מנסים להתמודד עם גודל האסון: עשרות הורים ותלמידים הגיעו הערב (ד') לבית הספר "הרצל" ביהוד שבו למדו שתי הבנות (10) שמתו אתמול, על פי הערכות מהתחשמלות, בבריכה בבית פרטי בסביון. המוסד החינוכי נפתח באופן מיוחד בתיאום עם משרד החינוך כדי שחבריהן של השתיים והצוות הלימודי יוכלו לחלוק את תחושות האבל והאובדן. מחר תתבצע נתיחה בגופותיהן כדי לקבוע באופן סופי את סיבת המוות. הלוויתה של אחת הבנות תיערך מחר בסביבות השעה 18:00 בבית העלמין ביהוד וחברתה תובא למנוחות ככל הנראה ביום ו'.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה עצוב. אי אפשר לעכל דבר כזה", אמר אמנון סעד, סגן ראש העיר יהוד ובנו, הלומד בשכבה שבה למדו הבנות. "חשבנו שעברנו דברים בחיים, אבל זה קשה מנשוא. הבן שלי קיבל את ההודעה בוואטסאפ ואנחנו מנסים לתמוך בו כמה שניתן". לדבריו הצטרף גם דניאל, אבל לבן הלומד בכיתה ו': "באנו להזדהות ולחלוק את הכאב של הטרגדיה הזו. לא הכרנו אותן, אבל חשוב שנהיה פה וניקח גם חלק".
המחנכת מיררה בבכי: "למה זה קרה?"
שקד, בת כיתתן של השתיים, אמרה כי הכירה אותן טוב. "הן היו חברות טובות שלי. אני עצובה מאוד". דורית הירש, מנהלת השירות הפסיכולוגי ביהוד, אמרה לאחר שיצאה ממפגש עם הורים ותלמידים. "הילדים כואבים. הם לא מפסיקים לבכות. זה כואב נורא. אחת המורות אמרה שדבר כזה לא צריך לקרות לילדים בגיל הזה. זה גיל שצריך לחגוג בו בת מצווה, לא למות".
לדבריה, מחנכת הכיתה שבה למדו השתיים "לא מפסיקה לבכות. היא נתמכת פה על ידי שתי אחיותיה שהגיעו יחד איתה וכל הזמן שואלת 'איך זה קרה?'".
"לילדים עוזרת תחושבת ה'ביחד' בבית הספר", אמר אב אחר בשיחה עם חדשות 2 Online. "הגיעה לכאן כמות גדולה של הורים, תלמידים, מורים וצוותים פסיכולוגיים והרגשות צפים. כולם חשים תדהמה לנוכח מה שקרה". הורה אחר סיפר בכאב: "הדממה קורעת את הלב ורק רחשי דמעות נשמעים באוויר. זה קשה מאוד לכולם".
"יש הרבה שקט וכאב, אנחנו קהילה חזקה"
ראשת העיר יהוד-מונוסון יעלה מקליס, חלקה גם היא את תחושותיה ואמרה כי "הילדים לא מעכלים את גודל הכאב וצוותים נכנסו לכיתות כדי לתמוך בהם. הרבה שקט וכאב יש כאן. קהילת יהוד-מונסון חזקה ותומכת אחד בשני".
סגנית מנהל המרכז הרפואי שניידר ד"ר אפרת ברון הר לב, שמתגוררת בסמוך ליישוב, קיבלה הודעה מאיחוד הצלה על החייאה שמתבצעת בשתי ילדות בבריכה פרטית בעיר, והגיעה מיד למקום. "כבר מהרגע הראשון ראיתי שהן בלי דופק ובלי נשימה", סיפרה.
"לא היה שום סימן חיים ולמעשה לא היה כל סיכוי להציל אותן, כנראה זו הייתה טביעה ממושכת במים עמוקים". לדבריה, ניתן היה להציל אותן אם הן היו נמשות קודם לכן מהמים. "הם היו שם עם בגדי ים על שפת הבריכה, וכנראה שהן שחו לבדן ואסור שזה יקרה", היא הבהירה.