אורבים בפינה: בשנים האחרונות נאלצים תושבי אילת להתמודד עם תוקפים שחדרו ארצה מדרום. הם אלימים והם... ציפורים. העורב ההודי שהגיע כנוסע סמוי באחת האוניות שהגיעו מהודו, הוא חכם הרבה יותר מהעורב האפור שאנחנו מכירים, אגרסיבי יותר, ממש לא מפחד מבני אדם. יש אילתים שאפילו מוכנים להישבע שהוא נקמן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הם מסתובבים פה כאילו אין מחר, והם מפחידים", מספרים תושבים העיר. "הם חוטפים לילדים סנדוויצים, ואם תתקוף אותם הם יתקפו בחזרה. הם נקמנים, ותוקפים כמו מזל"טים, מפחיד להסתובב בחוץ".
"אני לא עשיתי להם כלום", סיפר שרון בוהדנה, תושב אילת. "אני זוכר שהיה איזה בוקר אחד, כנראה שהיה להם קן על אחד העצים, אולי אחד הגוזלים נפל לחצר שלי. וברגע שהוא נפל לחצר שלי, כביכול - אני בעל הבית, זה סימון טריטוריה. לא משנה אם יצאתי עם כובע או עם טלית על הראש, הייתי הולך בשבת לבית הכנסת, הייתי מתכסה עם כל הטלית, שניים שלושה עורבים תמיד סגרו עלי. פעם אחת קיבלתי שריטה בקרקפת עם הציפורניים והמקור".
בוהדנה הוסיף כי הוא קיווה שהעורבים יסלחו לו, אך לא כך היה: "אלוהים ישמור, מה זה הדבר הזה. כנראה זה שליחים של הקדוש ברוך הוא, אני לא יודע למה הם באו".
העורבים שנטפלו לשרון בוהדנה ולאילתים נוספים הגיעו לפני 20 שנה מהודו, אחרי ש"תפסו טרמפ" על אנייה. מאז הם פרו ורבו ומלאו את העיר. לעומת העורב האפור שכולנו מכירים, העורב ההודי יותר קטן, אבל גם יותר "ערס".
"יש זוגות עורבים שזוכרים שנים גוזל שנפל או שבאנו לטפל באיזו פעילות של תושב, אז הם פשוט מקשרים את הדברים", הסביר צדוק צמח, מטפל במטרדי עורבים. הוא דווקא אוהב ציפורים, ומנהל את פארק הצפרות בכניסה לאילת, שם הוא מארח ציפורים נודדות וגם מטפל במקרים סיעודיים של ציפורים פצועות.
לרוע מזלו של צדוק עיריית אילת החליטה שהוא האיש המתאים לטפל בפולש. צדוק עצמו לא פוגע בעורבים אבל הוא כמו השב"כ: חושף את המודיעין ומסמן את היעדים לחיסול. אחד המבוקשים הבכירים ברשימה של צדוק, היה מטיל טרור על קית' ויינשטיין, מנהל חוף רחצה שגם הוא טוען לחפותו.
"אני כבר חשבתי שאני צריך להחליף עבודה. גם עכשיו אני מפחד ממנו", סיפר קית'. "הוא בא מהעצים, נתן לי בומבה בראש והכניס אותי לתוך הקיר. התחלתי ללכת עם כסא על הראש".
אז קית' הגניב לחוף בערמה את המתנקש שפטר אותו מהבעיה. "אני חיכיתי שהעורב יכנס לתווך של הרובה, היתה המתנה די ארוכה והעורבים לא הגיעו. בשלב מסויים אמרתי לקית' שישלח את העובד הסודני שלו כדי שהעורבים יצאו עליו, זה עבד. יריתי והעורב נפל", סיפר ח', צלף בשירות עיריית אילת.
המבוקש חוסל, ואפילו המחסל, כמו צדוק, נמצא תחת מעקב צמוד - הוא מחליף מכוניות כאילו ההוא עצמו המבוקש. "הם מכירים אותי, הם יודעים באיזה צד אני יושב באוטו, לדעתי הם מזהים גם את המספר שלו, לא רק את הצבע והדגם", הסביר ח'.
העורב, אם לא ידעתם, הוא גאון שמסוגל לפתור חידות ובעיות מורכבות. אבל כמה שהוא חכם - ככה הוא רע. תשאלו את האפיפיור ששחרר יחד עם ילדים זוג יונים למען השלום בוותיקן, אבל הלבבות בכיכר פטרוס הקדוש ראו את שליח השטן, עורב, מגיע והורג את השלום.
"צריך להשמיד את כולם"
העורב ההודי זה שמתפרע באילת ידוע כחוליגן גם במולדתו. הוא נחשב עד כדי כך גרוע, עד שאדם שעורב נגע שלוש פעמים בראשו שם קץ לחייו. מכיוון שבאילת הוא זר, דמו הותר.
"אחד המינים שהוא מאיים עליהם זה העפרוני הגדול ביותר בארץ, הוא טורף את הגוזלים והביצים שלו אבל גם על עפרוני המדבר", הסביר פרופסור יורם יום טוב מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "לדעתי צריך להשמיד את כולם. אחרת יישארו כאן רק חתולים ועורבים".
ח' הצלף, שאמון על המשימה הזו, מעדיף לא להיחשף: "מצד אחד אנשים לא סובלים את המטרדים של העורבים, אבל הם לא רוצים לדעת שהם מתים והם לא רוצים להכיר את מי שיורה בהם. אני למדתי על בשרי שאת העיסוק הזה כדאי להצניע. קראו לי רוצח".
"ברגע שהוא יגיע למרכז תהיה מכה קשה"
פעם היו אלף עורבים כאלו באילת, היום יש כ-250. התמונות קשות, אבל בזמן שאתם מצקצקים תזכרו שאנחנו אשמים, כי העורבים משגשגים בזכות הזבל שאנחנו משאירים בכל מקום ואם הבעיה לא תטופל תהיה מכת מצרים שיכולה להגיע גם למרכז. למרות שיורים בו כל הזמן, העורב ההודי לא יוכחד קליל מאילת כי את שורות הנופלים ממלאים בני הדודים שעפים עלינו מטאבה ומעקבה.
"לציפור בעצם אין גבולות, וככל שהאוכלוסיה כאן תגדל ולא יספיק להם המזון, הם ילכו ויחפשו את זה במקום אחר", הזהיר אסף אדמון, מנהל היחידה לאיכות הסביבה באילת וחבל אילות. "ברגע שהציפור הזאת תגיע למרכז זאת תהיה מכה די קשה".
בעצם, מה שאמרו לנו באילת זה לומר תודה שהאילתים עושים את העבודה המלוכלכת. אם הגעתם לנופש ושמעתם קליעים שורקים, תתעלמו - זה רק נוהל מסתננים.