בפעם הרביעית בחייו, יתחרה הג'ודוקא אריק זאבי באולימפיאדה. בין אם זה ייגמר בהישג גדול או באכזבה, מדובר ברגע המעניין ביותר של המשלחת הישראלית ללונדון: רגע לפני שהוא מתמודד בגמר שייערך היום, הוא מספר על תחושותיו ובעיקר על הציפייה למדליית זהב.
זאבי, שנחשב לשועל וותיק בספורט הישראלי, היה בסרט הזה כבר פעמים רבות, וכעת - בגיל 35 - הוא מתכונן להופעת הפרידה. "מצד אחד יש עלי לחץ, אבל זה מסויג אצל אנשים. אני מקבל הודעות תמיכה, אבל הן תמיד מסוגיות. 'שיהיה בהצלחה אבל, עשית את שלך'", הוא מספר.
כבר לפני שמונה שנים באתונה, הוא נכנס למועדון המדליסטים הישראלים עם מדליית הארד. כעבור ארבע שנים הוא הגיע לאולימפיאדת בייג'ין במטרה ברורה לקחת את הזהב, אבל שם זה נגמר בהתרסקות. "בהפסדים כאלה, שאני מרגיש שלא עשיתי כל מה שאני יכול, אני סוגר את זה בתחושה שיכולתי יותר", אמר בקול רועד מבכי בסיום התחרות ההיא.
"מדהים לחשוב מה עברתי מבייג'ין עד עכשיו", אמר אתמול זאבי. "גם בפן האישי. אז הייתי רווק לפני חתונה, והיום אני כבר אבא לשני ילדים". הקריירה שלו חוותה לאחרונה שיקום מדהים. מי שרבים יעצו לו לפרוש בטענה שהוא יבייש את עצמו, חזר בענק והפך לאלוף אירופה המבוגר ביותר אי פעם.
לאולם הג'ודו יגיעו כרגיל ישראלים רבים כדי לצפות בו, והפעם זאבי גם דאג לחיזוק מבית. "לדעתי יהיו כמה מאות שיגיעו לראות אותי. קודם כל המשפחה שלי, אשתי רווית באה עם שני הילידים, אמא שלה אבא שלה, יהיו הרבה אנשים שיעודדו", צופה זאבי. "חלק מהלחץ בג'ודו זה שאתה יודע שבאו לראות אותך והכרטיסים מאוד יקרים".
בלי קשר למה שיקרה היום קצת לפני 12 בצהריים על המזרן, זאבי כבר הבטיח את מקומו כאחד הספורטאים הגדולים שצמחו בישראל. עכשיו רק נותר לקוות שהקרב יסתיים בדמעות - דמעות של שמחה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הישגי הישראלים ביום החולף: