זה בטח קרה גם לכם בדרך חזרה מהצימר בצפון. אמרתם לעצמכם שאתם חייבים לעבור, לצאת מהעיר. לחיות כמו שצריך, לטבול בירוק. איציק ושלי עשו את זה לפני 3 שנים. קנו 7 דונם. החליפו את הרצליה בשומרה. איציק שהיה קבלן במרכז הארץ, בא יחד עם שלי לבנות כאן את החלום. 6 צימרים יוקרתיים, שניים מהם כבר עובדים, וכל השאר - בדרך.
רינת ואסף החליפו את כפר סבא במנחמיה, שבעמק המעיינות. שזה השם החדש והיפה של מה שהיה פעם עמק בית שאן "לא תיארתי לעצמי לפני 10 שנים שאני אהיה במקום כזה", אומרת רינת. הם ארזו את הילדים לפני שנתיים וחצי ועברו לגדל עזים ולהכין גבינות. ההורים התקשו בהתחלה לעכל את המעבר. לשקט הם התרגלו די במהירות. אבל אחרי מספר ימים רצופים, לברי רינת היא הייתה שמחה "לאיזה פיח של איזה אוטובוס קטן שיחלוף פה רגע ברחוב".
את הדס פגשנו בכפר ורדים בגליל המערבי. היא ובעלה רודי עברו לכאן מרמת השרון. הרצון לעבור לפה היה של רודי והיא התגמשה והכינה את המדריך שלה לחיים בכפר. שקט יש, אבל עבודה - אין. אז את הבילויים והקניות הם משלימים בעיר הגדולה נהריה.
לעומת הדס, רינת ואסף מוצאים את האיכויות במגורים מחוץ לעיר: המרחבים, הנוף, לומדים להסתפק במועט הם אומרים ולא לגדל ילדים באווירה של חומרנות תמידית. במעבר אל מחוץ לעיר הם זנחו את המירוץ לפלזמה.
הם עובדים קשה, הרבה יותר ממה שעבדו במרכז, אבל אין להם טענות. אפילו על חיי הרוח הם לא מתלוננים. הדס לעומתם, עדיין לא התנתקה לגמרי והיא נוסעת ארבע פעמים בשבוע לעבודה בתל אביב.
הנסיעות כאן, אחרי הכל, הן עניין שבשגרה.