"אנחנו בדרך להיות קולומביה": תופעת סחיטת דמי החסות היא לא עניין חדש והפכה למקור להלבנת הון בהיקפים אדירים. עשרות אלפי מקרים בשנה, רובם כלל לא מדווחים לרשויות, מובילים בעלי עסקים לשלם לעבריינים עוד לפני שאיימו עליהם - מהפחד. צפו בפרק הראשון בפרויקט המיוחד שפרסמנו אמש (ראשון) ב"מהדורה המרכזית".
אברהם (שם בדוי) ניהל בעשור האחרון מאות מיזמי בנייה בנגב. הוא מספר שבכל פרויקט הייתה תמיד דרישה אחת – לקחת שומר בתשלום של אלפי שקלים בחודש לכל אורך תקופת הבנייה. "בכל אתר בנייה, בכל מקום ואזור בדרום, השטחים נמצאים תחת חסות של שמירה", סיפר אברהם. "כל הציבור בולע את זה, נושך את השפתיים ומשלם את זה, כי אין לו מה לעשות, הוא רוצה לגמור לבנות את הבית. אז הוא אומר עשרה חודשים, משלם עוד 30 אלף שקל, אבל מה לעשות, חי עם זה".
"הוא בא אליך ואומר לך מי הדייר פה, מי משלם לי, מי לא משלם לי, אתה הקבלן, הדייר, איך זה מתחלק. כלומר, הוא מראש בא בגישה ש'אתה צריך להתחיל לשלם לי'. הוא בא מראש 'אני השומר פה'. אז הוא לא קורא לילד פרוטקשן, הוא קורא לו אבטחה, שמירה, איך שהוא רוצה", הוסיף אברהם. למרות שגם הוא משלם פרוטקשן, הוא מעדיף שלא להיחשף. "בוודאי שאני חושש. אני חושש לשלומי, לאתרים שלי, לעבודה שלי, אני חושש להכל. ולצערי זה לא נגמר".
תשלומי הפרוטקשן משתנים ממקום למקום, אבל הם תמיד לפי מה שקובע השומר בשטח. ללא משא ומתן, וגם זה לא מבטיח שהבנייה תעבור ללא בעיות. "אין מקום שלא בניתי בו ולא גנבו לי ולא שברו לי ולא לקחו לי. הלכתי עם סרטונים למשטרה והבאתי להם עובדות, והבאתי להם מספרים של רכבים והראיתי להם ממש הכול, ובסוף סגרו את התיק עם דבר אחד, תשובה הכי פשוטה והכי קלה. 'אין עניין לציבור', חד וחלק. זו התשובה שתמיד הייתי מקבל מהם. אין עניין לציבור, בזה זה נגמר".
אברהם לקח אותנו לאחד הבתים בשכונה בבאר שבע כדי להראות נזק שגילה באותו הבוקר. "תסתכל פה על חוטי החשמל להבין איזה נזק עצום נעשה פה לקבלן החשמל. הגיע לפה מישהו עם מספריים, חמש דקות שחתך... הגיע לפה מישהו עם קטר, לא מספריים, מספריים לא חותך כזה דבר, עם קטר, מבין עניין, יודע מה הוא הולך לעשות, איזה נזק הוא הולך לעשות לקבלן כדי ש... או לסמן לו, או להגיד לו תשמע, משהו לא היה בסדר בתשלום או כן היה בתשלום, או איזה מישהו אחר שרב עם השומר כי הוא לקח לו יותר מדי בתים".
גבייה של דמי החסות היא כיום עסק מסודר שמוכר במס הכנסה עם חשבונית. העבריינים פותחים חברות שמתעסקות בשמירה לכאורה, ונותנים לקבלנים הצעה שאי אפשר לסרב לה - להעסיק אותם בכל אתר בנייה.
כל מושגי הפרוטקשן וסחיטת דמי חסות, הם בסופו של דבר חלק ממשוואה אחת מאוד פשוטה: עסק שמתנהל ועבריינים שקיימים בצד השני. הם רוצים שבעל העסק ישלם להם כסף תמורת חסות על זה שהוא מתקיים, ותמורת חסות על זה שהם ייתנו לו סוג של "שמירה" שהיא שמירה בעין, כי היא לא קיימת. הם מייצרים לו נזק, ואותו נזק גורם לו מוטיבציה לבוא ולפנות אליהם, הוא פונה וכך מתחילה "השמירה".
בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על היבטי המשילות בנגב. הוא מצא התנהלות לקויה מול הרשויות הבדואיות, היעדר תשתיות קריטיות, אי סדרים כספיים ומאות פגיעות לאורך השנים במתקנים של מקורות וחברת החשמל. לצד אלפי פניות של תושבים למשטרה על אירועי ירי, בריונות בכביש וזריקות אבנים, לאורך חמש שנים נפתחו בדרום רק 264 תיקים על סחיטת דמי חסות.
ואם חשבנו שהדרום הפך לחצר האחורית של המדינה ותופעת הפרוטקשן שולטת רק שם, לצערנו יש לנו חדשות רעות. גם במרכז תל אביב וגם בגוש דן, בכל מקום, אין היום פרויקט או עסק שהוא לא חווה את הדרישות של השמירה, פרוטקשן, את ההשתלטות, את הניסיון לחדור לשוק.
צביקה דוד, קבלן ותיק, מעל 30 שנה בתחום וכבר ראה הכול. לחברה שלו יש עשרות כלים כבדים והיא מנהלת פרויקטים במאות מיליוני שקלים מדי שנה. ולמרות זאת, הוא לא פחד להתראיין בפנים גלויות. ממרומי הבניין שהוא מסיים לבנות עכשיו במרכז תל אביב, הוא מסתכל במבט מפוקח על המצב בכל המדינה וגם פחות חושש להציג את האמת. "בדרך כלל זה נע סביב ה-10 אלף, 12 אלף שקל למשרת שמירה, בין אם הוא שומר ובין אם לא, בין אם הוא נמצא ובין אם לא, אתה תשלם את השמירה, ועדיף לכל קבלן לעשות את זה".
"כל עלות שהקבלן סופג בסופו של דבר הוא צריך להשית אותה על הקונה אחרת הוא לא יכול להיות הגורם המממן של כל העלויות האלה", הוסיף דוד. "הוא חוצה מגזרים, אבל הוא, המסה הקריטית שלו היא באזור של המגזר הלא יהודי. זה לא יהודי, אני לא אומר את זה סתם. דגש על ערבי, אבל לא רק. אני חושב שזה כבר מזמן לא מגזר כזה או אחר, זה חוצה מגזרים, זה הפך להיות ענף כלכלי, זה הפך להיות מקור להלבנת הון בהיקפים אדירים בגלל המחזורים האדירים שיש בענף. הייתי אומר שזאת בעיה ברמת המדינה".
וגם בצפון ארגוני הפשיעה מגיעים לכל אתר בנייה ודורשים את הנתח שלהם. מי שלא משלם - נפגע. "ברמה האישית שרפו לי כלים בצפון, בחיפה, "בגלל מלחמה בין חברות השמירה. גנבו לי מערכות כדי לקבל ממני כסף. צריך לעשות פה פעולות, ופעולות נחרצות ומהירות כי אחרת אנחנו נגיע למקום שיהיה לנו קשה מאוד לצאת ממנו".
בשנה האחרונה החלו להיבנות כ-70 אלף דירות בישראל. המחזור הכלכלי של הקבלנים אסטרונומי ונושק ל-90 מיליארד שקל. לכן, כמעט כל אתרי הבנייה נמצאים על הכוונת של העבריינים. אבל ארגוני הפשיעה כבר לא מסתפקים בשמירה בלבד. הם נכנסים לכסף הגדול באמת - עבודות העפר והתשתיות, שם החוזים נסגרים במיליונים.
"הבעיה שלנו היא הרבה יותר גדולה, הבעיה שלנו זו לא השמירה על אתר כזה או אחר, הבעיה שלנו היא מכרזים, שהולכים ונשלטים על ידי גורמים פליליים. ואת זה חשוב מאוד לציין. כל מי שבמדינת ישראל קשור לבנייה, אם זה משרד השיכון וחברת החשמל והקבלן בשטח וזה שקונה את הדירה, כולנו ביחד מממנים ומעבירים כסף לארגוני פשיעה? חד-משמעית. חד-משמעית. אני חושב שאנחנו בדקה התשעים. יש כאן בעיה.
"המערכת כולה היא צריכה להיות אחידה בהבנה ובעוצמות ובאמת כתף אל כתף כדי למנוע את הדבר הזה כי אחרת אנחנו בדרך להיות קולומביה. מחר במדינה בפרוטקשן. חוסר משילות מטורף. החקלאים תחת סחיטה ואיומים. אל תפריע לאנשים, הם לא יפריעו לך. ולמה גם כשיש הקלטות וצילומים, שום דבר לא נעשה? החקלאי נותר לבד בשטח".