פרשת NSO: מהדוח של ועדת מררי, שבדקה את הכניסה לטלפונים, שמתפרסם היום (שני) עולה כי לא נשאב מידע מבלי שהוצא צו, אך היו חריגות ממסגרת הצו שהוצא. לפי הדוח, לא נעשה שימוש במידע שהופק מעבר למגבלות הצו. מדובר במידע שהופק באופן אוטומטי, ולכן יש צורך בהתאמות טכנולוגיות נוספות.
צוות מררי הוסיף כי בכפוף לשינויים טכנולוגיים נדרשים, יש לאפשר למשטרת ישראל לחדש את השימוש במערכות. היועצת המשפטית לממשלה סברה כי החוק הקיים מאפשר להשתמש בכלים הללו, זאת אף שמשפטנים רבים אחרים חושבים שמדובר בפרשנות מרחיקת לכת. יחד עם זאת, היועצת ציינה כי נכון לבצע שינויי חקיקה.
הדוח כולל חלק גלוי המתאר את תהליך הבדיקה וממצאיה, וחלק חסוי הכולל גם שיטות ואמצעי פעולה של רשויות האכיפה והביטחון שסיווגם סודי ביותר, וכן סודות מסחריים של החברות המסחריות הנוגעות בדבר. במקביל למינוי הצוות, הודיע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי יבדוק בין היתר את שימוש גורמי אכיפת החוק במערכת. ממצאי הצוות יועברו אל מבקר המדינה.
במשטרה מצפים כעת מהיועצת המשפטית לממשלה לאפשר להחזיר את השימוש בכלי בהקדם. בכיר במשטרה אומר: "החפרפרת צריכה להסתכל בראי ולחשוב טוב טוב". עם זאת, נראה שבמשטרה לא יודעים מי העביר את המידע. בחמש השנים האחרונות נעשה שימוש בתוכנה בכ-500 תיקים, ומתוכם היו חריגות. בסך הכל ניהלה המשטרה יותר מחצי מיליון תיקי פשע בשנים אלו.
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל קיבלה לידיה את דוח ועדת מררי, שהוא תוצר של בדיקה מעמיקה ביותר שביצע צוות של משרד המשפטים ומומחים טכנולוגיים בראשותה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין עמית מררי. מהדוח עולה באופן ברור כי בניגוד לפרסומי השווא, השימוש ביכולות הטכנולוגיות של משטרת ישראל, היה אך ורק לצורך מניעה ופיענוח של עבירות פשע חמורות, ובכפוף לצווי בית משפט וכי לא נעשתה כל פעילות מכוונת בניגוד לחוק".
"הדוח קובע שמשטרת ישראל פעלה בכל המקרים בכפוף לצווי בית משפט. לא בוצע ריגול אחר אזרחים, לא בוצעו "שאיבות" של מכשירים סלולריים, הטענות כלפי המשטרה בכל הקשור ברשימת האישים שפורסמה, הופרכו. לא הייתה כל העסקה של האקרים, או מומחים בתחום בניגוד לנהלים ולא בוצע שום שימוש בחומרים שהורדו בעקבות הבאג הטכנולוגי במערכת. השוטרים במערך הסייבר לא עשו בהם כל שימוש, ובוודאי שהיחידה החוקרת לא קיבלה אותם ולא הייתה מודעת להם כלל".
"מה שהיו לטענות קשות כלפי התנהלות המשטרה, התבררו כשגויות אך לצערנו הן גרמו לנזק גדול באמון הציבור במשטרה ואנו מחויבים לפעול בכדי להשיבו. הפערים שעולים בדו"ח יקבלו התייחסות מלאה על ידי צוות שהורה המפכ"ל להקים בראשות סגן ראש אח"מ, בכדי ליישם את המלצות הדו"ח, ובכדי לבצע את ההתאמות הנדרשות להחזרת השימוש ביכולות הטכנולוגיות למאבק בפשיעה כפי שמסקנות הדו"ח מתירות – החזרת היכולות הטכנולוגיות למשטרת ישראל. אנו רואים בכך הוכחה לכך שמשטרת ישראל פעלה ביושרה, בהתאם לנהלים ולפיקוח קפדני כשלנגד עינינו המאבק בפשיעה ובעבריינים ושמירה על ביטחונו של הציבור".
