ניר חפץ, עד המדינה במשפט נתניהו, סיים הבוקר (שני) את עדותו בתיק 4000. הוא סיפר בבכי לשופטים על הקושי בהחלטה לחתום על הסכם עד המדינה, והמשיך בעדותו על טיב היחסים בין משפחת נתניהו לאתר "וואלה". הוא התחיל את העדות בתיק 2000 - כאשר נוני מוזס יושב באולם, במרחק 4-3 מטרים מדוכן העדות.

התובע מהפרקליטות עו"ד אמיר טבנקין ביקש לחדד כי ההחלטה של חפץ לחתום על הסכם עד מדינה לא נבעה ממצוקה בעקבות התנאים בכלא או תרגיל החקירה המפורסם - שנתון תחת צו איסור פרסום - שעשו לו. חפץ מאשר: בשבוע הראשון למעצר הוא לא קיבל את ההחלטה, משום שלווה על-ידי עורך דין שהתנגד לזה והוא עשה את מה שהוא אמר לו "כמו רובוט", ואילו בשבוע שלאחר מכן במעצר הוא כבר התחזק וקבל את ההחלטה הזו בעצמו. "ידעתי שפרטי תרגיל החקירה שעשו לי בכל מקרה יפורסמו, גם אם אחתום על הסכם עד המדינה וגם אם לא", אמר חפץ.

סיקור נרחב ב-N12:

בתחילת הדיון עו"ד טבנקין שאל את חפץ עד כמה המיקום שניתן לכתבה בוואלה על ביקור נתניהו ורעייתו בחטיבה המרחבית עציון הוא חריג. עד המדינה השיב: "זה מיוחד בנוף התקשורת המקומית. בוואלה זה היה בשגרה שכמעט תמיד מה שהעברתי הופיע בהומפייג' במיקום בולט. זו הייתה דרישה של נתניהו שנענתה תמיד. עד לקיץ 2015 הכול עבר דרך בנימין נתניהו. לאחר מכן הייתה לי אוטונומיה בתחום מסוים, וזה אייטם שנפל בתחום הזה".

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

חפץ ביקש לחדד למה האירוע הזה חריג: "לכאורה מספר התמונות לא משנה, אבל ברגע שמכניסים 8-6 תמונות על אותו אדם זה נתפס כניסיון לרצות את בעל השררה. לכן זה לא פשוט מצד אילן ישועה להכניס את זה, והוא רצה לסגור את זה מראש ושזה לא יבוא לאחר מכן וייראה תחת לחץ".

התובע הציג מסמך שחפץ שלח לישועה עקב פניות של כלי התקשורת לתגובה על חשדות נגד שרה נתניהו: "אין כלום כי לא היה כלום", ושאל אם הוא יכול לומר אם לנתניהו הייתה מעורבות בניסוח התגובות. חפץ: "חד-משמעית כן. גם יוסי כהן, גם שרה הייתה בתמונה. הניסוח הוא של נתניהו, נקודה. הוא המנהל היחיד של האירוע ברמה של כל פרט".

ניר חפץ, יועץ התקשורת של נתניהו
ניר חפץ בהארכת מעצרו ב-2018|צילום:

התובע הקריא את תמלילי החקירה של שרה נתניהו במשטרה ושאל אם ההחלטה לעכב את הפרסום הייתה שגרתית. חפץ השיב: "זה היה רק בוואלה. אם יש לזה חריגים - הם לא מעידים על הכלל. אתר וואלה הלך רחוק יותר, כולל ישראל היום וערוץ 20 אפילו".

החתימה על הסכם עד המדינה

חפץ נשאל גם מה היו השיקולים שהובילו אותו לחתום על הסכם עד מדינה, והשיב: "מספר שיקולים. הייתי עצור 15 ימים, התנאים היו קשים מאד והופעלו עליי לחצים. אני החלטתי ש'הרופא' בניתוח שלי הוא עורך דין ואני אעשה כל דבר שהוא יגיד. ככה לפחות בשבוע הראשון. לקראת סיומן של 15 הימים כשהלחץ קצת ירד הרגשתי שאני כשיר שוב לקבל החלטות בעצמי התחלתי לחשוב על האפשרות הזו".

