ההיעלמות המסתורית של הדוקטור הגאון: זה סיפור בלתי מתקבל על הדעת. פרשה שכבר עשרה חודשים מעיבה על משפחה שלמה מירושלים, על שכנים ומכרים מתל אביב ועל הפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן. הפעם לא צריך לחפש אחר הנוכל כדי להתעמת איתו, אנחנו יודעים איפה הוא. ריכזנו בעבורכם את שני החלקים של התחקיר "משוואה עם נעלם אחד", ששודר ב"המהדורה המרכזית"
"משוואה עם נעלם אחד": החלק הראשון
בן 76 היה ד"ר שמואל דהרי ז"ל במותו המפתיע. הוא התייחס למשפחת אצולה ירושלמית. בין בני דודיו מקרבה שנייה מי שכונה "נסיך הליכוד", אחיו, סלי מרידור, שהיה, בשלל תפקידיו הציבוריים יו"ר הסוכנות היהודית, ויועצת הלשון המיתולוגית של רָשות השידור וכיום של תאגיד השידור הישראלי כאן, רות אלמגור-רמון.
"יש לנו כמה גאונים במשפחה, אבל הוא עולה על כולם בגאונות שלו", טענה רות. "הוא היה איש מוזר, לא היה אדם רגיל. כל מיני דברים הכי יום-יומיים – איך לקנות ומה לקנות – אלה היו הבעיות הקשות שלו". המורכבות הזאת הובילה אותו לחיות בגפו ולהזדקן ערירי, מוקף באלפי הספרים שהיו כל עולמו וחבריו הקרובים ביותר. הם היו חשובים לו כל כך עד שהעדיף לאחסן את החדשים שבהם במטבח, בסלון ואפילו במקלחת מפאת מחסור מקום בדירתו הקטנה.
"השיחה האחרונה של דהרי עם משפחתו הייתה ב-27 בפברואר. התקשרתי אליו ולא הייתה תשובה", סיפרה רות. "הדבר הבא היה שהוא התקשר אליי ואמר, 'אני מתקשר מטלפון של שכן רק להודיע לך שהטלפון שלי בבית מקולקל, וגם המחשב שלי מקולקל'". שכנתו הבינה שהוא נותק מהסביבה החיצונית בעקבות שורת תקלות ליצירת קשר בתיבת הדואר ובקו הטלפון.
יום אחד בתחילת חודש מרץ, שמואל פשוט נעלם. שכנתו סיפרה כי הגיעה אל דירתו – וראתה אנשים מפנים את הבית: "אמרו לי שהם מטעם עמותה, אני מאוד שמחתי ואמרתי להם 'תודה'. הם אמרו לי שהוא נמצא בהוסטל ברמת אביב, וששם דואגים לו ומטפלים בו". האדם שעליו מדובר הוא גבר זר ושמו יחזקאל שיק – המכונה חזי.
אחרי שבמשך שבועיים שמואל לא יצר קשר, ולא ענה לטלפון או למיילים, חששה המשפחה שמשהו קרה. רות ואילת ניגשו לתחנת מוריה בירושלים כדי להגיש תלונה על היעלמות, אבל שם, במילים עדינות, מתעלמים מהן. השתיים טלפנו לבתי החולים, אולי אושפז שם במקרה, אבל גם שם לא מוכנים לנדב להן כל פיסת מידע. לבסוף הן הצליחו להגיע אל אותו משפץ מסתורי שעליו סיפרו השכנים.
פרופ' עוזי וישנה מאוניברסיטת בר-אילן סיפר כי גייס את הסטודנטים ויצא לביתו של שמואל. "אחד השכנים הזעיק בטלפון אדם, שאני עד אז לא פגשתי, והוא נכנס ואמר, 'שלום, מה אתם עושים בחצר שלי?' אני שאלתי אותו מה הוא עושה בביתו של שמואל", סיפר. "אמרתי לו שאני מכיר את בעל הבית, ושאני יודע שהוא נפטר לפני יומיים. ואז הוא התחיל לספר לי סיפור, שהוא בקשר איתו. משך הזמן השתנה במהלך הסיפור, הוא אמר 'חודשים, שבועות, שנה'".