הודעת צוות מררי:
צוות הבדיקה בעניין האזנות סתר בתקשורת בין מחשבים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הגב' עמית מררי, מצא כי בכל המערכות הטכנולוגיות להאזנה לתקשורת בין מחשבים שבידי משטרת ישראל שנבדקו, לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל פועלת להדביק טלפונים ניידים בלא צו שיפוטי המתיר לעשות כן. בכלל זה, לא נמצאה אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל ביצעה חדירה בלא צו שיפוטי לטלפונים הניידים של אלה אשר שמותיהם פורסמו בתקשורת, באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, כפי שנטען.
עם זאת, צוות הבדיקה מצא ליקויים בעבודת משטרת ישראל ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר. מדו"ח צוות הבדיקה עולה, כי לאורך השנים לא יוחסה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים. נמצא, כי התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה, על אף שהמערכת הופעלה לאחר קבלת צווים שיפוטיים. זאת, משום שהמערכות לא הותאמו מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה. הגם שלפי נהלי המשטרה אין לעשות שימוש בחומרים אסורים אלה, יש בעצם קבלתם חריגה מסמכות.
ראש הצוות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), עמית מררי: "צוות הבדיקה הוקם נוכח טענות חמורות שפורסמו בתקשורת ביחס לעבודת משטרת ישראל אשר נגעו בליבת שלטון החוק במדינה דמוקרטית, והיה בהן כדי לערער את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ואת תחושת הפגיעה בזכויות יסוד של כל אדם במדינה. לאחר בדיקה יסודית של מכלול הטענות שפורסמו בנושא, ונושאים נוספים אשר התעוררו אגב הבדיקה, אנו מפרסמים היום את ממצאי הדוח לפיהם לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שהמשטרה פועלת להדביק טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי. יחד עם זאת, הצוות מצא כי במקרים בהם ניתן צו שיפוטי, במסגרת האזנות הסתר מסוג זה, התקבל בהיקף נרחב של מקרים במשטרת ישראל מידע שלא על פי הסמכויות הנתונות לה על פי דין. הגם שבבדיקה מדגמית ובבירור שנערך עם אנשי המקצוע במשטרת ישראל לא עלה כי המידע הזה הופק בפועל או נעשה בו שימוש, יש בקבלת המידע העודף משום חריגה מסמכות".
"כן נמצאו ליקויים נוספים אשר הצוות ממליץ לפעול לתיקונם בעתיד הקרוב. הדו"ח מפרט שורה של נושאים המחייבים שיפור והסדרה בסוגיות הנוגעות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, במטרה להבטיח כי הפעלת כלים טכנולוגים מתקדמים תהיה בגבולות הסמכות על פי חוק האזנת סתר. לאחר שבחנו את ההיבטים הטכנולוגיים ואת תכלית האזנות הסתר לשם המאבק בפשיעה, ובשים לב לעמדה המשפטית לפיה ניתן לעשות שימוש במערכות לצורך האזנת סתר, שוכנענו, כל חברי צוות הבדיקה, כי בכפוף לכך שיבוצעו השינויים הטכנולוגיים הנדרשים שינטרלו כל אפשרות לקבלת מידע שלא כדין וכן יבוצעו התאמות נוספות – טכנולוגיות ואחרות - כמפורט בדו"ח במטרה להבטיח זאת, יש מקום לאפשר למשטרת ישראל לחדש את השימוש במערכות. יש לקוות כי ממצאי הדו"ח והמלצותיו יהוו אבן דרך ויסייעו בידי משטרת ישראל להמשיך לבצע את עבודתה החשובה בשמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי, במסגרת הסמכויות והכלים אשר ברשותה, תוך הקפדה מוגברת על זכויותיו של הפרט".