מאחר שסנגורו דאז עו"ד קוסטליץ אמר לו שהוא "לא מייצג עדי מדינה", הוא ביקש רשות להתייעץ עם עו"ד אחר. "נפגשתי עם עו"ד אלי זוהר, והסברתי איך אני רואה את המצב שלי", העיד חפץ. חשבתי אז ואני חושב גם היום - שהבעיה היחידה שלי היא 'פגישת השיבוש' ולא ראיתי את עצמי כמי שחשוד בשוחד. אלי זוהר אמר שתוך יומיים שלושה אני אשוחרר, לא לעשות מו"מ. ללכת הביתה, להתחזק קצת. 'גם עוד חודש הם ירצו אותך כעד מדינה' - והמליץ המליץ על עו"ד אילן סופר שעובד במשרדו".

חפץ המשיך: "אילן הגיע ביום שישי בבוקר והיה בדעה אחרת. הוא חשב שיש מומנטום וכדאי לי להיכנס למו"מ של עד מדינה. ואז ירון קוסטליץ ואילן סופר דברו עם בני משפחתי". בשלב זה חפץ התקשה בדיבור, התכופף, התיישב והפסיק את עדותו. חפץ קם, מסביר לשופטים בבכי: "הקטע של המשפחה..." - והדיון יצא להפסקה קצרה.

הטריד אותי שאם אלוביץ' יחתום גם הוא על הסכם עד מדינה כדי להציל את אשתו - אני מאבד שליטה על גורלי

ניר חפץ

"עורכי הדין שלי אמרו לי את עמדתם ואת עמדת משפחתי", אמר חפץ כשהתחדש הדיון, "המשפחה השאירה את זה לשיקול דעתי פחות או יותר. זה היה תהליך קשה. הבן שלי עד היום מתנגד למהלך של חתימת הסכם עד המדינה. עד היום המשפחה שלי עוברת תופת".

חפץ המשיך להסביר כיצד החליט לחתום על ההסכם: "ביום שלפני השחרור שלי הרגשתי מספיק כדי לקבל החלטה. לקחתי בחשבון שפילבר חתם על הסכם, והטריד אותי שאם אלוביץ' יחתום גם הוא כדי להציל את אשתו - אני מאבד שליטה על גורלי. הוטרדתי גם מזה שהמשטרה הראתה לי קלטת עם קטע מחקירתו של אלוביץ' שבו הוא מאשר את העובדות העיקריות באותה פגישת שיבוש. הייתה לי גם תחושה שאני נמצא בזמן ארוך במעצר כי ראש הממשלה, שמבחינתי נמצא שם בשבילו, לא מוכן לבוא להיחקר".

משפט נתניהו: שאול אלוביץ' בבית המשפט (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
שאול אלוביץ' בבית המשפט בחודש מאי|צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

חפץ מבהיר שכאשר חתם על הסכם עד המדינה הוא כבר לא היה במעצר, ולכן לא היה נתון להשפעת התנאים הקשים בו. התובע שאל אותו אם חתם בשל החשש מפני חשיפה של פרטים אישיים. חפץ השיב שהיו לחצים פיזיים ואחרים שהלכו והתגברו למימדים מפלצתיים, אך שהשיקולים שלו היו רציונליים. "אין לי ספק שההצטברות של הלחצים האלה השפיעו על התשישות, אבל אם אתה שואל לתרגיל חקירה שעשו לי - הוא לא השפיע. ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהתרגיל יהיה בתקשורת גם אם אחתום על הסכם וגם אם לא".