"הבנו שיש לנו עסק עם פושע"
העקבות שאותו חזי משאיר אחריו – מותירות שובל של סימני שאלה. "הלכנו עם דן מרידור וסלי למשטרה, שלא ישחררו את הגופה לקבורה", סיפרה רות. "אנחנו רוצים לראות מה היה שם. ואותו חזי, כל מטרתו הייתה לקבור אותו למוחרת בבוקר הכי מהר. הבנו שיש לנו עסק עם פושע".
אנחנו מתחילים להצליב בין כל פרטי המידע שאספנו עד כה. מתברר שמי שהחליף את המפתח לתיבת המכתבים הוא חזי עצמו. "עברתי על כל החשבונות והייתי בשוק", סיפרה קרובתו אילת אלמגור. היא גילתה כי שמו של חזי מופיע ברוב החשבונות.
ב-21 בפברואר הוא מעביר לחשבונו 4,800 שקלים ועוד 3,500 שקלים, יום למוחרת חזי מעביר עוד 5,800 שקלים. וביום אחד עוד 5,000, 6,000, עוד כמעט 10,000 שקלים, ואז 12 אלף שקלים – סך הכול: 200 אלף שקלים. חזי אף העביר ביום ששמואל נפטר – עוד 10,000 שקלים.
בבדיקה שערכנו בבנק של שמואל, גילינו שבחודשיים האחרונים לחייו הוחלף מספר הטלפון של שמואל בבנק למספר הטלפון של חזי בתירוץ שהמכשיר התקלקל. "מאותו רגע הבחור התחיל באפליקציה לעשות את כל הפעולות שהוא רצה, וככה הוא הוציא 200 אלף שקלים", סיפרה רות.
"אני מהבית הזה יוצא רק מת"
לביתו של שמואל הגענו בסיפור כיסוי, שם כמובן הופיע חזי. סיפרנו לו שבאנו לקחת ספרים, אך הוא טען כי "כל הספרים נגנבו". אולם, אחרי כמה דקות חזי החל לגמגם – ובין הסיפורים השקרים החלו להתגלות. "שמואל הלך לעולמו. הוא חתם לי שאני יכול להמשיך לגור עד סוף חיי, אז אני גר עד סוף חיי. זה הכול", אמר חזי.
וגם כששמואל כבר לא בהכרה חזי משך עוד כספים מחשבונו. יום למוחרת האשפוז בטיפול נמרץ 9,000 שקלים, 12 אלף שקלים. בנוסף, מתברר שלא רק לקרובים של שמואל שיקר חזי. גם בבית החולים העובדת הסוציאלית קנתה את סיפוריו על קרבת הדם שלו לשמואל, והחתימה אותו על טופס בקשה לאפוטרופסות גוף זמנית. היא שלחה אותו אל מעבר לכביש, לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, גם שם מאמינים לדבריו, ולא בודקים את אמיתות הדברים – בתוך שניות האישור התקבל.
יחזקאל שיק, האחיין שלא קיים, הוא מעתה האפוטרופוס של שמואל. הוא לא הציג שום ראיה, הוא הפיל בפח את בית החולים. עו"ד אריאל עטרי, שמייצג את משפחתו של שמואל ז"ל, טען: "בלתי נתפס באיזו קלות בית המשפט בא ונותן אפוטרופסות על גוף של אדם בלי שהוא עושה את הבדיקה המינימלית". אבל גם אחרי כל זה, תעלומת מותו של הד"ר הגאון רק מתחילה.
"אני יחזקאל שיק, אני האבא שלו, אני אימא שלו, הוא דוד שלי, הוא אח שלי, הוא הכול. אני מהבית הזה לא יוצא, רק אם אני מת", אמר חזי.
"משוואה עם נעלם אחד": החלק השני
שמואל דהרי הגיע לבית החולים כמעט ללא הכרה, סובל מחבלת ראש ומדימום שמהם לא הצליח להתאושש. איתו הגיע אדם נוסף, שהזדהה כקרוב משפחה, ודאג להישאר בסביבה. אותו אדם היה חזי שיק. כשניסו המקורבים לדהרי לברר את נסיבות מותו, טען שיק שהוא לא נכח כלל בזירת האירוע. אך שיחה שלו למוקד מד"א בתל אביב חושפת שהוא היה עם דהרי בעת שזה נפל ברחוב צדדי בתל אביב ונחבל באופן קטלני בראשו, ואף ליווה אותו לבית החולים. לא ברור כלל מדוע הגיעו דהרי ושיק לאותו רחוב צדדי, ובאילו נסיבות נפל דהרי ונחבל בראשו – ואף מצלמה באזור לא יכולה לשפוך אור על מה שקרה.
