובן נוסף - רוב מוחלט של המשפטים החוזרים עסקו בעבירות ברף הנמוך - למשל, עבירות תנועה, תכנון ובנייה וכדומה. אפשר לראות ביטוי לכך בעונשים שהם קיבלו. למעשה, אם זדורוב יזוכה הוא ישבור שיא במשך הזמן שישב בכלא לפני שזוכה באופן מלא. רוב האנשים שהורשעו וזוכו במשפט חוזר - כלל לא ריצו עונש מאסר, אלא עונשים אחרים כמו קנס או עבודות שירות.
מקרה בולט אחר של זיכוי מעבירת רצח היה בעניינו של עמוס ברנס. עלו ספקות לגבי הודאתו של ברנס, אך במשך שנים בקשותיו למשפט חוזר נדחו. הוא שוחרר כעבור כ-8 וחצי שנים, לאחר קציבת עונש על ידי הנשיא וקיצור שליש, אך המשיך להיאבק על חפותו - עד שזוכה. במקרה אחר, זוכה לאחרונה קטין מעבירת רצח אחרי ושוחרר אחרי שריצה יותר מעשור בכלא, אך הרשעותיו בעבירות אחרות נותרו במסגרת הסדר הטיעון.
עוה"ד נועה מישור מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית, טוענת שמספר המשפטים החוזרים בישראל רחוק מלשקף את הממדים האמיתיים של הרשעות השווא. "הניסיון העולמי בתחום הרשעות השווא והמחקר בנושא העלו כי גורמים מרכזיים להרשעות שווא הם עדויות זיהוי מוטעות, הסתמכות על ראיות פורנזיות שגויות והודאות שווא", הסבירה. "אין סיבה להניח שהגורמים האלה לא פועלים גם בישראל, ולאור ריבוי מקרי הרשעות השווא שנחשפו בעולם, היינו מצפים לראות כאן שיעור גדול יותר של הרשעות שווא שנחשפות".
"המנגנון של משפט חוזר נועד לאפשר תיקון טעויות. מערכת המשפט מורכבת משופטים ושופטות בשר ודם, וכמו בכל מערכת אנושית, עשויות לקרות טעויות. נכונותה של המערכת לבחון שמא נפלה טעות מראה על חוסנה. כפי שבית המשפט העליון כבר קבע בעבר, כוחה של שפיטה ואיתנותה באים לידי ביטוי בפתיחות ליבה ובנכונותה לבדוק עצמה ולהודות בטעותה", הוסיפה עוה"ד מישור. לשם השוואה - בארצות הברית מאז שנת 1989 זוכו 3,290 בני אדם שהורשעו וריצו במצטבר 29,100 שנות מאסר. המספרים הללו מעידים על כך שבישראל מדובר בתרחיש נדיר הרבה יותר, גם ביחס לאוכלוסייה.
הודה - אבל חף מפשע?
מלבד הנתונים המספריים, אפשר ללמוד כמה דברים ממקרי העבר לקראת ההכרעה הצפויה במשפט זדורוב. כמו אצל זדורוב, היו מקרים נוספים שבהם ההרשעה הראשונית התבססה על הודאה. באופן לא אינטואיטיבי, הודאת שווא היא תופעה שכיחה. היו מספר מקרים שבהם הנאשמים הודו, הורשעו, אך זוכו בדיעבד. עם זאת, בניגוד לזדורוב, בחלק מהמקרים הללו התברר שההודאה נגבתה בכוח או באופן בלתי חוקי.
"אני חושבת שאצל זדורוב יש שני הבדלים מרכזיים", ציינה ד"ר רתם רוזנברג-רובינס. "הבדל אחד, שהוא הבדל שמשחק לטובתו של זדורוב - הוא שבמקרה הזה יש עוד ראיות חוץ מההודאה וגם הראייה החדשה שהובילה לבקשה למשפט חוזר היא ראייה פורנזית", הסבירה. "זה לא ראיות או פגמים פרוצדוראליים או משהו כזה, אלא בעצם יש פה איזשהן ראיות שאם הן מתבררות כמהימנות - הן למעשה גוברות על ההודאה, יכולות להוכיח שזו הודאת שווא, או לפחות לעורר ספק סביר".
