המאבק תם: ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון הלך היום (שבת) לעולמו בגיל 85, שמונה שנים לאחר האירוע המוחי החמור שבו לקה. מאז הוא היה שרוי בתרדמת ואושפז במחלקת השיקום של בית החולים שיבא תל השומר. בשבועיים האחרונים חלה החמרה משמעותית במצבו ואיבריו החיוניים החלו קורסים. שרון ייטמן ביום שני בגבעת הכלניות שבחוות השקמים לצד רעייתו לילי. מחר (א') יוצב ארונו בכנסת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 באינטרנט
בנו של ראש הממשלה לשעבר, גלעד שרון, הודה לשורה ארוכה של רופאים ואחיות שליוו את אביו במהלך טיפולו בשמונה השנים האחרונות. "הוא הלך כי הוא החליט ללכת", פתח גלעד את דבריו בהצהרה לכלי התקשורת דקות ספורות לאחר ההודעה על מותו של אריאל שרון. "אנו חבים תודה לכל אותם המוני אנשים שהתפללו לשלומו", הוסיף גלעד.
בדבריו, הודה שרון הבן לרופאים בבית החולים "שיבא" בתל השומר שטיפלו באביו בשנים האחרונות. הוא אף הביע תודה לרופאי אביו שטיפלו בו עם אשפוזו בתחילת 2006 בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.
"ניהל מאבק בניגוד לסיכויים"
פרופ' שלמה נוי, מנהל בית החולים השיקומי בתל השומר, הכריז באופן רשמי על מותו של ראש הממשלה לשעבר: "המרכז הרפואי שיבא בתל השומר מודיע בצער על פטירתו של ראש הממשלה לשעבר מר אריאל שרון, שנקבעה לפני כשעה. מר שרון טופל במשך למעלה משבע שנים במערך השיקומי של בית החולים. בכל אותן שנים הוגדר מצבו כמי שנמצא בהכרה מינימלית, עם עליות ומורדות במצבו, כאשר בני משפחתו והצוות הרפואי דיווחו על יכולות תקשורת מסוימות, לא ורבליות, איתו.
"מר שרון התגבר לאורך השנים על לא מעט סיבוכים רפואיים שנבעו ממצבו. גם בשבוע האחרון הוא ניהל מאבק קשה בניגוד לכל הסיכויים, שהדגים את חוסנו ואת נחישותו. היום נחלש לבו והוא נפרד בשלווה מבני משפחתו ששהו כל העת לצידו, אוהבים ותומכים.
"המרכז הרפואי שיבא מבקש להבהיר כי במהלך כל התקופה בה שהה ראש הממשלה לשעבר שרון בבית החולים, שרר שיתוף פעולה מלא בהחלטות הנדרשות בין הצוות לבין משפחת שרון. זה המקום והזמן להודות למחלקה לשיקום נשימתי של בית החולים. מר שרון טופל על ידי הצוות הרפואי והסיעודי ברגישות, מסירות, חמלה ומקצועיות כיאה לטיפול וליחס שהוא היה כה ראוי להם. יהי זכרו ברוך".
אחד הלוחמים הנועזים בצה"ל
אריאל שרון (שיינרמן), נולד ב-26 בפברואר 1928 בכפר מל"ל וייזכר כאחד הלוחמים הנועזים בצה"ל. כבר כקצין צעיר הוא פיקד על יחידה 101 שביצעה פעולות תגמול כנגד התקפות הפאדיון בשנות ה-50.
במלחמת יום הכיפורים יש המייחסים לו את המפנה בחזית המצרית, כשפיקד על חציית תעלת סואץ כאלוף במילואים. במקביל להערכה לה זכה שרון כלוחם ומפקד, הוא התמודד עם ביקורת מצד הדרגים שמעליו, כמי שלא מציית לפקודות ועושה את מה שהוא רואה לנכון. בימים אלה הוא קיבל את הכינוי "בולדוזר", כינוי שדבק בו גם במהלך הקריירה הפוליטית שלו.
לאחר שפרש משירות צבאי, נמנה שרון עם מייסדי מפלגת הליכוד. בשנת 1981 מינה אותו ראש הממשלה בגין לתפקיד שר הביטחון. שנה לאחר מכן יזם שרון ביחד עם הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) את מבצע שלום הגליל שהפך למלחמת לבנון הראשונה. מבקריו טענו כי הוא הטעה את בגין בכך שדיווח לו שהמבצע מוגבל.