מוקדם יותר חפץ סיפר על קידום אינטנסיבי של ערוץ חדשות פרטי ידידותי , "פוקס ניוז הישראלי", שנתניהו קידם ברמה אישית ו"עד רמת האות", כולל מצגת מפורטת שהכין נתניהו עם חפץ. התקיימו פגישות עם רופרט מרדוק (הבעלים של פוקס) ועם המשקיע לארי אליסון שכבר הביע נכונות להשקיע. בשלב מסוים הוסב החזון מערוץ טלוויזיה לאתר אינטרנט. בבניית הרעיון השתתפו עו"ד עמית חדד והעיתונאי שהיה אמור לעמוד בראש מערכת החדשות הוא עקיבא ביגמן, כיום "ראש דסק תחקירים" בערוץ 14, שלטעמו של חפץ היה צעיר מדי וחסר ניסיון.

תיק 2000: מרמה והפרת אמונים

נזכיר כי תיק 2000 הוא תיק השיחות המוקלטות בין נתניהו לנוני מוזס. חפץ היה בכיר ב"ידיעות אחרונות", עורך 7 ימים שהיה מקורב מאוד למוזס. בידיעת מוזס, הוא עבר להיות דוברו של נתניהו וראש מערך הדוברות ההסברה הלאומי. על רקע היכרותו של חפץ עם מוזס, הוא ידע כמה ההפצה של "ישראל היום" בעייתית ל"ידיעות אחרונות" והוא ידע איזה חשיבות ביבי מייחס ל"ידיעות אחרונות". בעדותו, חפץ הסביר מי זה נוני מוזס עבור נתניהו, וכמה ישראל היום קטלני לידיעות.

נתניהו עם ניר חפץ (צילום: פלאש 90 Yossi Zamir)
ביבי נתניהו וניר חפץ בימי עבודתם המשותפת|צילום: פלאש 90 Yossi Zamir

התובע ד"ר אלון גילדין ביקש מחפץ שיספר על התפקידים אותם הוא מילא במסגרת עבודתו ב"ידיעות אחרונות", וביקש ממנו להרחיב על הממשק שלו עם נוני מוזס, מו"ל העיתון. "הייתה לי מידה רבה של חופש פעולה ממוזס", העיד חפץ. "כמעט חופש מוחלט, אולי הכי גדול שחוויתי. הייתי שומע ממנו לעיתים נדירות מאוד".

חפץ הגדיר את נוני מוזס כמו"ל דומיננטי, מעורב מאוד בעיתון. חפץ היה בקשרי עבודה אדוקים איתו, והתייעץ איתו, בין היתר, לפני פרסום ראיון עם נתניהו במוסף "7 ימים" אותו ערך. זה היה מתבקש לטענתו, בגלל שמדובר באירוע יוצא דופן במוסף הזה. בנוסף, תיאר אווירה בעיתון "ידיעות אחרונות" של איבה כלפי נתניהו, בקרב עיתונאים רבים, וכן מצדו של מוזס מצד אחד ומצד נתניהו מצד שני. מספר שהיה חריג בנוף כמי שהייתה לו אמפתיה לנתניהו ובכל זאת זה לא פגע בקידום שלו.

חפץ העיד כי התרשם שבעת תקופת בחירות 2009 הייתה מעין הפוגה במלחמה בין המערכת לבין בנימין נתניהו, אך לא ידע לנעוץ זאת במקרים ספציפיים. באפריל 2009, עם השבעת ממשלת נתניהו, קיבל חפץ הצעה לעבוד כראש מערכת ההסברה הלאומי, יועץ התקשורת של ראש הממשלה וראש אגף התקשורת. "היו לי פגישות בבלפור ובקיסריה. בבלפור עם רהב ובקיסריה גם עם רעייתו", סיפר. "אני מעריך שהמינוי הזה לא היה מאושר אם שרה נתניהו לא הייתה מתרשמת ממני".