תמצית הממצאים וההמלצות:
(1) לא נמצאה אינדיקציה להדבקת טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי
מבדיקת הצוות ביחס לכלל המספרים שקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של מערכת "סייפן", נמצא כי אין כל אינדיקציה לנכונות הטענות לפיהן הודבקו טלפונים ללא צו. יחד עם זאת, נמצאו מקרים בודדים בהם הצו השיפוטי שניתן לא תאם את פעולת ההאזנה אשר ביצעה משטרת ישראל ביחס לאותו גורם. אולם במקרים אלה ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא התקבלו תוצרים. יודגש, כי בדיקה זו התבססה על נתונים שחברת NSO שלפה מליבת מערכת סייפן, ואשר כפי שנמסר מהחברה אינם ניתנים לשינוי או למחיקה, והם נתונים מלאים של כל הדבקה שבוצעה באמצעות המערכת לאורך כל שנות פעילותה במשטרה. צוות הבדיקה הרחיב את בדיקתו למערכות נוספות שבידי המשטרה שלהן יכולת להאזנה לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים, וגם בעניינן לא נמצאה אינדיקציה להדבקה ללא צו. בכלל זה נשלפו נתונים גם מבסיס הנתונים של מערכת נוספת שבידי משטרת ישראל שבפיתוח חברה פרטית, שגם הוא כפי שנמסר מהחברה אינו ניתן לשינוי או למחיקה. גם לגבי מערכת זו לא נמצאה כל אינדיקציה כאמור.
(2) איסוף מידע עודף
הצוות מצא כי המערכת שבידי משטרת ישראל מאפשרת לקבל סוגי תוצרים מסוימים שאין למשטרת ישראל סמכות לקבלם לפי חוק האזנת סתר. כך למשל, ניתן לקבל מידע אשר נמצא על מכשיר היעד ונוצר קודם למועד תחילת ההאזנה ואף קודם למועד צו בית המשפט. נוסף על כך, למערכת יכולת לקבל מידע שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים כגון, פרטי יומן, רשימת האפליקציות, אנשי קשר ופתקים השמורים במכשיר. הצוות סבור, כי המשמעות של הכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף, המהווה נקודת מפנה מבחינת עולם האזנות הסתר, לא הובנה לאשורה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל. לאורך השנים לא יוחסה מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת ולעצם כניסת חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל מחשבי המשטרה, ולנגישותם של החומרים שהתקבלו במערכות המשטרה. זאת, אף אם למשטרת ישראל לא הייתה כוונה לעשות שימוש בפועל במידע העודף שהתקבל, ואף שהיא עיגנה בנהליה איסור לעשות שימוש במידע עודף כאמור. לעמדת הצוות, לא היה די בהסדרה בנהלים, והיה צורך לבצע ניוון טכנולוגי של היכולות העודפות. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, הפרקליטות בודקת תיקים פליליים שבהם נעשה שימוש במערכת לגבי תיקים תלויים ועומדים, ובכלל זאת תיקים בהם הוגש כתב אישום ונעשתה פניה ע"י ההגנה, על מנת לבחון האם התוצרים הופקו והועברו ליחידה החוקרת.
(3) היעדר ליווי משפטי והליכי אישור מספקים
במהלך כל שנות הפעלתה של המערכת לא התקיים במשטרה הליך סדור הכולל את שיתוף מלוא המידע הדרוש לשם קבלת החלטות ביחס להפעלת המערכת כדין, בין גורמי הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל לבין הגורמים הטכנולוגיים. נוכח היעדרו של הליך סדור בנוגע למשמעות יכולותיה של המערכת, כמו גם קשיים בשיתוף המידע, הצוות מצא כי נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות, טרם הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן. יש להבטיח כי כלל המגבלות הנדרשות מבחינה משפטית מתקיימות טרם הפעלת המערכות.