בפברואר 1983 הדיחה ועדת כהן, שמונתה לחקור את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, את שרון מתפקיד שר הביטחון. אז טבע חברו הטוב אורי דן את האימרה: "מי שלא רצה את שרון כרמטכ"ל קיבל אותו כשר ביטחון, ומי שלא רצה אותו כשר ביטחון יקבל אותו כראש ממשלה".
ניצחון סוחף בשתי מערכות בחירות רצופות
אחרי שהודח מתפקיד שר הביטחון, כיהן כשר המסחר והתעשייה בשתי ממשלות האחדות של שנות ה-80, עד שהתפטר ב"ליל המיקרופונים" בפברואר 1990, על רקע הניסיונות האמריקניים להכריח את ממשל שמיר לקיים משא ומתן עם הפלסטינים. אחרי כישלון 'התרגיל המסריח' והקמת ממשלת ימין צרה כמה שבועות לאחר מכן, מונה שרון לשר הבינוי והשיכון. בשנים אלו ישראל קלטה מאות אלפי עולים מברית המועצות ובעידודו של שרון, חלקם יושבו בשטחי יהודה ושומרון במדיניות שהובילה למתח רב עם נשיא ארה"ב בוש האב. שרון היה אחד משלושת השרים שכונו "החישוקאים", שהגבילו את צעדיו של ראש הממשלה שמיר בתחום המדיני.
שנות כהונתו של שרון כשר הבינוי נחשבו לשנות שיא בהתנחלות ביהודה ושומרון, שנים בהן ערים כמו אריאל ומעלה אדומים הורחבו משמעותית ויישובים חדשים קמו בשטח. לאחר בחירות 1992 ועליית מפלגת העבודה לשלטון, כחבר אופוזיציה, שרון היה מהמתנגדים הבולטים לתהליך המדיני עם הפלסטינים אותו הוביל יצחק רבין. אחרי שהליכוד חזר לשלטון, שרון מונה לשר התשתיות הלאומיות ובהמשך לשר החוץ בממשלת נתניהו הראשונה.
לאחר בחירות 1999, כשהליכוד חזר לאופוזיציה, שרון התמודד על תפקיד יו"ר המפלגה וזכה. בסוף ספטמבר 2000 עלה שרון לביקור בהר הבית, ביקור שהיווה את הניצוץ שהצית את האינתיפאדה השנייה, למרות שברור כי הרקע לפרוץ האלימות הייתה כישלון ועידת קמפ דיוויד קודם ולכן ולא ביקורו של שרון. לאחר פרוץ המהומות בשטחים, האמון הציבורי בממשלת ברק צנח במהירות, ובבחירות המיוחדות לראשות הממשלה שנערכו בפברואר 2001 האימרה של אורי דן 18 שנים קודם לכן, שרבים פיקפקו ביכולתה להפוך למציאות - התגשמה. שרון גבר על אהוד ברק ברוב סוחף של 62%.
שרון הוביל את ישראל בשנים הקשות של האינתיפאדה השנייה, שנים בהן הטרור היכה בישראל כמעט מדי יום. בתקופה זו הורה לצה"ל להשתלט מחדש על הגדה המערבית ולמוטט את תשתיות הרשות הפלסטינית במסגרת מבצע חומת מגן שנערך באביב 2002. במסגרת המלחמה בטרור, שרון הוביל את מדיניות הסיכולים הממוקדים שנועדו לפגוע בטרוריסטים, פעולות שהגיעו לשיא באביב 2004 אז אישר שרון את חיסולם של ראשי החמאס - אחמד יאסין ועבד עזיז רנטיסי - שחוסלו שניהם בהפרש של שלושה שבועות.
לאחר פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001 בארה"ב, היחסים בין ראש הממשלה לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש הפכו קרובים וחמים, כשהשניים חלקו עמדות משותפות בכל מה שקשור למלחמה בטרור. שרון הצליח לגרום לבוש לנתק את יחסי ארה"ב עם ממשל ערפאת, ובמשך כל זמן כהונתו היחסים עם הממשל האמריקני היו מצוינים.
למרות המצב הביטחוני והמיתון הכלכלי, זכה שרון בהישג אדיר בבחירות 2003 - אז הוביל ראש הממשלה לשעבר את הליכוד להישג של 38 מנדטים - הכפלה של 19 המנדטים שהיו למפלגת השלטון ערב הבחירות. מדובר בהישג האלקטורלי הגדול ביותר מאז 'המהפך השני' של יצחק רבין, ובהישג שאף מפלגה לא הצליחה לשחזר עד היום.
הוגה תכנית ההתנתקות
אחרי הבחירות, הקים שרון ממשלה ביחד עם שינוי, ישראל ביתנו-האיחוד הלאומי והמפד"ל, שפרשה בהמשך. קיומה של ממשלה ללא מפלגות חרדיות איפשר לשרון לגבות את התכנית הכלכלית של שר האוצר דאז בנימין נתניהו, תכנית שכללה קיצוצים משמעותיים בתקציבי הרווחה, רפורמה במס ההכנסה, הפרטת נכסי מדינה וקיצוצים במגזר הציבורי. למרות ההתנגדויות לתכנית, היא הוכיחה את עצמה ובסופו של דבר המתווה בגיבוי של שרון, הוציא את ישראל מהמיתון הקשה.
בשנת 2004 הגה שרון יחד עם יועציו את תכנית ההתנתקות, שמשמעותה פינוי כל היישובים היהודיים ברצועת עזה ועוד ארבעה יישובים בצפון השומרון. גורמים בימין האשימו אותו שמטרת התוכנית היא להסיט את תשומת הלב הציבורית מהחקירות הפליליות שהתנהלו נגדו. למרות הפגנות ענק של המתנחלים ואנשי הימין וקיומם של 13 חברי כנסת "מורדים" בתוך מפלגתו, שרון אישר את תכנית ההתנתקות בממשלה ובכנסת וזו בוצעה במלואה בקיץ 2005.
איבד אישה ובן בצעירותו
שתי טרגדיות גדולות ליוו את שרון לאורך כל חייו: ב-1962 איבד בתאונת דרכים את אשתו הראשונה מרגלית. חמש שנים מאוחר יותר מת בנם, גור, בגיל 11. הוא שיחק עם נשק ישן של אביו, ממנו נפלט כדור שהרג אותו.
שרון התחתן עם אחותה של מרגלית, לילי, ויחד הביאו השניים לעולם את הבנים עמרי וגלעד. לילי נפטרה בשנת 2000 מסרטן ונקברה על גבעה סמוך לבית המשפחה בחוות השקמים.
השבץ השני ממנו לא התאושש
ההידרדרות במצבו הרפואי של שרון נרשמה ב-18 בדצמבר 2005. שרון, אז בן 77, עבר שבץ מוחי קל. הוא אושפז לימים ספורים, במהלכם התגלה מום מולד בלבו. ראש הממשלה דאז שוחרר - וחזר לעבודה.
ב-4 בינואר 2006 עבר אירוע מוחי שני, חמור בהרבה מהקודם, שבעקבותיו שקע בתרדמת. האירוע המוחי של שרון אירע שבועות ספורים לאחר שפרש מהליכוד והקים את מפלגת קדימה, מפלגה שהובילה בפער משמעותי בסקרים לקראת בחירות 2006.
במשך שעות ארוכות נותח ראש הממשלה לשעבר על ידי הרופאים בבית החולים הדסה עין-כרם שפעלו לעצור דימום גדול במוחו. אך גם בסופו של הניתוח והבדיקות שעבר, מצבו המשיך להיות קשה והוא לא שב להכרה. את מקומו בראשות הממשלה תפס המשנה שלו, השר אהוד אולמרט.
לאחר חמישה חודשים של אשפוז בבית החולים הדסה, הועבר שרון לבית החולים תל השומר. שם המשיך לשכב ללא הכרה. לאורך כל תקופת אשפוזו ידע מצבו הבריאותי של שרון עליות ומורדות. בשבוע האחרון חלה הידרדרות במצבו של שרון, תפקודם של מספר איברים חיוניים בגופו ירד ומצבו הוגדר קריטי. היום, כשבני משפחתו מסביב למיטתו, מת ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.
אריאל שרון הלך לעולמו - סיקור מיוחד:
גלעד שרון: "אבא הלך כשהחליט ללכת"
נפרדים מאריק: "אהב את עמו ועמו אהב אותו"