נתניהו ופוטין על מצודת זאב, היום (צילום: חדשות)
חפץ העיד שנתניהו העביר דרכו מסר למוזס בפגישה שדאג שתתקיים במרפסת מצודת זאב|צילום: חדשות

חפץ סיפר גם על פגישה במצודת זאב שבה נתניהו העביר דרכו מסר למוזס. שם הוא לקח אותו למרפסת ואמר לו שלא יוכל לשכנע את מו"ל ישראל היום אדלסון להוריד את תפוצת עיתון סוף השבוע שלו ל-50-60 אלף אבל כן יוכל להגביל אותו עד לתפוצה של 80-90 אלף עותקים. חפץ העביר את המסר הזה למוזס ולא קבל ממנו איזו תגובה ובקשה לחזור לנתניהו.

חפץ העיד ששוחח פעמיים עם נתניהו על השיח עם מוזס ואמר לו שככל שיש שיחות עם ידיעות אחרונות/ מוזס, על מספר העותקים של ישראל היום בסוף השבוע - הוא עלול להיקלע לעבירה של דיני הגבלים עסקיים. עו"ד עמית חדד התנגד, בטענה שזה לא מופיע בכתב האישום. השופטת רבקה פרידמן פלדמן מבהירה שזה לא פוסל את זה. השופט משה בר עם אמר שזה עשוי להיות קשור לתוכן של כתב האישום.

מוזס - אויב מספר אחת עלי אדמות

לאחר ההפסקה העיד חפץ כי המשברים התקשורתיים שעסק באופן תדיר יחד עם נתניהו היו סביב נושאים משפחתיים או נושאי טוהר המידות. עוד הוסיף כי ההתייחסות למוזס בבית ראש הממשלה היתה כאילו מדובר באויב מספר אחת עלי אדמות, כולל אויבי ישראל. חפץ אמר שמשפחת נתניהו סברה שמוזס נוהג כך כלפי נתניהו כי הוא חושב שיש לו השפעה על אדלסון: "הבנתי מנתניהו שהוא רוצה שאני אעביר מסרים למוזס, אפילו איומים, שהוא לא מבין עם מי הוא מתעסק כשהוא מדבר על אדלסון".

התובע שאל איך שינויים במערכת היחסים בין מוזס ונתניהו השתקפו בעבודה של חפץ עם נתניהו. חפץ השיב כי  בתקופות שבהן מערכות היחסים היו חוסר אמון היה עיסוק נרחב של נתניהו ושלו כדוברו בפניות מידיעות אחרונות. "לעיתים שעות ארוכות, חצי יממה, ביום, בליל, עיסוק אינטנסיבי ובהיקף גדול. לפעמים זה בקשות לתגובה שעוסקות בסביבת ראש הממשלה ולפעמים זה גם לא מתפרסם. התובע מתעקש: "מה זה אומר 'יחסים מחודדים'. חפץ בתגובה: "בחודש יכול להיות 2-3 מקרים כאלה. והדרמות והסערות לא קורות כשיש אייטם ביקורתי במובן הביטחוני, מדיני, כלכלי. זה תמיד סובב את העניינים שקשורים למשפחת נתניהו או כל מיני איטמים שמעלים סימני שאלה על טוהר המידות".

חפץ המשיך: "באופן חד וחלק ומובהק נתניהו הבהיר שכל מה שקורה זה מוזס. גם היו הרבה פעמים שניסיתי לשכנע אותו שהדברים לא כך, אני מכיר אותם היטב, הוא היה צוחק עליי שאני תמים. הוא היה משוכנע שהכל - לא נושמים שם בלי מוזס - וגם זו העמדה של בני משפחתו וגם כל ההתייחסות כלפי מוזס בבית הזה היא כאילו מדובר באויב מספר אחת עלי אדמות. גם אם אנחנו לוקחים את אויבי ישראל. הרבה פעמים הייתי יוצא מהחדר כדי לא לשמוע את הדברים האלה. אבל זה היה חלק מהאג'נדה".

