כמה שעות לתוך הפסקת האש, ותושבים בעוטף עזה פסימיים מתמיד. היישובים רחוקים מלחזור לשגרה, ורבים מהתושבים שעזבו, לא מתכוונים לחזור לפני שהשקט יוכיח את עצמו. אחרי קריסת הפסקות אש קודמות ומותם של שני תושב נירים שעה קלה לפני הפסקת האש - התושבים מאמינים שגם אם יהיה שקט, העימות הבא כבר מחכה מעבר לפינה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אף אחד לא יחזור כרגע, אני לא מאמין לאף אחד", אומר איתן טוביה מנחל עוז. "המשפחות לא יחזרו, כי הם ראו מה קרה בפעם הקודמת. אנחנו ממשיכים בהתנהלות שמשפחות עם ילדים לא נמצאות כאן. אף אחד לא יודע אם ההסכם יחזיק, גם אם לאט יחזור פה השקט הוא לא יימשך עד שלא יהיה תהליך מדיני נורמלי".
"לחזור? איזה לחזור?", אמר בר חפץ מהיישוב נירים, שספג הערב פגיעה קטלנית מרצועת עזה. "אף אחד לא יחזור אחרי האסון שקרה היום. עד שמדינת ישראל לא תנהל משא ומתן אמיתי על הסדר קבע לא נחזור. המדינה מחזיקה אותנו באפלה, אנחנו לא יודעים מה קורה".
"איך נתניהו קיבל את ההחלטה הזאת לבד?"
התושבים לא אופטימיים גם לגבי העתיד. "יכול להיות שההפסקה הזאת תחזיק חודש או חצי שנה, כמו שהבנות עמוד ענן החזיקו תקופה מסוימת אבל בסוף זה יגמר והאש תחזור", מוסיף חפץ. "רק הסדר מדיני יכול לשנות משהו באמת. המצב בעזה מבחינת האוכלוסייה כל כך נורא, העוני קשה, שבלי טיפול עמוק יותר כלום לא ישתנה".
מירב כהן, תושבת עין השלושה, שוהה בימים אלה בירושלים, הרחק מהפצמ"רים. "אנחנו פשוט לא חוזרים - עשו מאיתנו צחוק", היא אומרת. "אנו מרגישים הכי מופקרים. רוצים שנחזור למצב של שהייה תחת אש ואיומים בלתי פוסקים. חיי האדם שלנו יותר חשובים מהכבוד של ביבי. אני מזמינה את כל הממשלה לראות איך אנחנו חיים ואת חוסר האחריות המשווע שלהם. הם נותנים לארגון טרור להכתיב לנו איך לחיות. רק הערב קיבלנו 'תצוגת תכלית' מהחמאס, באירוע שבו נפגעו חברינו בקיבוץ סמוך, ואנו רואים מה פצמ"ר 'מסכן' יכול לעשות".
יעל נגבי ממושב שדה אברהם משתמשת במילים דומות. "אנחנו תושבי המקום מלידה, מעולם לא חשבתי לזוז מהאזור, אבל היום התחושות קשות", היא אומרת. "אני מזועזעת. הדם שלנו הפך להיות הפקר. אני בתור אימא לא יודעת מה לומר לילדים שלי שחיים בחרדות. אני לא מבינה איך נתניהו החליט על הפסקת האש הזאת לבדו ולא העביר אותה אפילו בקבינט".
נגבי נזכרת היום שוב ב"נאום הכלניות" של הרמטכ"ל בהפסקת האש הקודמת. "אני לא האמנתי לרמטכ"ל שאמר לחזור ליישובים ולא חזרתי גם אחרי הנאום שלו", אמרה. "חברה שלי גילה, שכן חזרה, איבדה את הבן שלה. איזה מין חיים אלה? למה החיים שלנו הפקר? האם אני צריכה לעבור לתל אביב כדי להיות נחשבת? אף אחד מכל האנשים שנמצאים כאן לא מתכוון לחזור בקרוב במצב הזה".
"לא היה שינוי משמעותי כבר 14 שנה"
גם אייל ברנדייס, דובר היישוב סופה, לא ממש אופטימי. "אנחנו מאוד סקפטים, זהירים", הוא אומר. "לצערנו המועצה חוותה מכה קשה ממש רגע לפני הפסקת האש. ניסיון העבר מלמד אותנו להיות מאוד זהירים עם ההכרזות הללו על הפסקת אש. אני מניח שלקראת יום ראשון נתחיל לחזור לשגרה".
חלק מתושבי סופה שיצאו להפוגה תכננו לחזור ביום חמישי בערב. "אני לא יודע אם הן יחזרו", אומר ברנדייס. "מה שבטוח זה שעדיין לא התחילה ולא תתחיל הערב חזרה לשגרה. ניסיון העבר הרי לא פשוט. אני לא יודע לומר לך אם הפעם זה יחזיק או לא, מעבר לזה הפסקת אש שלעצמה מאוד לא מספקת אותנו, אנחנו רוצים לראות דברים יותר קונקרטיים, אין לנו עניין להיכנס עוד שנה לסיבוב נוסף".
מבחינתו של ברנדייס, לא השתנה הרבה אחרי 50 יום של מבצע צבאי. "אני לא רואה הבדל משמעותי במצב בהשוואה למצב בו התחלנו את המבצע", אמר. "אנחנו לא מרגישים שינוי מהותי כבר 14 שנים ובטח שלא בשנה האחרונה. אנחנו רוצים שינוי משמעותי".