סיפורו של כביש מספר 1, המחבר בין בירת ישראל ירושלים לבירת העסקים תל אביב הוא ארוך, פתלתל ועקלקל - ממש כמו תוואי הכביש, שעובר באזור גיאוגרפי הררי ונדיר ביופיו מחד, אך מאידך מהווה אתגר תחבורתי בעורק המרכזי של מדינת ישראל.
מאז קום המדינה שודרג פעמיים כביש ירושלים-ת"א בקטע שבין שער הגיא לבירה. בפעם הראשונה שודרג הכביש לאחר מלחמת השחרור, ובפעם השנייה בסיום שנות ה-60 עם הפיכתו לכביש דו-מסלולי בדיוק כמו שאנו מכירים אותו כיום.
כביש קטלני
למרות השדרוגים והכספים הרבים שהושקעו בשיפוץ הכביש ובהרחבתו, בחברה הלאומית לדרכים עדיין מגדירים מספר בעיות משמעותיות בכביש: היעדר נתיב נוסף, היעדר שוליים ימניים ושמאליים תקניים וגיאומטריה לקויה בקטעים מסוימים, המהווה בעיה בטיחותית.
זו מצטרפת לשורת תאונות קטלניות שהתרחשו בכביש בשנים האחרונות. בעמותת "אור ירוק" אומרים כי בשנים 2003-2009 נהרגו בכביש 1 74 בני אדם, מה שהופך אותו לאחד הכבישים המסוכנים בארץ. עוד מציינים כי בהסתמך על נתוני הרשות הלאומית לדרכים כי בין השנים 2008-9 התרחשו על הציר חמש תאונות קטלניות, 12 תאונות קשות ו-693 תאונות קלות.
פתרונות קסם או הצעות יעילות?
פתרונות רבים הוצעו על מנת לאפשר את זרימת התנועה כסדרה, בעיקר בבקרים ובשעות הערב המוקדמות. האחרון שבהם הוא איסור על נהיגה במשאיות בשעות הבוקר משער הגיא עד ירושלים. בחגיגיות רבה ציין אז שר התחבורה ישראל כץ כי "סגירת כביש מס' 1 לכניסת משאיות בשעות הבוקר היא חלק מפרויקט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שנועד להפחית את גודש התנועה ולקצר את זמן הנסיעה לבירה".
מספר חודשים לאחר ההכרזה, מציינים גורמים במשטרת התנועה כי הפרויקט אמנם הקל על עומס התנועה בשעות שבהן אסור למשאיות לנסוע בכביש, אך גם נהגי המשאיות מצאו פתרון לבעיה - הם פשוט חונים בצידי הדרך עד לשעה 09:30 בבוקר, מסכנות את הנוסעים בכביש ולאחר מכן יוצאות בשיירה ארוכה היוצרת עומסי תנועה.
למרות עומסי התנועה שמדי פעם נוצרים בכביש, במשרד התחבורה קידמו בשנים האחרונות תכניות רבות לחידוש והקמת כניסות נוספות לירושלים. אם עד שנות ה-90 הייתה רק כניסה מרכזית אחת לעיר, עכשיו יכולים הנהגים לבחור להיכנס לעיר דרך שדרות בגין צפון, או דרך רמות - הר חוצבים.
הרכבת תביא את הישועה?
למרות הכניסות המרשימות, הנוכחיות והעתידיות, עומסי התנועה עדיין קיימים בכביש שער הגיא-ירושלים והכביש עדיין מפותל. רובנו מכירים את הרכבת בין תל אביב - ירושלים, דרך ארוכה ומפותלת בין הרים ובין סלעים שאמנם מאד יפה, אך אינה מעשית במיוחד בהשוואה לרכבות המהירות יחסית באזור מישור החוף וגוש דן. ברכבת ישראל כבר עמלים על "המגה פרויקט" של הרכבת המהירה בין תל אביב לירושלים. הפרויקט כולל הנחת מסילה כפולה, בניית גשרים, מנהרות והקמת תחנת האומה בירושלים.
בפרויקט הגרנדיוזי מתוכננת מסילה כפולה באורך של כ- 38 ק"מ בין נתב"ג לבין ירושלים והקמת תחנות באזור בנייני האומה והתחנה המרכזית בירושלים, בעומק של כ- 80 מטר תחת מפלס הרחוב. עוד מתוכננות שלוש מנהרות באורך כולל של כ- 19 קילומטרים ועשרה גשרים באורך כולל של כשבעה קילומטרים - מה שיקצר את זמן הנסיעה בין ירושלים לת"א לחצי שעה בלבד. אך לפני שגוזרים סרטים ומתכננים תוכניות, נזכיר שסיומו של הפרויקט צפוי רק בשנת 2017.
אז מה עושים בנתיים? נשפץ שוב את הכביש
"על פי כל התחזיות, יידרש שדרוג ניכר של המערכת הקיימת, הנמצאת על סף קריסה", מציין מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים אלכס ויז'ניצר. "היקפי הפקקים בשעות העומס, יוצרים מטרד בלתי נסבל עבור הנהגים".
בתוכנית שנהגתה ואושרה על ידי החברה הלאומית לדרכים יחד עם משרד התחבורה מנסים להביא את כביש מס' 1 למאה ה-21 בעזרת גשרים אקולוגיים, מנהרות, נקודות עצירה תיירותיות, מחלפים חדשים, הגבהת כבישים וכמעט כל אופציה מודרנית אפשרית כדי לשפר את בטיחות הנוסעים, חווית הנסיעה ושימור הטבע המיוחד באזור. הפרויקט הענק מוערך בסכום של כשני מיליארד שקלים וחצי.
מנהל הפרויקט, המהנדס איתן עמיר מחברת "שער הגיא", מסביר בתוכנית העבודה כי המרכיבים העיקריים בשדרוג המוצע הם הוספת נתיב שלישי לכל כיוון, וניסיון לשפר את שדה הראייה של הנהגים. כמו כן מציין עמיר כי במשרדו מתכננים מחלפים חדשים בנווה אילן ובעין חמד, ובנוסף מערכת מנהרות וגשרים חדישה.
אבל גם כאן לא היינו ממהרים לחלוץ את בקבוקי השמפניה, התוכנית שאמנם כבר עברה את שלב התכנון, עדיין לא החלה את שלב הביצוע בשטח והגורמים המעורבים בעבודות מעריכים כי הן תחלנה בשנה הבאה ותימשכנה לפחות חמש שנים. כך שבינתיים, אפשר להמשיך לדדות בעליות של ירושלים ולייחל שלשנה הבאה, הדרך תהיה קצת יותר בנויה.