התובע שאל איך משפחת נתניהו תפסה את המטרה של מוזס, למה הוא עושה את זה? חפץ: "באופן רציף על פני כל התקופה המטרה היא לחסל פוליטית את נתניהו, ככה הם הבינו את זה, ובתוך זה הרבה פעמים השיח שם (ראש הממשלה עם רעייתו, כשאני נוכח וגם אחרים) שיש מתקפות מכוונות עליו כשבידיעות אחרונות רואים אותו אחראי לישראל היום. למשל נתניהו אמר לי כמה פעמים ואולי הרבה פעמים, ואני מצטט, שנוני חושב שהוא יכול לגרום לאדלסון לצמצם את התפוצה של ישראל היום אבל מוזס לא מבין שאדלסון הוא עצמאי. את הדברים האלה אני משוכנע שהוא אמר לי כי הוא חשב שאני מעביר את המידע  הזה למוזס. מעולם לא העברתי למוזס איזה מסר שהוא לא אמר לי וגם לא התבקשתי ממוזס לעשות את זה. אבל אני הבנתי שהוא עושה את זה כדי שאעביר, כמו למשל איומים. 'ארנון מוזס לא מבין שאדלסון עולה עשרות מיליוני דולר ביום, הוא לא מבין עם מי הוא מתעסק'".

חפץ העיד כי בשלב מסוים הייתה אמורה להתפרסם בידיעות אחרונות כתבה של שני עמודים שכללה התבטאויות של יאיר נתניהו ברשתות, "שהיה להם אופי לא פוליטיקלי קורקט במילים עדינות כלפי ערבים. אולי גם כלפי נטיה מינית אני לא זוכר בדיוק". הוא הוסיף כי "היתה התרחשות של מספר ימים של מגה דרמה סביב הכתבה הזו". לדבריו הוא ישב הוא הזמין את מנהל התיכון של יאיר להעיד על אופיו אז וישב עם עורכי הדין של ידיעות "הרבה פעמים". חפץ המשיך ואמר כי בעניינים אישיים מן הסוג הזה נתניהו היה פונה ישירות למוזס ושתמיד היו לכך תוצאות טובות. 
 
התביעה חילקה מסמך לצדדים וחפץ העיד כי מדובר בתרשומות שלו משנת 2011, מיד לאחר שעזב את הלשכה: "עד תחילת עבודתי באיידיבי במרץ 2011 ישבתי והקלדתי תרשומות שהכנתי בשנים שלפני כן, שכולן כולן בערימה של דפים נתלשים, וישבתי על זה והעברתי את זה לקובץ הזה". לדבריו הוא היה כותב אירועים שהתרחשו בזמן אמן או ביום שלמחרת. מאז ועד שהמשטרה איתרה את הכל שכחתי מקיומו. לא מסרתי למשטרה שיש את זה, הם מצאו את זה לבד. אחרי כמה חודשים נזכרתי. רק אחרי שהראו לי את הקובץ הזה מודפס". 
 
"שלושה חודשים אחרי שעברתי ללשכת ראש הממשלה בעקבות חשדנות כלפי הלכתי לידיעות ובקשתי לבדוק אפשרות לחזור אחורה (לחזור מהפיטורים)", העיד חפץ. "נוני אמר לי שהמהלך הזה הוא אל חזור. הוא לא אפשרי. אני מבין אותו ומצדיק אותו". 
 
לגבי שעות ההקלטה הארוכות שאסף העיד: הייתי שם במחשב ומוריד את הקובץ ומעולם לא מסרתי לאיש. לא ערכתי כלום. אני העברתי את ההקלטות האלה אחרי שחתמתי על הסכם עד מדינה. הגעתי מעולם העיתונות, נחשפתי לתופעות שהיו באותו זמן בלתי נתפסות, חלקן בעלות גוון אפלולי ובאתי עם תפיסת עולם כשהכל יוצא, שיש עשרות סודות בסביבת ראש הממשלה, לא ביטחוניים, ומאחר שהייתי בתוך הסביבה הזו הרגשתי שאין על מי לסמוך וכדאי שאקליט את זה ליום סגריר במקרה שתופנה אליי אצבע מאשימה".
 