לאחר מותו של דהרי בבית החולים, שיק לא בזבז רגע. הוא פעל מיד לקבל אפוטרופסות על דהרי באמצעות מצג שווא שהציג לפני בית החולים ובית המשפט, מיהר להשתלט סופית על דירתו של דהרי, ועשה בה כבתוך שלו.
שיק חשב שביצע את הפשע המושלם – ושיזכה ליהנות מהרכוש ומהכסף של דהרי. הוא אף הציג מסמכים ולפיהם דהרי כביכול התיר לו לגור בבית עד סוף ימיו. אך מבדיקה שערך אבנר רוזנגרטן, מומחה לאמיתות מסמכים, התגלה שהמסמכים שהציג שיק מזויפים, ודהרי לא אישר לשיק לגור בביתו.
קרובי משפחתו של דהרי, ובהן אילת אלמגור ורות אלמגור-רמון, ניסו לערב את המשטרה והתלוננו על השתלטותו של שיק על הבית, אך ללא הועיל. "ברור שהוא מרמה באופן עמוק. זה לא כזה קשה להבין", סיפרה בכאב אילת אלמגור. "הוא ידע ששמואל בבית חולים, וסיפר לנו שהוא באכסניה. וכשהוא הבין שאנחנו לוחצים אותו יותר הוא בכוונה אמר לנו שהוא מאושפז בוולפסון, כדי לקנות עוד זמן. ושמואל מת ובזה נגמר העניין".
חברו של דהרי, פרופסור עוזי וישנה, הוסיף: "אני רוצה שהצדק ייעשה ושהמערכות יתפקדו – בגלל שלכל אחד יש קרובי משפחה מבוגרים שיכולים למצוא את עצמם במצב כזה. למשטרה צריכים להיות נהלים שמבטיחים שלא יקרו דברים כאלה".
"לא יכול להיות שהפרשה תסתיים בדרך הזו"
לפני כחודשיים נפטר במפתיע חזי שיק ממחלה ממארת. אך לדאבונם של בני משפחתו וחבריו של דהרי - הסיפור עוד רחוק מלהסתיים. בעוד משפחתו של שיק מתאבלת על לכתו, באישון לילה הגיעו גברים גדולי ממדים לדירה הקטנה של דהרי ופרצו אותה. הרעש העיר את השכנים, אבל עד שהמשטרה הגיעה הספיקו רעולי הפנים לברוח ולהחליף את המנעול. בבוקר שלמוחרת מגיעים לדירה שלושה אנשים. הם מספרים סיפורים סותרים – בהתחלה אמרו הם שיפוצניקים, אחר כך טענו שהם שוכרים ששכירו את הדירה משיק המנוח.
שוטרים שהגיעו למקום עצרו את דוד כהן, האיש שהציג את עצמו כשוכר, בחשד להסגת גבול. במשטרה הוא סיפר שהוא שוכר את הדירה משיק, אך הסתיר את דבר פטירתו ולא הציג את המסמך הרלוונטי היחיד – בעלות על הדירה בטאבו. למרות זאת הוא שוחרר ממעצר, וקיבל צו הרחקה מהבית.
יומיים לאחר מעצרו ושחרורו של דוד כהן הגיעו לדירה אנשים נוספים, הם סיפרו לשכנים ששיק חייב להם כסף, רישתו את הגדר והחליפו שוב מנעול. לפני כשלושה שבועות סגרה משטרת מחוז תל אביב את שני תיקי החקירה שנפתחו מאז נהרג דהרי. מתיק החקירה שהגיע לידי N12 עולה שלא בוצעה שום פעולה ממשית כדי להגיע לחקר האמת מול העבריין שלא נתן את הדין על פשעיו ושקריו, ומול ממשיכי דרכו. חזי שיק בילה חלק ניכר מחייו מאחורי סורג ובריח. הוא הורשע בשלל עבירות: בפריצה, בשוד, בתקיפה, באיומים ובמרמה.
