הבדיקה שנערכת בימים אלה במשרד המשפטים החלה בשל סערת NSO, אך היא עוסקת גם בנושאים נוספים. בימים האחרונים החלו לברר במשרד המשפטים, בין היתר, באיזו סמכות המשטרה אוספת על חשודים מידע השמור בענן אצל ענקיות הטכנולוגיה - כמו למשל מיילים, תמונות, קבצים ועוד.
- סערת NSO: מתי מותר לשאוב לנו מידע מהנייד?
- היועמ"ש פותח בבדיקת פרשת NSO
- המשטרה השתמשה בשירותי NSO כדי לפרוץ לטלפונים של אזרחים
השימוש בענן הופך לנפוץ יותר ויותר. רבים מגבים את תוכן הטלפון שלהם באמצעות שירותי הענן. קבצים ב"גוגל דרייב" נשמרים אף הם בצורה זו, כך גם תמונות שנשמרות ב"גוגל תמונות". על כל אלה המשטרה יכולה לשים את ידה, דרך ענקיות הטכנולוגיה, בלי שהחשוד יודע על כך או יכול להתנגד.
באופן דומה, המשטרה יכולה לגשת למיילים ולהתכתבויות, כל עוד לא מדובר בתוכנה שבה ההודעות מוצפנות מקצה לקצה כמו ב"ווטסאפ" או ב"טלגרם".
מדובר בפגיעה דרמטית בפרטיות שאין לה אף תיקוף חוקי. להבדיל מהאזנות סתר, שבהן, על פי חוק, המשטרה יכולה להאזין רק לשיחות שנעשו מהוצאת הצו והלאה, במקרה הנוכחי ניתן לראות גם התכתבויות וקבצים מהעבר.
בדיון שהתקיים השבוע בוועדת החוקה של הכנסת, התברר שהסעיף בחוק שעליו מסתמכת המשטרה כדי לעשות זאת, הוא סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי. אולם, מדובר בסעיף שתכליתו נוגעת בכלל לחפצים או מסמכים פיזיים שאינם נמצאים ברשות החשוד. זהו סעיף ישן שחוקק בזמנים שבהם "עננים" היו בשמיים בלבד.
"לא ניתן להשלים עם שטחים אפורים"
חבר הכנסת גלעד קריב, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, הופתע מתשובת המשטרה בדיון והפנה שאלות לנציגי המשטרה ומשרד המשפטים. בעקבות כך החלו במשרד המשפטים בבדיקת הנושא.
חה"כ קריב אמר במענה לפניית N12: "המאבק החשוב בפשיעה יכול להתנהל רק בד' אמותיו של החוק ובמסגרת תהליכים ברורים ומובנים של פיקוח שיפוטי. בעניין הזה לא ניתן להשלים עם שטחים אפורים".
"בנושא המורכב הזה לא יכולה להיות פרשנות יצירתית, ובוודאי לא ניתן להסכים לפערים בין פרשנות המשטרה לבין פרשנות משרד המשפטים", הוסיף חה"כ קריב. "הנושא לא קשור לתוכנות מעקב מורכבות, אלא להגדרות הסמכות הבסיסיות של המשטרה. ועדת החוקה תקיים דיון נוסף בשבוע הבא, ועד אז אנחנו מצפים לקבל תשובות מהמשטרה".
בעיה נוספת היא שבניגוד להאזנות סתר, המשטרה לא מחויבת להעביר נתונים בנושא ליועץ המשפטי לממשלה. חברת גוגל, מנגד, דווקא נוהגת בשקיפות ומפרסמת מדי שנה את מספר המקרים שבהם העבירה מידע לרשויות. הנתונים בישראל מצביעים על עלייה עקבית וחדה בשנים האחרונות.
כך למשל, ב-2020 העבירה גוגל מידע על קרוב ל-1,000 משתמשים. ב-2015, לעומת זאת, העבירה גוגל מידע על כ-200 משתמשים בלבד - זינוק דרמטי של פי 5 משתמשים בתוך 5 שנים בלבד.
סגן ראש אגף החקירות והמודיעין, תת-ניצב יואב תלם, טען בדיון: "אם מתקיים אצלי חשד לביצוע עבירה, אני נדרש לגשת למשרד כדי לאסוף שם את הקלסרים. אני פונה לבית המשפט ומבקש צו להמצאת מסמכים שיונח אצל אותו משרד שיעביר לי את אותם מסמכים לצורך ביצוע תפקידי. אין היום כמעט קלסרים, יש תיקיות ממוחשבות, יש מיילים, לכן החומרים האלו - כמוהם כקלסרים. לכן אנחנו ניגשים עם צו להמצאת מסמכים".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בהתאם לפרסום החלטת היועמ"ש בדבר מינוי צוות הבדיקה והממצאים שעולים, משטרת ישראל תשתף פעולה באופן מלא ובשקיפות לכל בדיקה שתידרש על ידי הצוות שמונה, מטבע הדברים לא נפרט מעבר לכך".