(4) אישור הייעוץ המשפטי לממשלה לשימוש בטכנולוגיות מסוג חדש
לאורך השנים היה ידוע למשרד המשפטים שקיימת מערכת להאזנת סתר בשם "סייפן", המבצעת האזנת סתר ע"י חדירה למכשיר קצה. עם זאת, לא היה ידוע כי היכולות הטכנולוגיות של המערכת חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר. יכולות חריגות אלה לא הובאו לידיעת משרד המשפטים, ועל כן לא התקיים דיון עקרוני בנושא. על המשטרה להביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין. זאת, טרם רכישתן או פיתוחן, ובוודאי טרם הפעלתן.
(5) הבנייה של מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים
קיימת חשיבות לפעולת שני מנגנוני פיקוח על מערכות להאזנת סתר. הראשון הוא מנגנון פיקוח תהליכי, לפיו תבחן המשטרה באופן עיתי ושיטתי האם הפעלת האמצעי להאזנת הסתר והשימוש בתוצרים הם בהתאם להוראות החוק, צו בית המשפט והנהלים. השני הוא מנגנון פיקוח טכנולוגי, ולפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי, אשר ניתן יהיה להפיק ממנו מידע לצורך בקרה ומעקב בקלות, ביחס לכל אחד משלבי תהליך ההאזנה.
(6) בחינה מחדש של מבנה הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל
הצוות סבור כי חלק מהליקויים הם תוצאה של היעדר כפיפות ישירה של היועצים המשפטיים בחטיבות השונות במשטרה, אל היועץ המשפטי למשטרה. הצוות סבור, כי כפיפות ישירה נדרשת על מנת לבסס ייעוץ משפטי עצמאי בעל ראיית רוחב ביחס לכלל הנעשה במשטרת ישראל. הצוות ממליץ כי נושא זה ייבחן על רבדיו השונים בעבודת מטה שתיערך בהקדם.
(7) העמקת המומחיות הטכנולוגית במשרד המשפטים
נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי של גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים.
(8) תנאים לשימוש במערכות שבידי משטרת ישראל
צוות הבדיקה סבור, כי ניתן לאפשר למשטרת ישראל להפעיל את המערכת המשטרתית המאפשרת האזנה לתקשורת בין מחשבים, בכפוף לניטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה. צוות הבדיקה ממליץ כי המשטרה תהיה רשאית לשוב ולעשות שימוש במערכות האמורות, אך זאת רק בהתקיים מספר מנגנונים שיבטיחו שימוש התואם את גבולות הסמכות הנתונות לה, ובכלל זה, בין היתר:
(א) יש לוודא כי יבוצעו כל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות בכלל המערכות שבידי משטרת ישראל, על מנת להבטיח כי אלו מבצעות אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק.
(ב) יש להבטיח כי השימוש במערכות ייעשה תוך נקיטת זהירות מיוחדת ובכפוף לקיומם של נהלים ברורים אשר יאושרו ע"י הייעוץ המשפטי למשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה, תוך אפשרות אפקטיבית לפעולות פיקוח אפקטיבית המבוססת על דו"חות שיופקו מבסיס הנתונים, שאינו ניתן לשינוי או מחיקה.
(ג) במסגרת גיבוש נהלים אלו, יש לבחון הטלת מגבלות או תנאים מיוחדים להגשת בקשות להאזנת סתר לגבי יכולות מסוימות.
(9) תיקוני חקיקה
החוק הקיים מקנה סמכות להפעלת המערכת הטכנולוגית לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, בהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, על פי הממצאים וחוות הדעת המתוארים בדו"ח. יחד עם זאת, נכון כי סוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי יוסדרו בחקיקה, ובכלל זה יוסדרו בבירור גבולות הסמכות, וזאת בשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות במקרים אלו.