ואולם משפחתו של דהרי מסרבת לוותר על הצדק – ודורשת שהפרשה המוזרה הזו תיחקר עד תום. "לא יכול להיות שהפרשה תסתיים בדרך הזו", אמר עו"ד אריאל עטרי, שמייצג את משפחתו של דהרי. "זו הסיבה שאני פעלתי כדי לערב שופט חוקר. זו הסיבה שאנחנו לא מוותרים למשטרה ולמכון לרפואה משפטית. אנחנו עושים הכול כדי לברר איך נגרם מותו של דהרי. לא רק שצריך להוציא את הצדק לאור כדי לברר את מה שקרה בעבר, יש לזה חשיבות רבה גם לעתיד מכוון שגם לאחר מותו אדון שיק, שולח את זרועות התמנון שלו מהקבר, וכדי למנוע את זה חייבים להשלים את המלחמה הזו עד הסוף".
תגובות
תגובת משטרת ישראל: "במרץ השנה הוגשה תלונה על היעדרותו של מר שמואל דהרי המנוח. מחקירת המשטרה עלה כי המנוח אושפז בבית החולים ומת כעבור כמה ימים. בעקבות עתירת מקורביו הורה בית המשפט על נתיחת הגופה לשם קביעת סיבת המוות. עם השלמת הדוח מהמכון, הוא ייבחן בידי גורמי החקירה. בדבר הטענות על פלישה, בקשות המתלוננים נבדקו בידי הייעוץ המשפטי של משטרת מחוז תל אביב, ונמצא שלא היה מקום לסיוע, מאחר שלא נמצאו ראיות לפלישה טרייה כהגדרתה בחוק. לכן הופנו המתלוננים להמשך ההתנהלות בהליך אזרחי בבית המשפט".
תגובת בנק מזרחי טפחות: "בקשת לקוח להחליף מספר טלפון בחשבון אינה אירוע חריג. כדי שצד ג' יוכל לפעול בחשבון שאינו שלו, צריך שיהיו בידיו שם המשתמש והסיסמה לערוצים הדיגיטליים, פרטים שאמורים להימצא אך ורק בידי בעלי החשבון".
תגובת המרכז הרפואי איכילוב: "אצל ד"ר שמואל דהרי אובחן בבית החולים דמם מוחי והוא נזקק לפעולות רפואיות דחופות, המחייבות הליך מהיר למינוי אפוטרופוס לגוף. השירות הסוציאלי אסף מידע מבית החולים שיבא, שדהרי אושפז בו בעבר, ומחזי שיק שהציג עצמו כקרוב משפחתו, וגם מסר תמונות משותפות שלהם ואת תעודת הזהות של דהרי שבה החזיק. נוסף על כך, שיק היה המבקר היחיד של דהרי. בשום שלב לא עלה חשד כי דהרי נפל קורבן לפגיעה מכוונת או למעשה פלילי. מאחר שאין לבית החולים כלים לאימות קשר משפחתי שאינו מקרבה ראשונית, לא נמצאה מניעה להמליץ לבית המשפט על מינויו הזמני והמוגבל של יחזקאל שיק לאפוטרופוס לגוף בלבד".
תגובת הרשות השופטת: "בקשות בהולות למינוי אפוטרופוס מוגשות בצירוף חוות דעת רפואית יחד עם הערכת עובדת סוציאלית מבית החולים. על בסיס המסמכים מאיכילוב ובהיעדר ייפוי כוח מתמשך אצל האפוטרופוס הכללי, נעתר בית המשפט לבקשה הבהולה ומינה את המבקש יחזקאל שיק, זמנית, לאפוטרופוס לגוף בלבד, לשם טיפול רפואי דחוף ומציל חיים בשמואל דהרי".
תגובת משרד הבריאות בשם המכון הפתולוגי: "העבודה על חוות הדעת הסתיימה, ובימים הקרובים היא תימסר לבית המשפט".
תגובת דוד כהן: "שכרתי את הדירה בהסכם שכירות כדין. אין לי שום קשר לאירועים המועלים בכתבה, עוכבתי לחקירה במשטרה מבלי שאדע במה מדובר, ולאחר שהצגתי הסכם שכירות כדין שוחררתי".
משפחתו וילדיו של חזי שיק בחרו שלא להגיב