ב-22 במרס 2018 שני מטוסי נוסעים התנגשו זה בזה בעת שנדחפו לאחור בדרך לנקודת ההמראה שלהם בנתב"ג. לא היו פצועים בתקרית אך נזק כבד נגרם לזנבות המטוסים. דוח חקירת התאונה שהתפרסם היום (שלישי) מלמד כי הגורם העיקרי לתנועה היה טעות של פקח הקרקע שחשב שאחד המטוסים חונה בעמדה אחרת מזו שבה חנה בפועל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בבוקר אותו יום יום רביעי, שני המטוסים המעורבים בתאונה חנו בעמדות חנייה סמוכות זו לזו בצמוד לטרמינל 3. המטוס הראשון היה Boeing 767-300 של אל על, בטיסה 385 לרומא, כשעל סיפונו 240 נוסעים ואנשי צוות. המטוס חנה בשער יציאה C9. המטוס השני היה Boeing 737-700 של חברת גרמניה, בטיסה 4915 לברלין, כשעל סיפונו 127 נוסעים ואנשי צוות. המטוס חנה בעמדה הצמודה ממערב, ב-C8.
קצת אחרי השעה 06:10 שני המטוסים קיבלו אישור דחיפה לאחור, משערי היציאה שבהם עמדו, אל נקודות ההתנעה. מטוס ה-767 של אל על נדחף לעבר נקודת ההתנעה המיועדת. לקראת סוף הדחיפה, המטוס השני, 737 של חברת גרמניה, קיבל אישור דחיפה לנקודת התנעה אחרת, ששונתה על-ידי פקח ההסעה תוך כדי הדחיפה משום שחשב כי המטוס חונה בעמדה C7, ולא ב-C8.
"בשעת בוקר זו שרר מזג אוויר גשום ועדיין שררה חשכה, הרחבות היו רטובות והוארו באמצעות תאורת הצפה", נכתב בתחקיר. "באותה עת הייתה תנועה ערה של מטוסים יוצאים, לאחר פתיחת השדה להמראות ותנועה של מטוסים נכנסים".
בשלב שבו נותרו למטוס אל על 14 מטרים עד ההגעה לנקודת ההתנעה, פגעו זנבו וזנב מטוס חברת גרמניה זה בזה ושני המטוסים נעצרו. לא הוכרז מצב חירום או כוננות לחירום. הנוסעים הורדו מהמטוסים והועברו לטרמינל.
כאמור לא היו נפגעים בתאונה אך מטוס ה-B737 ניזוק קשה במכלול הזנב, הגה ומייצב הכיוון. לאחר התייעצות עם יצרנית המטוס לגבי כדאיות התיקון, חברת גרמניה החליטה לבסוף לתקן את המטוס בעלות גבוהה. מטוס ה-B767 של אל על ניזוק קשה גם כן במכלול הזנב, הגה ומייצב הגובה. בעקבות הנזקים הוחלט באל על כי אין כדאיות כלכלית לתקנו והוא הושבת לצמיתות.
"ניתוח חומרי החקירה מלמד, כי הגורמים הישירים להתפתחות תהליך החקירה, בתנאים הסביבתיים שלה ובנסיבות הקונקרטיות, הם בעיקרם בתחום של הגורם האנושי, הן של פקח הקרקע ושני צוותי הגרירה והן בתחום הארגוני-תפעולי של השדה ושני המפעילים המעורבים, עם אחריות עקיפה של רגולציה חסרה", נכתב בדוח.
"האירוע הבטיחותי החמור החל בהנחיה שגויה של פקח הקרקע, במרשה הדחיפה שנתן למטוס ה-737, דחיפה שהתפתחה, בתנאי הראות והסביבה של אותו האזור, לכדי תאונה, כתוצאה מכישלון מנהלי הגרירה של שני המטוסים הנדחפים לאחור, לבצע דחיפה בטוחה, ולזהות סיכונים ומכשולים, בנתיבי הדחיפה לאחור של המטוסים".