"נתניהו אמר לי בשום אופן לא להגיד את הדברים שאמרה שרה, גרס את הדף ואמר לי לומר משפט אחד וזהו".
בהתייחס להחלטה לקליט את שיחותיו מול מילצ'ן אמר חפץ: "השיחות איתו היו בנושא שאני חששתי שיש פה תיאום שוק בניגוד לחוק הגבלים עסקיים, ודבר שני שמאחר והיה חם מאד בגזרה שבין נתניהו למוזס באותה העת לפחות מצדו של נתניהו, מאד חששתי שנתניהו יעלה באיזה שלב של סחיטה, שסוחטים אותו. זה היה השיח בבלפור. כל פעם שהיה מגיע אייטם שלילי היו קולות רמים שמנסים לסחוט אותם. בדרך כלל מיצדה של שרה וגם הוא היה שם. הוא יום אחד יתלונן על סחיטה, ויגידו שאני שיתפתי פעולה אז אני תיעדתי את זה".
 
חפץ נשאל על בקשה של נתניהו מדצמבר 2009 להעברת מסר לארנון מוזס. חפץ: "לא זוכר מועדים, אבל זוכר שהתבקשתי ללכת פיזית למשרדו של מוזס ולשאול אותו אם יש טעם שנתניהו ייצב את המערכת. ירגיע את מערכת היחסים שהפכה להיות מאד טעונה. בתיאום מלא ובידיעת נתניהו התיעצתי גם עם שרה נתניהו מה לומר בפגישה הזו. היא היתה יותר מפורשת ואמרה שצריך לומר למוזס שנתניהו יכול להוריד את מספר עותקי מהדורת סוף השבוע של ישראל היום.
 
"לפני שהלכתי למוזס נפגשתי עם נתניהו בכנסת והראתי לו את הדף שכתבתי מפי של שרה רעייתו. הוא נבהל וגרס אותו ואמר לי רק לומר האם ניתן להחזיר את המצב לאחור ולא לפרט כלום. את כל ההתרחשות הזו שכחתי ונזכרתי רק אחרי כמה חודשים בלהב 433 שהראו לי את המילים - אבל קודם לא זכרתי את זה. אני זוכר היום את המעמד הזה שבו ישבתי עם נתניהו בכנסת והוא גרס את הדפים. אין לי שום זכרון חזותי על הפגישה עם מוזס". חפץ חוזר: "נתניהו אמר לי בשום אופן לא להגיד את הדברים שאמרה שרה, גרס את הדף ואמר לי לומר משפט אחד וזהו".
 
חפץ נשאל על כתבה שעלתה בידיעות אחרונות על מספרה שהוקמה בבית ראש הממשלה על חשבונם הפרטי. "זו דוגמה לאייטמים שאצל ראש הממשלה ורעייתו זה היה 'ביג אישיו'", אמר. "למשל אני זוכר את האייטם על המספרה, כוך קטן וזה היה התעסקו נרחבת של ראש הממשלה. זה אייטם שנראה שולי אבל ההתעסקות בבלפור סביבו היא שעות רבות מאד של ראש הממשלה באופן אישי ומייחסים את האייטם הזה לשיחות שאני נוכח בהן שמי שעומד מאחוריהם זה מוזס באופן אישי. אין לי יכולת לדעת אם זה נכון אבל זה מה שנתניהו אומר בנוכחותי". 
 
חפץ: "המסרים שנתניהו באמת רצה שאני אעביר הם מסרים של איום ואני לא רציתי להעביר מסרים כאלו, בטח לא למו"ל שעבדתי איתו עשר שנים. להגיד לו שלראש הממשלה יש הרבה כלים לפגוע בקבוצת ידיעות אחרונות. קבלתי מסרים כאלו בכמויות לא הגיוניות, שלא כדאי לא להתעסק עם אדלסון כי הוא כל כך עשיר".