ליאור טל מבית המדרש "קולות ליהדות פלורליסטית", טייל אתמול (שבת) עם משפחתו במערת הנטיפים בנחל שורק. הוא הופתע לגלות שבשלט שעסק במספר שנות קיומה של המערה, נראה כאילו מישהו ניסה למחוק את המידע. גם בסרטון ההסברה בתחילת הסיור, לא צוינו מספר השנים לקיומה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"ניגשתי לאחד המדריכים, אמרתי לו שהיה נדמה לי שאני רואה בסרט שחסר נתון, כמה שנים קיימת המערה, ואני תהיתי האם יכול להיות שהשמיטו אותו בכוונה", סיפר טל. "הוא אמר לי בחיוך 'שמע אני לא אשקר לך, אספר לך את האמת, אכן השמיטו את זה בכוונה. מדובר במיליוני שנים אבל זה לא נעים לציבור חרדי לשמוע את זה, ואנחנו לא רוצים שהם יפסיקו להגיע אז הוחלט שלא להגיד את זה בגלוי'".
גם היום, בביקור במערה בשורק, הסתבר שגם בסרטון בשפה האנגלית לא מציינים את מספר השנים. "היא וודאי מערה מאוד עתיקה". סיפר פרופסור עמוס פרומקרין, חוקר מערות מהאוניברסיטה העברית. "היא נוצרה בערך לפני 20 מיליון שנה".
כשחזר מהסיור, החליט טל לכתוב פוסט בפייסבוק, להתקומם על החלטת הרשות לצנזר מידע מדעי עקב שיקולי דת. "לאחר שפרסמתי את הפוסט, גיליתי שהדבר הזה כנראה מתרחש בעוד כמה אתרים של רשות הטבע והגנים וכמעט הפך להיות מדיניות", סיפר טל. "אנשים פיזרו שם כל מיני דוגמאות, שבשאלות כמו מתי נוצר מכתש רמון העלימו חלק מהנתונים".
לא פלא שמטיילים נוספים נתקלו בסיפורים דומים כשמנהל תחום ההסברה ברשות בעצמו הגיב לפוסט בצורה הזו: "הסרט על המערה אכן שונה, וגם השילוט, מתוך אידיאולוגיה של סובלנות וכבוד. אני לא מתבייש שאני מכבד את אורחיי ולא תוקע להם אצבע בעין".
גם רשות הטבע והגנים בעצמה הגיבה לפוסט וכתבה: החברה החרדית מרבה לבקר באתרי הרשות, וחשוב לאפשר לה ביקור שכזה כחלק מהחיבור לחברה.
בשיחה עם מרכז המטיילים נזהרים היום אחרי פרסום הפוסט, שלא להגיד את הדברים בבירור: "בעיקרון, ברגע שאנחנו אומרים שסנטימטר של נטיף זה בין 50 ל-100 שנה, ואנחנו רואים עמודים של 5-8 מטר גובה, אז כל אחד יכול לעשות את החשבון".
החשיבות הרבה בביקור הציבור החרדי באתרי הטבע במדינה אינה מוטלת בספק, אבל האם המחיר צריך להיות שרשות ממשלתית תצנזר מידע מדעי מציבור שלם? נראה שגם כשזה נוגע לגילי מערות אנחנו מתקשים להגיע לתשובה שתספק את כל הצדדים.
רשות הטבע והגנים מסרה בתגובה: "רשות הטבע והגנים מנגישה את אתריה לציבור על כל גווניו ללא הבדלי דת ובהתאם למצאי הערכי הקיים בשטח ובאתרי מורשת טבע ונוף. עובדי הרשות מגלים רגישות במידת האפשר, על מנת לאפשר חווית ביקור מהנה ומתחשבת לכלל האוכלוסיות המבקרות באתרים. האוכלוסייה החרדית מרבה לבקר באתרי הרט"ג וחשוב לאפשר לה לבקר באתרים הלאומיים כחלק מהחיבור לחברה".
"ככלל הרשות מנגישה את המידע על פי שיקולים מקצועיים ענייניים אשר מכוונים למרבית האוכלוסייה הפוקדת את אתריה. הרשות צריכה להיות רגישה גם לצרכים של האוכלוסייה החרדית. הסרט הופק לפני עשור, לאור הפניה הנושא ייבדק וייבחן".