המבצע שנפתח השבוע ברצועה תפס את חברי קיבוץ ברור חיל שבעוטף עזה לא מוכנים. הקיבוץ הזה הוקם על ידי עולים מברזיל, שנערכו השבוע דווקא לאירוע מסוג אחר: חצי גמר המונדיאל מול נבחרת גרמניה. "הכל הולך ביחד פה", הם אומרים. "גם האזעקה וגם דגלי המונדיאל".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בקו אווירי של שלושה קילומטרים מערבה משם, נמצא קיבוץ אור הנר. אם ברור חיל הוא המעוז הברזילאי, אור הנר היא למעשה ארגנטינה הקטנה בישראל. אריאל וגבריאלה שגרמן חזרו לארץ מארגנטינה לפני 13 שנים, כשהתחיל ירי הקסאמים מעזה. אלא ששם, העדיפו להתעסק השבוע במלחמה אחרת, חצי הגמר השני בין ארגנטינה והולנד. "הפסד לא בא בחשבון", אומר אריאל.
יחד עם זאת, המציאות ממשיכה להכות בבני הזוג, על אף ההכנות למונדיאל. "בשנים האחרונות, כל קיץ כשהילדים יוצאים לחופש, מתחילה כאן המתיחות, אין להם אוויר לנשימה. הפעם אני לא יודע אם זה יהיה שונה, לא בטוחה", טוענת גבריאלה.
בברור חיל, נתן, תושב המקום, כבר הכין את המסעדה שלו לקראת חצי הגמר. אבל בסוף הכל התבטל בעקבות הירי. "הבת שלי נהרגה מקסאם, ובמקום לשים אבן באיזו פינה, הקמתי מסעדה שהיא מקום שמח שמסמל את שמחתה", סיפר. דנה, בתו של נתן, נהרגה בעקבות ירי מהרצועה ביולי 2005. פצצת מרגמה פגעה בדנה בכניסה לביתה בנתיב העשרה. היא מתה במקום, בגיל 22. "זה שינה אותי, הייתי אדם שהיה כמו הרוב הדומם. לא מדבר. החדשות לא נגעו בי. היום זה אחרת. הכל נוגע בי. אני מרגיש רע עם המבצע הזה, זה לא מוביל לשום מקום", הסביר נתן.
את הקו שבו נוקט נתן, ממשיכים דליה ומושיטו מוותיקי אור הנר. "המנהיגים שלנו לא הולכים לקראת שלום. הם לא יודעים מה זה דו שיח. הם לא יודעים שאפשר לדבר עם האויבים. עד שלא נעשה את זה - לא תהיה תקווה פה", טענו השניים, שלמרות השנים הרבות בארץ בוקע מבטא ארגנטינאי מגרונותיהם.
חצי הגמר הגיע, ובשני המחנות חיכו בדריכות לתוצאות. בין השערים, החברים דנים בשאלת איוש החמ"ל. את מונדיאל 2014 יזכרו בשני הקיבוצים האלה לזמן רב. ולמרות התוצאות, לכמה שעות הם יצאו מהמציאות הקודרת של עוטף עזה. וכשנפל המסך על הכדורגל, המציאות דפקה שוב בדלת וחזרה לחייהם.