"הרצחת וגם ירשת?" חמישה כדורים פגעו באסתר אהרונוביץ' בת ה-70, בביתה שבתלמי אליהו. מכתב האישום עולה כי בעלה, גיורא פרי, רצח אותה לפני כשנתיים בביתם המשותף - כשלושה חודשים אחרי שביקשה להיפרד ממנו. לפי החוק, ולמרות המעשה המחריד - חצי מביתה של מהבית של אהרונוביץ' עדיין שייך לפרי על פי חוק. כעת, בנותיה של אסתר מנסות להיאבק בעיוות המשפטי הזה ולהשאיר ברשותם את הזיכרון האחרון שלהן מאימם.
"שנה לא הייתי בבית הזה, קשה לי. יש לי צמרמורת בכל הגוף", מספרת מעיין מגיד אהרונוביץ', בתה של אסתר אהרונוביץ' ז"ל, בעת ביקורה הראשון בבית מזה כשנה. "אלו האדניות שהיא עשתה, אלו הפרחים שהיא שתלה, זה הכול היא. אפשר עדיין לראות את הקליעים שהרגו אותה. פה התבצע הרצח, מצאנו אותה שכובה, מתבוססת בדמה", הוסיפה.
נוסף על ההליך הפלילי המתיש, מעיין ושלושת אחיה מצאו את עצמם במאבק נוסף, מאבק על הבית של אימם שנרצחה, הזיכרון המוחשי היחידי שנותר להם ממנה. הם הגישו תביעה לבית המשפט, שם הם דורשים לקבל 80 אחוזים משווי הנכס, אבל לפי החוק היום הם נדרשים למכור את הבית באמצעות כונס נכסים למרבה במחיר, ולהתחלק עם פרי בסכום.
מעיין מספרת: "אנחנו לא מוכנים לזה. אנחנו מנסים לעשות הכל בשביל שיאפשרו לנו לדחות את מכירת הבית. עברנו פה חיים שלמים, איך זה בכלל נתפס שרוצח לוקח חיים, והוא לוקח חצי מהבית? הרצחת וגם ירשת?".
כדי לנסות לפתור את המחדל הזה אושרה אתמול בקריאה טרומית הצעת חוק של חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד ולפיה זכויותיו בדירה המשותפת של בן הזוג שרצח, יופקעו. ברק מספרת: "אנחנו רוצים לחסוך לאותם יתומים את המאבקים המשפטיים, את הסבל הנורא הזה, שבו הם מתנהלים בתוך בתי משפט".
חוק חשוב זה עוד רחוק מלעבור, אך הוא יקל את הסבל של המשפחה האבלה ושל משפחות רבות נוספות. בעבור מעיין זה כבר יהיה מאוחר מדי: "בשבילנו זה לא כסף, בשבילנו זאת אימא שלנו. זה הזיכרון האחרון שיש לנו, ואנחנו מבקשים ומתחננים שלא ייקחו לנו אותו".
תגובתו של גיורא פרי: "ד"ר פרי טרם הורשע בעבירת רצח ובכל עבירה אחרת. חזקת החפות עומדת לו במלואה. אין לערב את מערכת היחסים של בני הזוג והמעשים המיוחסים למי מהם בזכויות הקניין והבעלות ובחלוקת הרכוש. כתב האישום בעניינו של ד"ר פרי והשלכותיו הרכושיות יוכרעו בבית המשפט ובו בלבד".