"ההבדל השני הוא שאצל זדורוב הטענה היא לא לאמצעים פסולים", הסבירה ד"ר רוזנברג-רובינס. "המקרה של זדורוב הוא מקרה שבו הטענה היא בעצם להודאה שהיא פשוט לא הודאה מהימנה, הודאה שהיא לא הודאת אמת. זו לא הודאה שנגבתה באופן בלתי חוקי, אלא הודאה שנגבתה תוך שימוש באמצעים שהם אמצעים חוקיים, אבל מחקרים מדעיים מראים שהם מגדילים משמעותית את הסיכון להודאות שווא".
זו נקודה מעניינת ומפתיעה. לדברי ד"ר רוזנברג-רובינס, ישנם אמצעים חוקיים לחלוטין שמגבירים דרמטית את הסיכון להודאות שווא. "קודם כל חקירה ארוכה מאוד, חקירות ארוכות ומתישות, כשהחשוד גם מבודד מהעולם, מסביבתו הטבעית ונמצא במאסר - הן ידועות כמגבירות את הסיכון להודאות שווא", ציינה. "גורם הסיכון השני הוא כל מיני תרגילי חקירה שהופעלו עליו (על זדורוב - י"א), שצריך להדגיש שלפי הפסיקה הם תרגילי חקירה חוקיים, למשל ששיקרו לו לגבי עוצמת הראיות".
"תרגילי החקירה האלה הם חוקיים, לא רק בישראל אלא גם במדינות נוספות, למשל בארצות הברית", הוסיפה. "תרגיל החקירה הזה, כשבדקו אותו במחקרי מעבדה - גילו שהוא מעלה את אחוז הודאות השווא ממש בעשרות אחוזים. זאת אומרת, אם לוקחים שתי קבוצות של נבדקים, מאשימים אותם באיזושהי עבירה ומנסים לשכנע אותם להודות - בעוד שקבוצה אחת רק מנסים לשכנע אותם, בלי להגיד להם שיש ראיות מפלילות נגדם, ולקבוצה השנייה משקרים ואומרים שיש ראיות מפלילות נגדם - רואים שבקבוצה השנייה אנשים מודים בעשרות אחוזים יותר".
הראיות החדשות
אחת הסיבות המרכזיות למשפט החוזר של זדורוב הייתה חוות דעת חדשה לגבי כתמי הדם על אסלת השירותים. מצד אחד, הדבר יכול לחזק את זדורוב, משום שלא מדובר רק בהודאה אלא בחוות דעת על ממצא פיזי. מצד שני, משפטים חוזרים בנסיבות כאלו לא תמיד הסתיימו בזיכוי. "יש כמה מקרים של תיקים שבהם התקבלה בקשה למשפט חוזר על סמך ראייה פורנזית חדשה, והתיקים האלה הסתיימו בהרשעה - לא תמיד בהרשעה בעבירה המקורית", מסבירה ד"ר רוזנברג-רובינס.
למרות מיעוט המשפטים החוזרים בישראל, עוה"ד נועה מישור מהסנגוריה הציבורית אופטימית שזדורוב ממש לא יהיה האחרון. "חשוב לציין את הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר. בוועדה חברים נציגי פרקליטות, משטרה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, וכן הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען. הוועדה פרסמה עד כה שני דוחות ביניים עם המלצות חשובות בנושא עדויות ראייה שגויות וזיהוי מוטעה, ובנושא ראיות פורנזיות. הוועדה עוסקת כעת בנושא החשוב של הודאות שווא הנמסרות בחקירה, לרבות בפני מדובבים", היא מפרטת.
"המחלקה למשפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית פועלת לתיקון וחשיפה של הרשעות שווא, ומשמשת כתובת לפניות של מי שהורשעו וטוענים לחפותם", הוסיפה עוה"ד מישור. "אנו בודקים את הפניות לעומק, ואם אנו סבורים שמדובר בהרשעת שווא, המגבשת עילה למשפט חוזר בהתאם לחוק, אנו מגישים לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר".