התמודדות עם אירועי חירום גדולים כמו השריפה בכרמל, מחייבת שיתוף פעולה מלא בין רשויות המדינה השונות. דוח מבקר המדינה על האסון מצביע על ליקויים בהיערכות המדינה למצבי חירום: הקשר שבין צה"ל ומערכת הביטחון לבין גופים אחרים לקוי; אין גוף מרכזי שאחראי על הטיפול בעורף; החלוקה בין משרדי הממשלה לא ברורה ולא הופקו הלקחים ממלחמת לבנון השנייה.
על פי החוק, אירועי חירום בתוך המדינה הינם באחריות שר הביטחון. באירוע השריפה בכרמל צה"ל ומערכת הביטחון לקחו חלק בהתמודדות עם האש, בהם גם חיל האוויר שפיקד על מטוסי כיבוי מחו"ל. מבקר המדינה מציין בחיוב את תרומת מערכת הביטחון להתמודדות עם האירוע, כמו למשל העברת עשרות כבאיות מבסיסי הצבא לטובת המאמץ בכרמל.
על רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה ב-2007, לגבש את תפיסת ההפעלה של מצבי החירום השונים בעורף, להפעיל את חדר המצב, לתאם בין הגופים השונים ולרכז את עבודת המטה כדי לסייע לשר הביטחון בקבלת ההחלטות - דברים שלא נעשו באסון הכרמל. המבקר קובע כי על מערכת הביטחון להתכונן כבר עכשיו לאירועי חירום אפשריים בשגרה (ולא במלחמה) כדי לאפשר ליחידות צה"ל להתכונן לטפל בהם.
רה"מ: "המערכות פעלו ללא יד מכוונת וללא תיאום"
המשטרה לא הכריזה על השריפה בכרמל כ"אסון המוני", בעוד שמערכת הביטחון כן הכריזה זאת. בביקורת לא נמצא שהמשטרה וצה"ל ביצעו הערכת מצב משותפת, ולא נבחנה האפשרות האם להעביר את הטיפול באירוע מהמשטרה לצבא.
מזכיר הממשלה מסר בשם ראש הממשלה נתניהו: "ראש הממשלה זיהה מיד כי מערכות החירום פועלות ללא יד מכוונת וללא תיאום, נוצר ואקום מנהיגותי שפגע בשימוש במשאבים, ולכן מינה נתניהו את השר לביטחון פנים אהרונוביץ' להיות מפקד האירוע בשטח".
מאירוע השריפה בכרמל עולה כי המשטרה וצה"ל עדיין אינם מתואמים באופן מספק בנושא ניהול אירועי חירום, למרות החלטת ממשלה מ-2007 שחייבה אותם לסכם את הנושא ביניהם. המבקר קובע כי המשטרה וצה"ל לא היו מתואמים מספיק ועליהם לקבוע נהלים ותרגולות משותפים יחד עם שאר גורמי ההצלה.
המבקר מציין כי במקום להקים חדר פיקוד קדמי (חפ"ק) אחד, הוקמו חפ"קים של צה"ל, המשטרה, כיבוי, מד"א, פיקוד העורף וחיל האוויר - והם פעלו בחוסר תיאום אחד עם השני מה שפגע ביעילות הניהול של האירוע. המבקר גם מציין כי אין מערכת קשר אחידה לכל גורמי החירום, ולמרות החלטת ממשלה להקים מערכת כזאת היא טרם הוקמה במועד סיום הביקורת.
לא הייתה היערכות מתאימה לקבלת סיוע מחו"ל
12 מדינות נענו לקריאת ישראל ושיגרו 38 מטוסי ומסוקי כיבוי לסיוע במלחמה באש בכרמל, אך המבקר מצא כי אין לגופים האחראים לטיפול באירועי חירום חריגים בעת שגרה, בעיקר המשטרה וכיבוי, היערכות מתאימה לקבל סיוע מחו"ל. מקור הליקויים הוא בהיעדר היערכות מקדימה של הגופים השונים שגרמו בלבול בתפקידים ובסמכות של כל אחד.
המבקר גם מתריע על כך שאין חוק המסדיר את הטיפול בעורף בשעת חירום, ולמרות שאחרי האסון הממשלה הפיצה תזכיר חוק שכזה - הטיפול בו לא קודם עד סיום הביקורת. המבקר מזכיר כי גם אחרי מלחמת לבנון השנייה (ודוח קשה של המבקר על ליקויים בטיפול בעורף במהלכה) אין הסדר חקיקתי מקיף שנוגע לטיפול בעורף, הסדר שמבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של הגופים, כולל חלוקת הסמכויות בין שר הביטחון לבין השר לביטחון פנים. לפי המבקר הדבר מעורר חשש שבזמן אירוע חירום לא יובאו לכדי מיצוי מיטבי היכולות של הגורמים האמונים על הטיפול בעורף.
למרות הקמת המשרד להגנת העורף והצבת השר וילנאי בראשו - והעברת רשות החירום הלאומית לידי המשרד החדש - בידי שר הביטחון נותרה האחריות והסמכויות למקרי חירום, וחלוקת הסמכויות בין המשרדים לא הוגדרה סופית עד היום. המבקר מציין כי גם היום קיימים הכשלים שנתגלו במלחמת לבנון השנייה, וטרם הוקם גוף מרכזי לטיפול בעורף, מאחר ולרח"ל אין את הסמכויות לתאם את פעילות הגופים השונים.
השתתף בהכנת הידיעה: יונתן בייסקי
דוח אסון הכרמל - סיקור מיוחד:
הדוח המלא: המחדלים, הכשלים והאשמים
שנה וחצי אחרי האסון: לא נלמד לקח
"התמהמה חרף הנזק לביטחון הציבור"
"מי שהמבקר הצביע עליו צריך ללכת"
"אחריותו של ישי - כפולה ומכופלת"
המזבלה שבה החלה השריפה עוד קיימת
היערכות מערכת הביטחון: ללא תיאום
המבקר על אהרונוביץ': "בלט כמפקד"
"כשל פיקודי של מפקד מחוז צפון"
"מערך כיבוי המסכן חיי אדם ורכוש"
יומן אירועים: מלכודת האש בכרמל
ישי ושטייניץ ייאלצו להתפטר?